שתף קטע נבחר

כך תמקסמו את הלמידה בהרצאה אקדמית

לכתוב או להקשיב במהלך ההרצאה? אם יש שאלה - לשאול במהלך השיעור או בסופו? והתשובה לשאלה המטרידה ביותר - מה לעשות כשמשעמם

אני זוכר שהלכתי להרצאה ראשונה בקורס ריאלי כלשהו, המרצה דיבר רוסית שוטפת, עברית לעומת זאת הוא לא ידע - גם לא אנגלית. הוא רשם על הלוח מספרים ואותיות בלטינית ואני לא הבנתי כלום...

 

צילום אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
צילום אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

 

מה אתם הייתם עושים? ממשיכים להגיע להרצאות ומקווים שהמצב ישתפר? או מוותרים על התענוג ומחפשים אלטרנטיבות? מצד אחד, המטרה של הרצאה היא לספק לנו את הידע, המיומנויות, התובנות, התשובות וההקשרים שיעזרו לנו לשלוט בצורה טובה בחומר הנלמד בקורס. אם ההרצאה לא מספקת את מטרתה, אין סיבה להיות נוכח בה.

 

מצד שני ברור שאם בחרנו לוותר על הנוכחות בהרצאה (איפה שהנוכחות היא לא חובה כמובן) – אנחנו צריכים למצוא פתרון אחר ללמידת החומר, כגון: נוכחות באותה הרצאה שמעביר מרצה אחר, צפייה בהרצאה, שמעביר מרצה משנים קודמות או מאוניברסיטה אחרת, באינטרנט, או אפילו ללמוד לבד מספר, או ביחד עם חבר שכן נוכח בהרצאות ומצליח לשרוד אותן. מה שבטוח נהיה חייבים לבחור פתרון כלשהו ומוטב מוקדם ממאוחר.

 

אם כבר החלטנו להגיע להרצאה (כי אין ברירה או כי המרצה מצויין) ננסה להפיק את המקסימום האפשרי על ידי הקפדה על הנקודות הבאות:

 

איפה לשבת?

לכל אחד מאיתנו יש אזור בכיתה שבו הוא מצליח להתרכז לאורך פרק הזמן הארוך ביותר וגם מצליח לחזור מהסחות דעת בצורה קלה ומהירה יותר.

 

אם אנחנו עוד לא סגורים על המיקום הטוב ביותר – כדאי לנסות לשבת במספר מקומות בכיתה ולהתנסות במקום הטוב ביותר עבורנו. נשב פעם מקדימה ופעם מאחורה, פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל וכו'. אחרי כל שיעור נשאל את עצמנו איך הרגשנו, כמה היינו מרוכזים ואיפה הרגשנו שאנחנו לומדים טוב יותר – ברגע שנאתר כזה מקום נדע שכדאי תמיד לשבת בו.

 

לכתוב או להקשיב במהלך ההרצאה?

ככלל, עדיף לכתוב, הכתיבה היא פעולה אקטיבית שמייצרת ריכוז ומיקוד. מומלץ גם לקרוא את הסיכום שלנו קרוב ככל שניתן למועד ההרצאה כדי לוודא שאין לנו פערים בסיכום ושהכל ברור.

 

אבל לא פעם אם אנחנו מתרכזים בכתיבה – אנחנו מפספסים משהו בתהליך ההבנה של החומר. ואם אנחנו מתרכזים בהבנה, בסוף המפגש אנחנו מוצאים את עצמנו בלי שום דבר כתוב שיעזור לנו לרענן את החומר בהמשך. במקרה כזה תמיד עדיף להבין.

לא ניתן להחליף את הבנת החומר ואין דרך קלה להסתדר בקורס שאנחנו לא מבינים על מה מדובר. את התיעוד ניתן תמיד להשלים מחבר טוב, מהמצגות של המרצה, מספר הלימוד ועוד.

 

האם שואלים?

לפעמים זה ממש לא פשוט לשאול שאלה בהרצאה. אנחנו מתביישים, בעיקר בכיתות גדולות, כאשר המרצה נראה מורם מעם. אנחנו פוחדים להיתפס כלא טובים או לא חדים מספיק, פוחדים להיות היחידים שלא הבינו את החומר וכו'.

 

אבל איזה דרך טובה יותר יש לנו מאשר לשאול את המרצה? אם נחכה ולא נשאל את השאלה ונבקש הבהרה על משהו לא ברור נמצא את עצמנו מגדלים את הפער ומבינים פחות ופחות. אם נשאל את המרצה במהלך ההרצאה נוכל לקבל תשובה שתאפשרו לנו לקשור מחדש את החוט שכרגע פרום וכך נוכל להבין גם את שאר ההרצאה ולא נצטרך להשלים את כולה אחר כך.

 

כמו שאומרים "שאין הביישן לומד" - כדאי מאוד לשאול שאלות בזמן הרצאה גם אם זה מביך.

 

מה עושים כשמשעמם?

שעמום יכול להפציע בזמן הרצאה, ברגע של אי הבנה, ברגע של הסחת דעת, או פשוט מכיוון שבאמת איננו מתעניינים במה שהמרצה מלמד.

 

חשוב לנסות לזהות את הרגע בו אנחנו משתעממים ובשאיפה להצליח להתמודד בו בגבורה בלי לפנות למפלט האולטימטיבי - הטלפון.

 

אם הצלחנו לזהות שאנחנו משועממים כדאי שננסה להתמודד עם השיעמום באמצעים שיש לנו סיכוי לא לאבד בגללם את כל שאר ההרצאה, למשל: שיחת חולין קצרצרה עם הסטודנט שיושב לידנו, שתיית מים או אכילת חטיף קטן, אפשר גם לשאול שאלה את המרצה עצמו, או להחליט לשים קו בסרגל מתחת לכותרות שכתבנו עד עכשיו. בקיצור, להימנע ככל האפשר מבריחה למחוזות מהם לא נצליח לחזור.

 

הטלפון, הטלפון

אין ספק שאחד האויבים הגדולים ביותר של נוכחותנו בהרצאה הוא הטלפון הנייד. אנו מקבלים שיחות, הודעות, עדכונים קופצים ממגוון אתרים ולמעשה באופן יזום ומודע מאפשרים לכל מי שרוצה להפריע לנו להתרכז וללמוד לעשות כך.

 

האמת שכנראה שלא נשתנה, אך שווה לנסות, פעם אחת לפחות, להעביר את הטלפון למצב טיסה בזמן הרצאה, לכבות אותו, או רחמנא ליצלן להשאירו בבית או בחדר במעונות. נכון, בפעם הראשונה זה ירגיש נורא, כל שתי דקות נחפש בכיס, נהיה בטוחים שאיבדנו את המכשיר ואז נזכר שהוא בבית ולא נבין איך עשינו זאת. אך אם נתמיד נגלה שנתנו לעצמנו מתנה אדירה, נתנו לעצמנו חופש, חוסר תלות, חוסר מחויבות לענות לכל אחד מתי שהוא רק החליט שהוא שולח אלינו מסרון.

 

עם הזמן נהיה מסוגלים לשכוח, (כן, כן) את זה שהטלפון לא אצלנו, ולהתרכז בהרצאה, וזו הייתה המטרה מהרגע הראשון.

 

לסיכום,

היום יש לא מעט תחליפים לנוכחות פיזית בהרצאה (ככל שמדובר בשיעור ללא נוכחות חובה), אבל אם אנחנו כבר נמצאים בה – כדאי שנפיק ממנה את המיטב ונעשה את המירב כדי להתרכז, ללמוד ולהבין את החומר.

 

בהצלחה!

 

רן שמשוני הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחית והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה " 

פורסם לראשונה 02/12/2017 09:24

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים