פגיעה בזכות הציבור לדעת ובלימה אפשרית בבג"ץ: השלכות חוק ההמלצות

במערכת המשפטית צופים "פלונטר" חוקתי אם חוק ההמלצות, שאושר אתמול (ב') בקריאה ראשונה בכנסת, יעבור כפי שהוא היום. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עשוי לבקש מהמשטרה להעביר חוות דעת על סמך תיקון שהוכנס אתמול לחקיקה שיאפשר לו לבקש המלצות בתיקים שירצה כמו בתיקי נתניהו. עם זאת, לא ניתן יהיה לפרסם את ההמלצות ברבים באופן רשמי בשל ההגבלה בחוק.

ההערכה כי לאחר העברת החוק יוגשו עתירות לבג"ץ נגד חוקתיות החוק. יו"ר "יש עתיד", ח"כ יאיר לפיד, כבר הודיע שבכוונתו להגיש עתירה נגד החוק. ההערכה שהחוק ייבלם בבג"ץ בשל שלוש עילות. אי שוויון - העובדה שהחוק מפריד בין שני סוגי חשודים: אישי ציבור, שלגביהם אין להגיש המלצות בתום חקירתם המשטרתית, לבין אנשים מן השורה שלגביהם רשאית המשטרה להגיש המלצות.

שתי עילות נוספות להגשת עתירה הן עובדת היות החוק רטרואקטיבי ופרסונלי: החוק נחקק למענו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. החקיקה הישראלית אינה "אוהבת" חקיקות למפרע ולא כל שכן חקיקות למען אנשים רמים ככל שיהיו. עם זאת, במערכת המשפטית מציינים כי היועץ אביחי מנדלבליט לא הצהיר בשום שלב שהחוק אינו חוקתי אף שהוא מתנגד לו נחרצות ורואה את מטרתו להגן על נתניהו. לכן, ההערכה שמלאכת ההגנה על החקיקה, אם יוגש בג"ץ, תחול על היועץ המשפטי לכנסת.

שלשום אמרו בכירי משרד המשפטים הנמצאים בימים אלה בהשתלמות באילת כי "מדובר בחוק לא חכם, לא הגיוני, מעצבן וטיפשי מאין כמוהו". אתמול לאורך כל היום ניהל מנדלבליט, השוהה באילת לרגל השתלמות הפרקליטות, מגעים עם שרת המשפטים איילת שקד שייצגה את הקואליציה וכן עם השר משה כחלון, שהתפשר והחליט לתמוך בחוק שיחול גם על חקירות נתניהו. 

ראש הממשלה נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט(צילום: מרק ישראל סלם)

הבכירים אמרו כי מנדלבליט עשוי להשתמש בסמכותו ולבקש מצוות החקירה בתיק 1000 להעביר אליו המלצות בכל זאת, אך לפי החוק החדש - אם ייכנס לתוקף - אלו לא יפורסמו ברבים. הם הסבירו זאת בשל רצונו של מנדבליט להתקדם עם ניתוח הממצאים והממלצות ולהכריע בתיק.

בסופו של יום, למרות התנגדותו של היועץ לחקיקה, הוכנסו בו כמה שינויים לבקשתו. אחד מהם הוא השארת שיקול דעתו האם ומתי לחקור הדלפת מימצאי החקירות. סעיף אחר שרוכך הוא "הוראת מעבר" הקובעת שבתקופת ביניים, כל החקירות שהחלו כבר, עד למועד קבלת החוק, היועץ יוכל לפי שיקול דעתו, לבקש מהמשטרה לסכמן בהמלצות ולהגיש לו אם כי הן לא יפורסמו ברבים.

"מנקים את הראש". איילת שקד ומנדלבליט בהופעה באילת

חתירה תחת זכות הציבור לדעת

ראש הממשלה נתניהו ימצא עצמו בחודשים הבאים במצב אבסורדי וייתכן שיצא שכרו בהפסדו. חוק ההמלצות, שנועד למנוע את פרסומן הפומבי של המלצות המשטרה בתיקיו הפליליים, לא רק שלא ימנע את פרסומן נגדו, אלא יגביר את חרושת השמועות, הפרסומים ופרשנויות על ממצאי המשטרה נגדו.

כמו בברית המועצות, בסיום חקירת המשטרה שתלווה בהעברת חומרי חקירת המשטרה נגדו לפרקליטות, הארץ תמלא חרושת שמועות וכלי התקשורת יתחרו ביניהם בפרסום מה שליקטו. אם יעבור החוק, זו תהיה מעתה מנת חלקו של כל איש ציבור. גורמים בפרקליטות העריכו הערב כי החוק אינו בלתי חוקתי, אך סביר להניח שהוא ייעצר בבג"ץ מחשש של פגיעה בזכות לשוויון בשל היותו רטרואקטיבי ופרסונלי.

מכיוון שיש מניעה חוקית לפרסם המלצות באורח מוסדר ורשמי, יהיה הציבור חשוף לסיכון שפרסום המידע אינו מדויק או נכון. לפי החוק, המשטרה, הפרקליט המלווה ואפילו היועץ המשפטי לממשלה לא יוכלו לומר לציבור שאין מדובר בסעיפים המפורסמים בכלי התקשורת ואפילו בסעיפים וחשדות שבכלל הופרכו בחקירה.

וכך, במשך חודשים רבים, עד לשימוע ואחריו עד להגשת כתב האישום, או לחליפין לסגירת התיק, תלווה את איש הציבור עננה כבדה של חשדות ושמועות וכו'. גם סעיף החוק שמקנה ליועץ המשפטי לממשלה סמכות ושיקול דעת לפתוח בחקירה נגד מדליפים מקרב אנשי המשטרה או הפרקליטות עשוי להיות סעיף "מת". במענה לדרישת איש ציבור לפתוח בחקירה על ההדלפות עליו, היועץ לא ימהר לפתוח בחקירות של "ירייה באפלה" במגמה למצוא מי המדליף, מה גם שאין מדובר בסכנות לפגיעה בביטחון המדינה.

גם אם חוק ההמלצות אינו בלתי חוקתי, הוא בעייתי ביותר. מדינת ישראל חרתה על דגלה את זכות הציבור לדעת, בסייגים של הגנה על הפרטיות ופגיעה בבטחון המדינה. החוק למעשה חותר לא רק תחת זכות הציבור לדעת, אלא תחת חובתו. נשיא בית המשפט העליון בדימוס משה לנדוי קבע בפסיקותיו את החובה של אזרחים לדעת כמה שניתן על ראשי המדינה בטרם קבלת החלטתם במי לבחור. ואמנם בטרם ישלשל את הפתק בקלפי, חייב הציבור לדעת באילו עבירות סבורה המשטרה, שהיא גוף ממלכתי, יש להעמיד לדין ראש מפלגה או מועמד המתמודד בבחירות.

חוק ההמלצות גם עובר על שניים מגורמי הטאבו המובהקים במשפט הישראלי והמערבי - אין מחוקקים חוקים פרסונליים ואין מחוקקים חוקים רטרואקטיביים. מבחינה זו, חוק ההמלצות מותאם לחלוטין לצרכיו של ראש הממשלה נתניהו.

רטרואקטיבית: נאצים ואגרה 

שני חוקים ידועים קיבלו את אישור הכנסת באופן רטרואקטיבי. אחד מהם הוא "החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם". עילת החקיקה הייתה אז ברורה כשמש אחרי השואה. מקרה אחר אירע ב-1992 בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, שפסק אז כי אגרת הרדיו והטלוויזיה שגבתה רשות השידור מהציבור הייתה מופרזת ובניגוד לחוק. רשות השידור הייתה אמורה להחזיר לציבור את הסכומים המופרזים שגבתה. כדי להימנע מכך, התקבל בכנסת חוק שנתן תוקף משנת 1985 לגובה האגרה כפי שנגבתה בפועל. גם על כך הוגש בג"ץ, שבו קבעו השופטים כי האינטרס הציבורי מצדיק את האישור למפרע של גובה האגרה, כי אם לא כן - הרשות תקרוס.

עוד יצוין, כי אף שחוק ההמלצות אינו בלתי חוקי, ייתכנו עתירות נגדו לבג"ץ בטיעון שהוא עומד בניגוד לזכות הציבור לדעת ואינו סביר כיוון שהוא יחול על חקירות גם רטרוקאטיבית.

באורח מעשי, החוק צפוי להגביר את הסחבת בקבלת החלטות, שממנה סובלת הפרקליטות גם בהיעדרו. היעדר המלצות בתיק של איש ציבור, שגם הוא קשה מאוד להכרעה - כל שכן כשמדובר בראש ממשלה מכהן שלהגשת כתב אישום נגדו השלכות פוליטיות ולאומיות - רק תגביר את המשך הזמן עד להכרעה סופית.

צוות הפרקליטים שימונה לערוך את המלצותיו בתיק יעבוד לעתים כמעט מהתחלה בפילוח הראיות, סידורן לכדי תמונה מצב קוהרנטית אחת וגיבוש ההמלצות לקראת קבלת ההחלטה. מדובר בפרקטיקה שעלולה להימשך חודשים רבים עד שנים. גם בתיקים שבהם יש פרקליט מלווה, המעיין בחומר הראיות מדי פעם, הימנעות המשטרה מכתיבת סיכום חקירה וחיבור הראיות לכדי תמונה אחת בהירה, מכשילה את עבודת הפרקליטות ותגרום לכך שיידחו בכמה חודשים גם השלמות חקירה ופעולות חקירה נוספות וזה אף יהווה כר נרחב לשיבושים.