ועדת ששינסקי למען הקשישים

בשיתוף נשיאות הארגונים העסקיים

נכון לשנת 2017 חיים בישראל למעלה מ-200,000 קשישים מתחת לקו העוני. הנתון שמציב את מדינת ישראל רחוק מממוצע מדינות ה-OECD מצריך טיפול עמוק. רק בשבוע שעבר הודיעו ארגוני המעסיקים בישראל על הירתמותם לפתירת הבעיה הלאומית על ידי הפרשה של האיגודים לקופת הביטוח הלאומי. הסכום הראוי לזיקנה בכבוד, כך הכריעה ועדת הפרופסורים בראשות הפרופ' איתן ששינסקי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, עומד על 7,780 שקלים לזוג קשישים.

איך הגיעו לסכום מדוייק זה ומה כללה עבודת הוועדה? פגשנו לשיחה את הד"ר עידו קאליר, חבר הוועדה ומומחה למימון מהקריה האקדמית אונו.

הבסיס מאוד פשוט", אומר ד"ר קאליר, "יש בישראל כמעט 200,000 קשישים שנמצאים מתחת לקו העוני או מאוד קרוב אליו. מדינת ישראל מעניקה זכויות לקשישים. בפרט לאלה שיש להם את אותה תעודה של השלמת הכנסה. אבל רק חלק קטן מהם, ואפילו הביטוח הלאומי שאמון על הנושא לא יודע להגיד כמה, מצליחים למצות את כל הזכויות, ורוב הקשישים לא יודעים לטפל במערך הזכויות שלהם".

לדבריו, חלק נכבד מהתכנית זה לבנות מערכת שתאפשר לקשישים למצות זכויות שכבר קיימות, ופשוט לא משתמשים בהם. "מה אנחנו רוצים לספק? אנחנו רוצים לספק לקשישים מחייה בכבוד. מראש מדינת ישראל אמרה: אנחנו רוצים לטווח הרחוק לדאוג שלאנשים תהיה יכולת להזדקן בכבוד".

איך עושים את זה? "נדאג שלכולם תהיה פנסיה", אומר. "התחילו להפעיל את זה לפני כמה שנים. מה יקרה בעשרים שנים עד שזה יתפוס? את זה בדיוק באנו לפתור. יש עבודות שנעשו בשנים האחרונות, חלקן אפילו מדינת ישראל אימצה אותן, ועל הקו הזה הלכנו, יש עבודה שמשרד המשפטים אימץ לפני כשנתיים, שעשתה ועדת חריס, שבדקה לפי מודלים אמריקאיים מה צריך להיות סל המינימום של מחייה בכבוד ומה צריך להיות סל המקסימום של מחייה בכבוד. הסתכלנו על שני הקצוות האלה, אמרנו: זה נמוך מדי, זה גבוה מדי. פשוט בואו ניקח את הממוצע. והממוצע הוא, נכון ל-2018: 7,780 שקלים".

"בוא נסתכל על זוג, שהכנסותיו היום קרובות לאפס", הוא מוסיף. "יש לו רק קצבת זיקנה מלאה או חלקית. הזוג הזה, שקצבתו היא, אני מניח בסביבות ה-4000 שקל, אם הוא יודע לעבוד, לפחות הוא מגיע לביטוח הלאומי ומקבל, מבקש ומקבל קצבת השלמת הכנסה. עכשיו, לזוג הזה יש 5,000 שקל. מזה אי אפשר לחיות. יש לו גם זכויות שאותן הוא לא יודע למצות. אנחנו אומרים שני דברים: נדבך ראשון, נעזור לזוג הזה למצות את הזכויות שלו. עוד בערך 1,100 שקלים של זכויות שלא ממוצות ובנוסף ניתן לזוג הזה קצבה נוספת של 1,650 שקלים, ככה שבסה"כ הוא ייצא עם הכנסה של 7,780 שקלים לזוג. זה אמור להספיק באופן מלא גם לסל התרופות הממוצע לקשישים וגם סל מזון מלא ובריא".

(צילום: שאול גולן)

שיחת הטלפון שהובילה לתכנית לסייע לקשישים

לפני כארבעה חודשים צלצל הטלפון הנייד של הפרופסור לכלכלה איתן ששינסקי (80) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מעברו השני של הקו היה שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים בישראל, שסיפר לו על רעיון שמתהווה בעניין סיוע לקשישים, וביקש את עזרתו. "הרעיון עוד לא היה מגובש לגמרי", נזכר השבוע פרופ' ששינסקי, "ותוך כדי השיחה איתו העליתי כמה שאלות כדי שנחליט במה בדיוק להתמקד".

לאותה שיחת טלפון קדמה הכנה ממושכת. "שרגא ברוש ואני, כל אחד בתחום עיסוקו, פועלים מול הממשלה. הוא בתחום התעשייה ואני בתחום החקלאות", מסביר אלוף-משנה (מיל') דובי אמיתי (57), נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל ויו"ר הנהלת הארגונים העסקיים. "במסגרת ההובלה המשותפת שלנו את ארגוני המעסיקים בישראל, וההתחככות הן עם המעסיקים והן עם המועסקים, הבנו שחברה וכלכלה הם קווים מקבילים - אחד לא יכול לפרוח בלי השני. כיוון שהאינטרס המקצועי שלנו הוא לפתח את הכלכלה, החלטנו לנסות לבדוק מה החברה האזרחית, כלומר הציבור, חושב שנכון לעשות כדי לחבר את הכלכלה עם החברה. חברנו למה שנקרא המגזר השלישי, כ-50 עמותות שביניהן אגודת הסטודנטים, פורום משרתי המילואים, לתת, כן לזקן ועוד רבות, והתחלנו כולנו לחשוב איך נעשה יחד דברים שהממשלה לא מצליחה לעשות".

כצפוי, לא מעט נושאים עלו על הפרק. "דיברו על פעילות למען שקיפות ברגולציה", נזכר אמיתי, "על חינוך לתעסוקה, על 'המשק לאן?' ועוד ועוד. קיימנו סדרה של מפגשים, סדנה של שולחנות עגולים, צוותי עבודה שבחנו ודנו בכל נושא ובכל רעיון, ובסופו של דבר החלטנו על שיתוף פעולה בנושא שנראה בעינינו כדחוף ביותר - נושא הקשישים. בישראל חיים כמיליון איש מעל גיל הפנסיה. כ-350,000 מתוכם לא מסיימים את החודש ומתלבטים בין אוכל לתרופות. כ-200,000 מתוכם חיים מתחת לקו העוני. אני אישית, כחקלאי תושב מטולה, רואה בשווקים הסיטונאים בפריפריות, בקריית-שמונה, בשלומי, לא מעט אנשים כאלה שמוציאים מהפחים תפוחי אדמה וירקות שונים שנזרקו, כדי לאכול".

הפנייה לפרופ' ששינסקי, מי שחתום על כמה מהוועדות הציבוריות החשובות בכלכלה הישראלית - ביניהן הוועדה לגיבוש רפורמה במס הכנסה ליחידים, הוועדה למדיניות מיסוי על תגליות גז טבעי ונפט והוועדה לבחינת המיסוי הראוי על הפקת משאבי טבע - הייתה כמעט טבעית. ברוש ואמיתי הבינו היטב שדו"ח ועדה בראשותו של יתקבל בכל מקום ברצינות המרבית.

מזדקנים בכבוד

פרופ' ששינסקי נענה לפנייה בחיוב, והסכים, בהתנדבות מלאה, לעמוד בראש הוועדה שנועדה להקל - ולו במעט - על הנזקקים ביותר שבאוכלוסיית הקשישים בארץ. מלבדו כללה הוועדה את דובי אמיתי, את הפרופסורים אפרים צדקה (אוניברסיטת תל-אביב) ועודד שריג (המרכז הבין-תחומי הרצליה), את יואל פינקל - המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, את דפנה אבירם-ניצן - מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, את עינת זינגר-בר מהחברה למתנ"סים, את חזקיה ישראל - מנהל מחלקת ביטוח סוציאלי בהתאחדות התעשיינים ואת ד"ר עדו קאליר מהקריה האקדמית אונו, ששימש כמרכז האקדמי של הוועדה.

במשך יותר מחודשיים, אחת לשבוע, נפגשו חברי הוועדה ובשבוע שעבר הוציאו תחת ידיהם את הדו"ח שמהווה את הבסיס לתוכנית "מזדקנים בכבוד". "אצל אוכלוסיית הקשישים קיימים שלושה רבדים", מסביר פרופ' ששינסקי. "הרובד הראשון הוא קצבאות הזקנה שהן אחידות לכולם. בישראל הן נמוכות מאוד יחסית לשכר הממוצע, והן גם מהנמוכות בעולם. הרובד השני הוא קרנות הפנסיה, והרובד השלישי הוא חסכונות לטווח ארוך. אנחנו בוועדה החלטנו להתמקד אך ורק ברובד הראשון, בקצבאות הזקנה, ולעסוק רק באותה אוכלוסייה - כ-300,000 קשישים - שמקבלת רק קצבת זקנה והשלמת הכנסה".

מסקנות הוועדה היו חד-משמעיות. "קצבה שתביא קשישים לקו העוני אינה מספקת וראויה לזוג או ליחיד", אומר פרופ' ששינסקי. "התבססנו על ועדת חריס שקבעה עבור משרד המשפטים סכום מינימום של מחיה בכבוד, על פי אמות מידה של הוצאה נדרשת. מכאן קבענו שנכון ל-2018, מלבד סיוע בדיור לזכאים לכך, הסכום הראוי למחיה בכבוד עומד על 7,780 שקלים בחודש לזוג, ועל 4,668 שקלים בחודש ליחיד. לכן המלצנו שראוי להעלות משמעותית את קצבאות הזקנה שעומדות כיום על 1,531 שקלים ליחיד ועל 2,301 שקלים לזוג. בנוסף, המלצנו לפעול כמו שעושים כמעט בכל המדינות - גרמניה, מדינות סקנדינביה, פינלנד ועוד - ולהצמיד את קצבאות הזקנה לשכר ולא למדד המחירים לצרכן כפי שהדבר נעשה כיום, מה שגורם לקצבאות להישחק".

(צילום: shutterstock)

הוועדה גם חישבה שכדי להעלות את גובה הקצבאות של הקשישים הנזקקים לסכום שאותו הגדירה כראוי למחיה בכבוד יידרשו כ-3 מיליארד שקלים בשנה. המעסיקים התחייבו להגדיל מכיסם ב-0.36% את ההפרשות לכל עובד - מה שיביא להשגת כמחצית מהסכום הנדרש, שיועבר לקופה ייעודית למטרה זו בלבד בביטוח הלאומי. השאיפה היא שהמדינה תשלים את המחצית השנייה.

"עם זאת", מסייג פרופ' ששינסקי, "צריך לזכור שמלבד המחצית שמקווים שהמדינה תשלים - כ-1.5 מיליארד שקלים - היא תצטרך להוסיף גם כשליש מתוך ה-1.5 מיליארד של המעסיקים, שכן המדינה עצמה היא גם מעסיק של כשליש מהעובדים במשק, כך שגם היא תצטרך להגדיל את ההפרשות כמו שאר המעסיקים".

"אני רואה קשישים שתרמו למדינה, שעלו אליה בימים הכי קשים ובנו אותה, בתקופה שעוד לא הפרישו לפנסיה. הם הגיעו לגיל זקנה ואין להם איך לסיים את החודש", נסער אמיתי. "אני אלוף-משנה במילואים. למדתי וחונכתי בצבא. על פי הערכים שספגתי שם אני אומר: נכנסנו מתחת לאלונקה. לא השארנו ולא נשאיר פצועים בשטח".

גם פרופ' ששינסקי מודע לחשיבותה של התוכנית שהגתה הוועדה: "זו תוכנית חשובה מאוד חברתית. אם תמומש, היא תוסיף רבות לאחידות וללכידות של החברה בישראל. על האסקימוסים מספרים שאת זקניהם החולים והחלשים הם מותירים בשלג. אני מקווה שלא נהיה כמו האסקימוסים. שלא נשאיר את הזקנים שלנו מאחור".

בשיתוף נשיאות הארגונים העסקיים