שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    איומים, קללות ואלימות פיזית באוטובוסים: "לאף אחד לא אכפת מהנהגים"

    נהגי התחבורה הציבורית נאלצים להתמודד באופן יומיומי עם נוסעים מתפרעים שתוקפים אותם: "אין לנו למי לפנות. לאף אחד לא אכפת". ברכבת הקימו צוות אכיפה מיוחד למקרי אלימות. אוטובוסים במצב ירוד והיעדר התשתיות רק מחמירים את האווירה הקשה: "אתה כל הזמן במלחמה ואין מי שיגן עליך". צפו

     

    צפו: הישראלי המכוער בתחבורה הציבורית

    צפו: הישראלי המכוער בתחבורה הציבורית

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הישראלי המכוער - גרסת הנוסעים: נהגי התחבורה הציבורית נאלצים להתמודד עם נוסעים מתפרעים ואלימים בתדירות יומיומית, אך טוענים כי אף אחד לא מגן עליהם ומגבה אותם. חברות התחבורה הציבורית מדגישות כי מדובר בפחות מאחוז אחד מכלל הנוסעים, אבל כשנוסע כזה מגיע - הוא נצרב היטב בתודעת הנהגים.

     

    ח' הוא נהג אוטובוס בחברת "אפיקים", והוא מתחיל את הקו שלו מאשדוד למועצה המקומית בני עייש בשעה 06:20 בכל יום. לפני כחודשיים הוא נתקל במקרה שגם בתור נהג מנוסה שחשב שראה כבר את הכל - הופתע. "הגעתי לתחנה האחרונה ומצאתי נוסע רדום בסוף האוטובוס. הערתי אותו ואמרתי לו שהנסיעה הסתיימה. אחרי כמה שניות של התאוששות הוא שאל אותי 'למה נראה לך שאני ארד פה?'.

     

    "אמרתי לו שזאת התחנה אחרונה והוא לא הסכים לרדת", אמר ח' בשיחה עם ynet. "הסברתי לו שאני ממשיך לקו אחר והוא התחיל לצעוק עליי. הרגשתי את ריח האלכוהול שנידף ממנו. הוא התחיל לקלל, הניף את ידו מעליי וצעק 'סע סע, אתה מוריד אותי בבית'. הסברתי לו שאני לא מפחד ממנו, אבל אוכל לקרב אותו למרחק של כמה דקות הליכה מביתו. אז הוא חבט במכונת הכרטיסים ובאוטובוס ועזב. הגשתי תלונה במשטרה ולא חזרו אליי".

     

    למרות שהמקרה לא הסתיים בפגיעה פיזית של ח', התחושה הייתה כי הנוסע אינו רחוק מכך. "הבנתי שאני חייב להיות ערני כדי לא לחטוף. במקרה של ריב בין נוסעים אני לא יכול להתערב כי זה יכול לשמש נגדי. למחרת שברו לנהג אחר את שמשת האוטובוס באמצעות לום. אין מי שיגבה אותנו ואין למי לפנות עם מקרים שכאלה".

     

    במקרה אחר, דרש ח' מנוסעת שישבה מאחוריו בקו בינעירוני לקום לטובת נוסע עיוור עם כלב נחייה. "היא התעקשה שהחוק לא חל רק על המושב שלה, אבל היא לא הסכימה להיענות לבקשתי עד שלא אמסור לה את הפרטים שלי כדי שתתלונן עליי", אמר. "מאיפה החוצפה של לסרב לקום בפני עיוור? משהו בחברה שלנו פשוט הלך לאיבוד. הנוסעים מורגלים לכך שבאוטובוס הם לקוחות, והלקוח תמיד צודק. לצערי זה לא תמיד ככה".

     

    "אתה, הגוי, תבקש כסף מיהודים?"

    א', נהג "אגד" באזור המרכז שעלה מברית המועצות לשעבר, סיפר על נוסע שקיבל את אישורו להניח את דבריו תחילה ולהגיע לשלם בהמשך. "לקראת סוף הנסיעה ביקשתי ממנו את התשלום עבור הנסיעה והוא אמר לי בתגובה: 'אתה נסעת דרך הפקקים, למה אני צריך לשלם על זה?' איך אתה, הגוי, תבקש כסף מיהודים?'.

     

    הוא מספר כי הוא סופג לא מעט אמירות גזעניות על רקע מוצאו. "ד"ש לפוטין ורוסי גוי הם רק חלק מהדברים שאני רגיל לשמוע מהנוסעים. אין לי למי לפנות, אז פשוט התקנתי מצלמות באוטובוס ואני מעביר את סרטונים ל'אור ירוק'".

     

    "בתור נהג אוטובוס אתה חוטף מכל מקום. אתה כל הזמן נמצא במלחמה. יש נהגים שרואים אוטובוס ומחליטים 'לחתוך' אותו בכביש", אומר א'. גם ח' מחברת "אפיקים" מסכים כי הנהגים הפרטיים תורמים לאווירה העכורה: "המון פעמים אני מוצא את עצמי פשוט מתוסכל כי אין לי איך להעלות נכה שמרותק לכסא גלגלים לאוטובוס. אם נהג מחליט לעזוב את רכבו בתחנה אני לא מסוגל להוריד את הרמפה שמיועדת לכך".

     

    "הכי מסוכן זה להיות נהג ערבי"

    גם הנהגים הערבים, שעל פי ההערכות מהווים כשליש מנהגי האוטובוס בישראל, מספרים על אמירות קשות שמופנות אליהם. ע', נהג "אגד תעבורה" מעוטף ירושלים סיפר: "בחודש שעבר האזנתי למוזיקה בערבית בעוצמה כזו שרק אני יכול לשמוע. אחד הנוסעים שעלה אמר לי 'זה אוטובוס שלנו, ואתה תאזין למוזיקה שלנו'.

     

    "בנסיעה אחרת עלה מישהו שזרק עליי את הכסף שלו: 'קח, זה מה שיש' הוא אמר. אנחנו לא עובדים בתחנה מרכזית גדולה, אז אין מי שיגן עלינו. במקרים שהנוסעים לא מוכנים לשלם - שהמבקר ישבור את הראש. אנחנו רק רוצים להגיע הביתה בשלום בסוף יום העבודה".

     

    "הנהג נמצא בסכנה יומיומית", אומר ע'. "רק ביום רביעי אחד הנהגים שלנו עצר את האוטובוס בצד באמצע הנסיעה וברח בגלל שאיימו עליו. אם אתה נהג יהודי אתה בסכנה, אם אתה אתיופי אתה בסכנה גדולה יותר, אבל הכי מסוכן זה להיות נהג ערבי. המנהל אומר ללכת למשטרה, אבל זה לא מרחיק את הנוסעים הבעייתיים".

     

    ברכבת הקימו צוות אכיפה מיוחד

    גם ברכבת ישראל נאלצים להתמודד עם התנהגויות דומות, אך מאחר ולא בכל מקום ניתן לעצור ולהזמין משטרה, הוחלט על הקמת צוות אכיפה מיוחד. נ', אחד מראשי הצוותים בחברה סיפר כי "99.9% מהנוסעים הם נורמטיביים, אבל אחת לשבוע אנחנו נתקלים במקרה חריג. כמובן שהתדירות משתנה בהתאם לחופשות התלמידים, הופעות גדולות בפארק הירקון או משחקי כדורגל".

     

    "לפני ארבעה חודשים התמודדתי עם משפחה גדולה שעלתה בתחנת לוד כשחלקם מצוידים בכרטיסים וחלקם לא", מספר נ'. "הסברתי להם שכל נוסע מעל גיל 5 חייב כרטיס, אז אחד מבני המשפחה אמר לי 'אני ארצח אותך לפני שאשלם'. ביקשתי שיזדהה בפניי והוא סירב ואיים שיעקור לי את העיניים. אחד המאבטחים הפריד בינינו, ולמרות שהסברתי לו שיש לי סמכות להשתמש בגז פלפל אם ימשיך לאיים עליי - קיבלתי אגרוף חזק לחזה. שלפתי את מיכל הגז, ריססתי עליו והוא נמלט מהמקום".

     

     

    "במקרה אחר התמודדנו עם זוג שישב בקרון המקומות השמורים מבלי לשלם על מקומותיהם. השניים הרעישו בכוונה וניסו לשכנע את יתר הנוסעים בקרון לוותר על התשלום. כשרשמתי את הפרטים שלהם בפנקס, הגבר התנפל עליי ועל המאבטח וניסה לדקור אותנו עם עט. ריתקנו אותו לרצפה כדי שיפסיק עם האגרופים וניסיונות הדקירה".

     

    "לאף אחד לא אכפת מהנהגים"

    נהגי האוטובוס, שנאלצים להתמודד בעצמם עם המקרים שברכבת הקימו צוות מיוחד לטיפול בהם, חוזרים שוב ושוב על היעדר התמיכה מהמנהלים והרשויות. בעקבות כך החליטו נהגי "אגד תעבורה" להתאגד ב"כוח לעובדים".

     

    "אין לנו אבא ואמא שאפשר להתלונן בפניהם"    (צילום: אורי דווידויץ, גל ארבל)

    "אין לנו אבא ואמא שאפשר להתלונן בפניהם"    (צילום: אורי דווידויץ, גל ארבל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אין לנו אבא ואמא שאפשר להתלונן בפניהם", סיפר ראאד משעל, יו"ר ועד העובדים בחברה. "הנהגים עובדים קשה מאוד ולאף אחד לא אכפת. לא למשרד התחבורה ולא למשטרה. הגשנו הרבה תלונות וכלום לא קורה. זה משגע אותנו".

     

    נהגים אחרים מפנים את סרטוני האלימות ישירות לעמותת "אור ירוק". מנכ"ל העמותה ארז קיטה טוען כי מצבה הירוד של התחבורה הציבורית הוא הגורם לביקורת הנוסעים שמופנית כלפי הנהגים. "הנהגים מתמודדים עם אלימות פיזית ומילולית בצורה שמסכנת גם את הבטיחות של שאר הנוסעים. לנהג יש תפקיד חשוב בהבאת הנוסעים אל מחוז חפצם, וחייבים לשחרר אותו מפעולות שלא קשורות בנהיגה, כמו התעסקות בכסף".

     

    על פי הערכות משרד התחבורה, חסרים היום כ-3,000 נהגי אוטובוס. ההכשרה הארוכה מונעת ממועמדים פוטנציאליים להצטרף לחברות, והדבר מוביל לכך שנהג שמפוטר מחברה אחת פשוט עובר לחברה המתחרה. החברות קורסות תחת לוחות הזמנים של האוטובוסים בשל המחסור החמור בנהגים.

     

    יחד עם זאת, במקרים של זכיית חברה במכרזים אזוריים הנהגים מפוטרים ומועסקים מחדש ללא הזכויות הסוציאליות שלהם. חלק מהחברות בונות מסופים חדשים ללא תאי שירותים או חדרי התרעננות ממוזגים לנהגים.

     

    היעדר התשתיות המתאימות שמוביל להתדרדרות רמת התחבורה הציבורית במרכז הארץ, ומקרי האלימות הרבים שהנהגים נאלצים להתמודד איתם בתוך האוטובוס ועם נהגים נוספים - מביאים את הענף שגם ככה נמצא במשבר למקצוע כמעט בלתי אפשרי.


    פורסם לראשונה 29/12/2017 22:52

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים