שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    5 פעולות שיעזרו לילד להתחיל ללכת
    כשהמעבר מזחילה להליכה מאתגר מדי את הילד ואתם לא רואים סימנים שהוא מוכן לעבור לשלב הבא, אפשר לעזור לו להתקדם בעזרת משחקים ותרגילים פשוטים. כך תעשו זאת וגם תסמנו וי על זמן איכות מהנה

    הליכה עצמאית צפויה להתרחש במצב תקין סביב גיל שנה עד שנה וחצי. עבור חלק מהילדים המעבר מהליכה בתמיכה להליכה עצמאית הוא מעבר מאתגר ומפחיד הדורש מהם יכולות מוטוריות, חושיות, רגשיות והתנהגותיות. חוסר בשלות של יכולות אלו לעיתים מעכב את הילד בדרך אל ההליכה העצמאית.

     

    מה יכולה להיות הסיבה?

     

    חולשה בשרירי הרגליים: ילד ששרירי הרגליים שלו לא מספיק חזקים לא ירגיש בטוח לשחרר את התמיכה ולא יסמוך על הגוף שלו באופן מלא על מנת לעשות את הצעד העצמאי הראשון.

     

    גמישות יתר במפרקים: ילד עם נתון זה יתקשה לייצב את המפרקים הקשורים בהליכה וחולשה שרירית. חיזוק של השרירים סביב מפרקים אלו יאפשר למפרק להיות יציב יותר.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    חוסר איזון בתפקודי מערכת שיווי המשקל: מערכת זו מתפתחת בשלב העוברות ובכל אבני ההתפתחות של התינוק, והשיא הוא בגיל הליכה עצמאית. הקושי יכול לנבוע מקושי בביסוס ואיזון המערכת המוטורית והחושית של הילד המשפיעים באופן ישיר על הביטחון של הילד בעצמו וביכולות שלו להתגבר על הפחד ולצעוד קדימה.

     

    חוסר איזון במערכת התחושה הפנימית: כאשר מערכת זו אינה מאוזנת הילד לא ירגיש את עצמו ואת גבולות גופו במרחב האישי והכללי. הוא נמצא בתחושה של חוסר ולא מחובר אל הגוף שלו. סימנים אפשריים: ילד מפוזר, תזזיתי, נמנע, מפוחד, מבולבל, באי שקט מוטורי ובאי שקט פנימי.

     

    חולשה של שרירי הליבה: זוקפי הגב, רצפת האגן ושרירי הבטן נמצאים במרכז הגוף, מייצבים את הגוף ועמוד השדרה, עוזרים לתנועתיות ומתפתחים בכל אבני הדרך ההתפתחותיות. כששרירים אלו אינם מהווים בסיס חזק הם מעכבים את הדרך באופן משמעותי להליכה עצמאית.

     

    קראו עוד:

    - פירות במקום סוכריות: יום הולדת ללא סוכר

    - טקס השינה שלא נגמר אף פעם

    - כשעיכוב התפתחותי דורש בדיקה רצינית

     

    כשהמעבר להליכה מאתגר את הילד נוכל להבחין בהימנעות מכל פעולה ישירה ועקיפה המאתגרת את המערכות הפועלות בהליכה, פחד הבא לידי ביטוי בכיווץ של שרירי הגוף ולעיתים בכי ותסכול, חוסר שיתוף פעולה עם מי שינסה להניע אותו אל המטרה, העדפה של פעילויות הדורשות ישיבה או עמידה סטטית ופחות פעילות מרחבית וקושי במעברים ממצב אחד לאחר.

     

    מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד להרגיש ביטחון להתחיל ללכת?

    1. צאו לחדר המדרגות ותרגלו עליה של המדרגות בזחילה על שש לפחות פעם ביום, קומה אחת. ככל שהילד יתרגל הוא ירצה לעלות עוד קומה, ובהמשך הוא ינתק את הברכיים וידחוף עם הרגל ללא עזרת הברך שנותנת לו עוד נקודת תמיכה.

     

    פעם ביום מנסים לעלות קומה (צילום: shutterstock)
    פעם ביום מנסים לעלות קומה(צילום: shutterstock)

    2. השכיבו את הילד על הגב עם הרגליים על הקיר כשיש 90 מעלות בין השוק לירך, ושבו מאחוריו. תנו לילד הנחייה לדחוף את הקיר חזק עד שיתיישרו הרגליים והראש שלו יגיע אליכם. בהתחלה עשו זאת איתם ביחד שאתם נוגעים במפרק הברך ומיישרים באופן אקטיבי את הברכיים שלו ולאחר מכן אפשרו להם לבד. עשו זאת בין חמש לעשר פעמים ביום.

     

    3. צאו לגינת המשחקים:

    • שבו על הנדנדה שהילד עליכם והתנדנדו קדימה, אחורה, ימינה, שמאלה ובסיבובים במקצבים שונים.

    • שבו עם הילד עליכם בקרוסלה וסובבו אותה לשני הצדדים בעוצמות שונות.

    תרגילים אלו נועדו לעבוד על מערכת שיווי המשקל בדרך עקיפה.

    • תנו לילד לטפס מהחלק הנמוך של המגלשה בזחילה אל החלק העליון, ולהיפך מהחלק העליון לתחתון - ניתן לעשות זאת בזחילת שש, ארבע או גחון.

    • קחו את הילד לסולם נמוך בגינה, כזה המיועד לפעוטות. תמכו בו באזור האגן וכוונו אותו לעלות רגל אחת ולדחוף עם השנייה.

     

    עודדו אותו לטפס על המגלשה (צילום: shutterstock)
    עודדו אותו לטפס על המגלשה(צילום: shutterstock)

    4. העמידו את הילד ליד שולחן נמוך ושימו על הרצפה בן רגליו חפץ שהוא מאוד אוהב. בקשו ממנו להניח את החפץ על השולחן מספר פעמים. באותו האופן ניתן לשדרג ולבקש מהילד לתת לכם את החפץ ליד, כך שהוא יצטרך למתוח את היד וזוקפי הגב ולהתייצב על מנת להגיש לכם. חשוב לכוון את הילד לכפיפה של הברכיים כדי לקחת את החפץ ולא כפיפה של הגב.

     

    5. קחו שרפרף נמוך והצמידו אותו לקיר. עמדו מאחורי הילד והחזיקו אותו באגן. הניחו כף רגל אחת של הילד על השרפרף והחזיקו לו את הקרסול ובקשו ממנו להתרומם כלפי מעלה ולעלות את הרגל השנייה. בצעו את התרגיל לפחות חמש פעמים בכל רגל. עזרו לו בהתחלה - המחשה של הביצוע מלמדת את הגוף לנוע בהתאם. כאשר הילד מרגיש ביטחון ניתן להרחיק אותו מהקיר ואז אין לו תמיכה בידיים.

     

    כל הפעילויות הללו הן פשוטות ונגישות. תרגול יומיומי יקדם באופן משמעותי את הדרך להליכה עצמאית.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    התרגול צריך להיעשות תמיד מתוך כבוד לילד. מצאו דרך שמחה וחוויתית לעשייה כמו: שילוב מוזיקה, אח גדול או דוגמה אישית שלכם לביצוע הפעילות וככה קרבו אותו לביצוע בהנאה. הכילו את הפחד שלו ותנו לו הסבר פשוט. קבלו בהבנה את הפחד והסבירו בפשטות ובביטחון שהפעילות שאתם עושים נועדה לקדם אותו. אפשרו לילד לבחור בין שתי אופציות, זה מחדד לו את זכות הבחירה ואת הכבוד שאתם רוכשים לו.

     

    צלמו את הילד ואפשרו לו להסתכל על עצמו. כשילד רואה את עצמו הוא גם מקבל משוב ללמידה וגם נהנה מכך שמצליח לעשות ובכך רמת שיתוף הפעולה גודלת. הכי חשוב - אל תאמרו: "הוא פחדן", "הוא עצלן", "הוא חלש" וכדומה. למילים יש כוח ואמונה בילד וביכולות שלו תביא אותו להצלחה.

     

    זכרו שברגעים בהם אתם נמצאים בלמידה חדשה, בפחד מהלא ידוע, בחקירה של גופכם ובאתגר להגיע לשלב הבא הייתם רוצים שהאנשים הקרובים לכם יבינו אתכם ויאמינו בכם.

     

    הכותבת היא מומחית בספורט טיפולי, בעלת תואר ראשון בחינוך ובהוראת החינוך הגופני והתנועה, התמחות בטיפוח יציבה ותנועה, ובעלת הכשרה בוויסות חושי ושכלול יכולות למידה באמצעות תנועה

     

    ממצאים ראשונים ממחקר על התפתחות ילדים שמתבצע בימים אלו באוניברסיטת תל אביב: 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "5 פעולות שיעזרו לילד להתחיל ללכת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים