שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    צעיר הוכר נכה צה"ל: "חוסר שינה ודיבור רציף"
    מצבו הנפשי של חייל הידרדר והגיע לשיא בשבוע שמירות טראומתי. בניגוד לעמדת משרד הביטחון, ביהמ"ש קבע שיש קשר בין השירות לבין המחלה
    בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה למשרד הביטחון להכיר כנכה צה"ל בחייל ששוחרר על רקע הפרעה דו-קוטבית שפרצה במהלך שירותו הצבאי. בכך קיבלו השופטים יהודית שבח, יונה אטדגי ושאול שוחט ערעור שהגיש הצעיר על החלטת משרד הביטחון, שסירב להכיר בו בנימוק שלא הוכח קשר נסיבתי בין תנאי השירות לבין התפרצות המחלה.

     

    המערער התגייס לחיל הים ב-2011 עם פרופיל 97, אולם לא כבר בתחילת השירות חווה קשיים. במהלך מסדר בטירונות הוא הטיל את מימיו במכנסיים לאחר שהמפקדת לא הרשתה לו ללכת לשירותים. בהמשך, כאשר היה בקורס מפעיל תותח ימי, פרצו אצלו כאבי בטן ושלשולים. מצבו הנפשי הידרדר במהלך שבוע שמירה שבו לא הצליח לישון ודיבר ללא הפסקה. מצבו אובחן כמאניה פסיכוטית ושבשלב מסוים הוא אושפז בכפייה לכמה ימים בבית חולים שיבא.

     

    בדצמבר 2011, כחמישה חודשים אחרי גיוסו, הוא שוחרר מצה"ל בשל אי כשירות רפואית, לאחר שהפרופיל שלו הורד ל-21 ואובחנה אצלו הפרעה דו-קוטבית. שלוש שנים לאחר מכן דחה משרד הביטחון את תביעתו להכרה בנכות, על סמך חוות דעת מומחה שקבעה שהמחלה קשורה לאירועים שהתרחשו לפני הגיוס (בין השאר שום לב של אביו ומות כלבו), ולא הוכח קשר סיבתי בינה לבין תנאי השירות.

     

    הצעיר ערער לוועדה בראשות השופט שי מזרחי, אך נדחה על בסיס אותה חוות דעת. הוא לא ויתר ובאמצעות עו"ד תמר סיון הגיש ערעור נוסף, הפעם לבית המשפט המחוזי. הוא ביקש להעדיף חוות דעת של מומחית מטעמו, שקשרה בין המחלה לבין סימני חרדה גוברים והולכים על רקע השינוי החד באורח חייו עם גיוסו לצה"ל.

     

    משרד הביטחון, שיוצג על ידי עו"ד יריב ליגומסקי, טען שהוועדה צדקה בכל קביעותיה, בעוד שדעתה של המומחית מטעם המערער לא מבוססת על ספרות מקצועית.

     

    נפש רגישה

    אבל שופטי המחוזי העדיפו את עמדת המומחית של המערער וקבעו שיש קשר "ברמה מתקבלת על הדעת" בין השירות הצבאי לבין פרוץ המחלה. השופט יונה אטדגי, שכתב את פסק הדין, ציין שכשמדובר באדם עם נפש רגישה ניתן להכיר בשינוי מהותי באורח חייו כ"אירוע דחק" שגורם להתפרצות מחלת נפש, גם אם השינוי אינו חריג.

     

    הוא חלק על עמדת הוועדה והמומחה של משרד הביטחון, שמחד סברו שאין "סמיכות זמנים" מספקת כדי לקשור בין מה שקרה בטירונות, למשל, לבין המחלה, ומאידך ייחסו אותה לאירועים שהתרחשו זמן רב לפני כן. השופטים הצביע גם על מבחן השכל הישר, והזכירו שהדברים שהמערער חווה במהלך השירות נחוו בנפשו ועל גופו ממש.

     

    בתוך כך השופט התקבלה טענה נוספת של המערער, שלפיה צריך היה להתחשב בכך שהמומחה מטעם משרד הביטחון הוא שהמליץ לפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו הכפוי של המערער – אשפוז שהיווה עבורו "טראומה".

     

    השופטים ציינו שעובדה זו מציבה את המומחה בניגוד עניינים אפשרי: "טבעי הדבר, כי מי שנתן את ההמלצה לאשפוזו הכפוי, ינסה להרחיק את השפעתו של גורם זה על פרוץ המחלה או על ההמחרה, בין אם הדבר נכון ובין אם לאו".

     

     


    פרסום ראשון: 07.12.17, 21:27
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "צעיר הוכר נכה צה"ל: "חוסר שינה ודיבור רציף""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים