שתף קטע נבחר

"היא האמינה שלבגד יש נשמה": התערוכה שצוללת לארון של רונית אלקבץ

רונית אלקבץ, שהלכה לעולמה בשנה שעברה, לא הייתה רק שחקנית מוערכת, אלא גם אייקון אופנה, ובמשך 30 שנה אספה פריטי לבוש, אביזרים ותכשיטים. כעת הם מוצגים בתערוכה, שנפתחה בדיוק בתאריך יום הולדתה של השחקנית, בניהולו האומנותי של אחיה שלומי אלקבץ: "היא חסרה בכל מקום", אמר, והדגיש: "התערוכה היא דרך להביע אג'נדה - לא תרפיה"

 

מתוך התערוכה

200 פריטי אופנה, אביזרים ותכשיטים של אישה אחת יוצגו החל ממחר (ג׳) במוזיאון העיצוב מדיטק חולון. אישה שכבר לא עמנו, אבל במורשתה התרבותית קיים אלמנט אופנתי מובהק.

 

שלומי אלקבץ
רונית אלקבץ, מהשחקניות המוערכות בישראל, שהלכה לעולמה בשנה שעברה, ובדיוק היום (27.11) הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-53, אספה בקפידה שלל פרטי אופנה במשך ארבעה עשורים - שמלות של מעצבי-על, תלבושות של דמויות

שגילמה בסרטים ושמלות כלה. אלה מוצגות כעת במוזיאון, משחזרות תחנות בחייה של השחקנית המנוחה.

 

צילום: גיל חיון, 2015
אלקבץ בשמלה בעיצוב אלבר אלבז בשבוע האופנה גינדי 2015 (צילום: גיל חיון, 2015)

"ז׳ה טם רונית אלקבץ", נקראת האקספוזיציה הלא שגרתית הזו, והיא כוללת לצד פרטי האופנה גם הקרנות וידאו ארט וסאונד שמשלבים צילומים וחומרי ארכיון של אלקבץ. ברקע, על קירות המוזיאון, מתנוססות כרזות סרטיה של השחקנית, בהן "ולקחת לך אישה", "שבעה", "מבול" ו"גט".



"אני רוצה להודות לרונית שאספה במשך 30 שנה באדיקות ובכישרון רב את כל מה שבתערוכה הזו", אומר אחיה והמנהל האומנותי של הפסטיבל, שלומי אלקבץ, שעמל על התערוכה יחד עם האוצרת יערה קידר במשך השנה וחצי האחרונות.

 

צילום: יוסף זוז
אלקבץ בדמותה של ציון בסרטו של ז'וזף דדון, 2006 (צילום: יוסף זוז)

"צריך לזכור שרונית הייתה אדם ציבורי, וחלק גדול מהפעולה, החובה והצורך שלה היה להוביל מהלכים ציבוריים. כחלק מהעניין היא גם נתנה מהחיים שלה - אם בראיון, בתמונה, וכמובן דרך האומנות. אם היה מדובר בלהציג את אוסף הבגדים לבדו אז לא הייתי מעורב בתערוכה הזו. אבל אנחנו מציגים פה נרטיב, משהו פוליטי, חברתי, פמיניסטי, שורשי... זו לא תערוכת הנצחה, אבל היה עניין לשמר את האוסף כי הוא נדיר, לא קיים כזה אוסף".

 

מתוך מסיבת העיתונאים

"התערוכה היא דרך להביע אג'נדה. היא לא תרפיה". אמר אלקבץ ל-ynet. וכשנשאל באיזה חלק בחיים הוא מרגיש את חסרונה של אחותו במיוחד, ענה בפשטות: "בכל חלק".

 

צילום: עדי קפלן, 1994
על סט הצילומים של "צלקת", 1994 (צילום: עדי קפלן, 1994)

"המפגש עם תחום הבגדים של רונית היה אחת החוויות העוצמתיות בחיי", מוסיפה האוצרת קידר. "ההקפדה שלה על האופן שבו דברים נשמרו, בנייר משי, על חלקם נכתב לאן הם נועדו ומי עיצב. הכל היה מקופל ומגוהץ. רונית האמינה שלבגד יש נשמה, ושהוא צריך להמשיך אחריה כמו ספר או סרט".  

 

צילום: Joseph Dadoune
בסרטו של ז'וזף דדון, 2006. שמלה: כריסטיאן לקרואה (צילום: Joseph Dadoune)
צילום: עדי קפלן, 1994
מתוך "צלקת" (צילום: עדי קפלן, 1994)
צילום: עמית ברלוביץ
מתוך "גט". צילום באדיבות שלומי אלקבץ (צילום: עמית ברלוביץ)
צילום: Sharon Back
מתוך תערוכת הצילום של שרון בק, "1920". מחוך בגד-גוף עוצב בהזמנת אלקבץ על ידי רן צוריאל (צילום: Sharon Back)
 Courtesy of Transfax Film Productions
מתוך "ולקחת לך אישה", 2004 ( Courtesy of Transfax Film Productions)

 

התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב מ-28 בנובמבר ועד אפריל 2018.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האישה בעלת אינספור התלבושות. אלקבץ
האישה בעלת אינספור התלבושות. אלקבץ
צילום: יוסף זוז
מומלצים