שתף קטע נבחר

אורי קופר

מהיר ועצבני / "הכל מקצועי"

ליברפול מלהיבה התקפית, רק שההגנה עדיין בעייתית. איך הוויתור של קלופ על שיטת "הלחץ הנגדי" הפך את האדומים לקבוצת מתפרצות קטלנית, אבל גם חשף את בינוניות הקו האחורי

מייקל אוליבר הוא אחד השופטים המוצלחים באנגליה, אבל לפני כשבוע וחצי, במשחק של ליברפול מול צ'לסי, יורגן קלופ רדף אחריו בצעקות. אוליבר דחה את החילוף של אדם ללאנה, ולטענת קלופ אמר לו שחילוף באותה סיטואציה "ייקח יותר מדי זמן", כלומר שליברפול רק רוצה לבזבז זמן. וויליאן השווה. "אנחנו לא עושים דברים כאלה", אמר קלופ, "ביום שסתם ננסה להרוג את המשחק אני אפרוש". ופה, בציטוט הזה, יש סמל לליברפול הנוכחית.

 

 

ליברפול לא מאמינה בלחיות מכוער, גם אם זה אומר לפעמים למות יפה. היא לא "הורגת" את המשחק, לא מתגוננת כדי לשמור על יתרון בכל מחיר. היא מאמינה בהתקפה, משחקת מהר, לפעמים השערים הקבוצתיים הם תאווה לעיניים, אבל הטעויות האישיות בחלק האחורי מביאות לאיבוד נקודות.

 

בתקופתו ממוצע השערים למשחק של ליברפול הולך וגדל. קלופ (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
בתקופתו ממוצע השערים למשחק של ליברפול הולך וגדל. קלופ(צילום: רויטרס)

 

בתקופתו של קלופ באנפילד ממוצע השערים למשחק של ליברפול הולך וגדל - 1.8 בעונה הראשונה, 2 בשנייה, 2.2 בנוכחית. בליגת האלופות, לא כולל חצי המחזור אתמול, רק פ.ס.ז' הבקיעה יותר מהאדומים. למוחמד סאלח הנפלא, אחת הרכישות הטובות של העונה, יש כבר 17 שערים (ו־5 בישולים) ב־22 הופעות בכל המסגרות, יותר מכל שחקן ליברפול בעונה שעברה או לפני שנתיים. ואנחנו בתחילת דצמבר.

 

מהצד האחר של המגרש, ליברפול, הרביעית בטבלה, מדורגת רק עשירית בספיגת שערים. אם בודקים את ארבע הראשונות בכל אחת מהליגות המובילות באירופה מגלים שרק שתיים ספגו יותר ממנה. יש פה סתירה פנימית בנפשו של אוהד - הוא נהנה, הקבוצה בכושר טוב, אבל גם רוצה יותר נקודות.

 

בשנתיים וחודשיים של קלופ בליברפול הקבוצה ספגה שוויון (לאו דווקא לתוצאה סופית) ב־31 מקרים, והשיא בשמיטת יתרון 0:3 מול סביליה. הקבוצה שעשתה את הקאמבק הגדול ביותר בתולדות גמר הצ'מפיונס נראית טוב, אבל לא יכולה להרגיש בטוחה עם אף יתרון.

 

ספגה שוויון ב-31 מקרים. סאדיו מאנה אחרי ה-3:3 מול סביליה (צילום: AP) (צילום: AP)
ספגה שוויון ב-31 מקרים. סאדיו מאנה אחרי ה-3:3 מול סביליה(צילום: AP)

 

העיקרון שהתאייד

החיזוק של סאלח בהתקפה, ואי־חיזוק שהתבקש בהגנה, תורמים כמובן למצב, אבל כדי לנתח אותו יותר לעומק צריך לחזור לעיקרון המשחק הידוע של קלופ, או יותר נכון - להתאיידותו ההדרגתית.

 

מהיום שקלופ הגיע לאנפילד כולם דיברו על דבר אחד - "גגנפרסינג", שיטת הלחץ הנגדי של המאמן, ההתנפלות על הכדור במטרה לחטוף אותו בחלק הקדמי ולפני שהיריב משלים שתיים או שלוש מסירות. את מה שהצליח בדורטמונד קלופ ניסה בליברפול, אבל לאט־לאט ויתר. יכולות להיות לכך כמה סיבות - חשש מעייפות בעומס הפרמייר־ליג שבאה לידי ביטוי בעונה שעברה; היעדרותו של ללאנה, שקלופ הגדיר כ"מנהיג משחק הלחץ"; או פשוט הבנה ששחקני הקבוצה מתאימים יותר לפעולות אחרות. אנחנו לא יודעים את הסיבה הוודאית, אבל השינוי הוא עובדה.

 

בעונה שעברה ליברפול הייתה הקבוצה שאיפשרה ליריב הכי מעט זמן עם הכדור עד שאיבד אותו. העונה היא רק במקום העשירי בתחום, כשהשחקנים שמולה מצליחים בממוצע להחליף ביניהם מסירות ארבע שניות יותר מאשר לפני שנה, זמן מספק להתארגנות. כמות חטיפות הכדור של ליברפול באזורים שבחצי המגרש ההתקפי ירדה באופן ברור (ראו תרשים). אלה סימנים מובהקים להורדה במד הלחץ.

 

 

ללא הגגנפרסינג המפורסם בליברפול נותנים ליריב להניע כדור, ויורדים להגן בעמדה אחורית יותר. לשחקני התקפה כמו סאלח או סאדיו מאנה יש יותר חופש פעולה. התוצאה: ליברפול הפכה לקבוצת ההתקפות המתפרצות הטובה ביותר שיש. שבעה שערים היא כבשה בינתיים במתפרצת שהחלה באזור הרחבה שלה, יותר מבשתי העונות הקודמות יחד. מדובר גם ביותר מרבע מסך שערי השדה שלה (ללא מצבים נייחים) ויותר מכל קבוצה אחרת באירופה.

 

רוצים עוד? בערך 40 אחוזים מסך שערי המתפרצת שהובקעו העונה בפרמייר-ליג שייכים לליברפול. שבעת השערים האלה שווים לאלה של מי שהייתה מובילת התחום בעונה שעברה, צ'לסי, במשך כל העונה, ויותר ממה שכבשה לסטר, מלכת המתפרצות, בעונת האליפות.

 

"אחת המתפרצות היפות שראיתי בחיי", אמר קלופ על השער השלישי מול ברייטון בשבת, שער שהחל מעצירה של השוער סימון מיניולה, ומשם לרשת תוך 13 שניות ו־4 מסירות. המהלך לשער שקדם לו כלל גם 4 מסירות ב־11 שניות.

 

מהירות היא שם המשחק. פירימינו וסאלח (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מהירות היא שם המשחק. פירימינו וסאלח(צילום: רויטרס)

 

מול ווסטהאם ליברפול העבירה רק 43 מסירות בשליש ההתקפי של המגרש, הכי מעט שלה בתקופת קלופ, ועדיין ניצחה בגדול. השער של סאלח במשחק הזה הגיע 13 שניות אחרי כדור קרן של ווסטהאם בצד השני. סאלח, מאנה, קוטיניו, אוקסלייד־צ'מברליין, פירמינו - מהירות היא שם המשחק. הירידה להגן מאחור במקום ללחוץ מאפשרת זאת.

 

הגנה "רגילה"

בתחילת דרכו בדורטמונד העביר קלופ הרצאה על עקרונות אותו "גגנפרסינג". קלופ הציג את יתרונות השיטה, והיתרון הראשון שהופיע במצגת היה "יציבות הגנתית". כן, הלחץ הנגדי נועד לא מעט למטרה הגנתית.

 

אם השחקנים לוחצים כמו שצריך, ומשיגים את הכדור מהיריב לפני שזה מספיק להתארגן, הכדור יבלה זמן מועט בקרבת הקו האחורי. ההגנה מתחילה מלמעלה, כדי שלא יהיה צורך בעבודה למטה. והנה, עם ויתור על הלחץ הנגדי המאסיבי, פתאום בליברפול צריכים לעשות הגנה כמו קבוצה "רגילה". ומה לעשות, אין כלים מספיק טובים לכך. רבים מחובבי הכדורגל שאינם אוהדי ליברפול יתקשו אפילו לציין את שמות השחקנים שמרכיבים את ההגנה הזו.

 

ההגנה מקרטעת. לוברן נשאר מאחור (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
ההגנה מקרטעת. לוברן נשאר מאחור(צילום: רויטרס)

 

כבר חמש שנים שהגנת ליברפול לא מספיק טובה, אבל פתאום ערוותה נחשפת ביתר קלות. לוברן לא מגיע לכדורים פשוטים, מורנו טועה במיקום - לא חסרות דוגמאות. גם הקישור האחורי לא "הגנתי" מספיק, וחוטף הכי פחות

 כדורים מבין שש הגדולות. ללא משחק לחץ אינטנסיבי, הנדרסון צריך לחכות ולהגן על קו ההגנה. הוא לא קאנטה, גם לא מאטיץ'.

 

קלופ הוא מסוג המאמנים שמאמינים ביכולתם לשפר שחקנים, אבל לא כל אחד אפשר לשפר. הוא זקוק לרכש, כיוון שלמרות שיש שיפור הגנתי בליגה מאז המשחק מול טוטנהאם, עם החלק האחורי הנוכחי יש לקבוצה תקרה מאוד ברורה אותה היא לא יכולה לעבור.

 

עכשיו יש דיבור רציני על כך שליברפול רוצה לרכוש את חלוץ דורטמונד פייר־אמריק אובמיאנג שמתאים לתפיסה הנוכחית, אבל שדרוג לחלק האחורי, כולל בקישור, חשוב הרבה יותר, ויכול לסדר גם ריצה יפה בצ'מפיונס. זאת בהנחה שליברפול תעפיל, כמובן. הערב, מול ספרטק מוסקבה, הרוסים חייבים לנצח ויתקפו עם הרבה כלים. עוד הזדמנות מצוינת לצפות בקבוצת המתפרצות הכי קטלנית שיש.

 

 

 


פורסם לראשונה 06/12/2017 08:30

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אריה מליניאק
מומלצים