שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עובדים ועניים: "בלי עזרה אין מה לאכול"
    לצד השיפור הקל בשיעורי העוני, נרשמה עלייה במספר המשפחות העובדות שנמצאות מתחת לקו המייאש. משפחת חסיד היא אחת מהן: "כל הכסף הולך לחשבונות". זינוק חל גם בעוני בקרב חד-הוריות: "הילדים התרגלו - וזה עצוב". המגזר העני ביותר הוא הבדואי: "הבנות שלי הולכות בגשם לבית הספר עם נעליים קרועות". הקרן לידידות: "היקפי עוני בלתי נסבלים"

     

    דו"ח העוני של הביטוח הלאומי    (צילום: עפר מאיר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    נתוני דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שפורסמו אתמול (ד') הצביעו אמנם על מגמה מעודדת של ירידה מתונה בשיעורי העוני, אך ניכרו בהם גם ממצאים מדאיגים - זינוק בתחולת העוני של משפחות חד-הוריות, עלייה במספר המשפחות העובדות העניות, ושיעורי עוני מרקיעי שחקים בקרב האוכלוסייה הבדואית, שנדגמה לראשונה לאחר ארבע שנים שבהן לא הייתה חלק מהדו"ח.

     

    על פי נתוני הדו"ח, בכ-14% מהמשפחות העניות שני בני הזוג עובדים. סנדרין ושלמה חסיד, הורים לארבעה ילדים, הם דוגמה למשפחה כזו. בני הזוג החרדים, שעלו מצרפת לפני 12 שנים, מתגוררים בירושלים. שלמה עובד במשרה מלאה כטכנאי טלפונים ומרוויח כ-5,500 שקלים בחודש. סנדרין, שצריכה לחזור בצהריים הביתה כדי לטפל בילדיה הקטנים, עובדת בחצי משרה בטלמרקטינג ומרוויחה כ-3,500 שקלים. ביחד הם משתכרים כ-9,000 שקלים ויחד עם קצבאות הילדים הם מכניסים כ-9,700 שקלים, מה שמציב אותם עמוק מתחת לקו העוני, שעומד על 11 אלף שקלים לשש נפשות.

    ההורים עובדים - ועדיין מתחת לקו העוני. משפחת חסיד
    ההורים עובדים - ועדיין מתחת לקו העוני. משפחת חסיד
    "אפילו ששנינו עובדים אנחנו לא מצליחים לגמור את החודש", מספרת סנדרין. "כבר בתחילת החודש המשכורת הולכת לשכירות, לארנונה, לבית ספר, למטפלת ולא נשאר כלום. אני מבקשת מקדמות בכל חודש בעבודה. כל חודש אני צריכה לבקש מאנשים לעזור לנו, גם באוכל וגם בבגדים, והם לא מבינים איך יש בעיה אם אנחנו עובדים. זו קצת בושה כי אני כבר בת 47, לא ילדה ואנחנו נעזרים בעמותות. בכל שבת אני מקווה שיהיה מי שיעזור לנו כי יש שבתות שאין לנו כלום, ואם לא נקבל עזרה לא יהיה לנו מה לאכול".

     

    אחד הממצאים החמורים בדו"ח הוא העלייה החדה בתחולת העוני של משפחות חד-הוריות, מ-21.7% ל-26.1%. הילה קלדרון, אם חד-הורית בת 33, גרה עם שני ילדיה ביקנעם עילית. היא אינה עובדת, מקבלת קצבת מזונות על סך 2,300 שקלים, ובתוספת הבטחת הכנסה של 900 שקלים וקצבאות ילדים בסך 200 שקלים היא מגיעה להכנסה חודשית של כ-3,400 שקלים.

    "זה מאוד קשה", מספרת הילה. "זה לא מספיק לאוכל, לתשלומים, לשום דבר. אנחנו מוותרים על הכול. יש רק דברים בסיסיים – לחם, חלב, גבינה צהובה, בשר פעם בהרבה זמן. אם לילדים יש טיולים אני צריכה לשלם עליהם במזומן".

     

    האם החד-הורית מספרת כי לצערה הילדים התרגלו למצב הזה. "הם מבינים ורואים שאין כסף ושאני עושה את המקסימום כדי שיהיה להם הכול, אבל מסכום כזה אי אפשר לחיות. עצוב לומר, אבל הם כבר התרגלו שאין. הם היו רוצים לפתוח את המקרר ולראות שיש שם מעדנים כמו לכל הילדים. לא תמיד יש לחם בבית אז הילדה לא לוקחת אוכל לבית הספר וחוזרת ממש רעבה. זה לא הכי נעים לגדל ילדים במצב הזה. הם לא מזמינים חברים הביתה כי הם מתביישים".

     

    במגזר הבדואי מיואשים: "המצב רק יילך ויחמיר"

    המגזר העני ביותר בישראל הוא הבדואי, שתחולת העוני שלו מגיעה לכ-58%, כששיעור הילדים הבדואים העניים נושק ל-70%. כ-17 אלף משפחות בדואיות חיות בעוני ובסך הכול יותר מ-121 אלף נפשות, בהן כ-69 אלף ילדים. 19.3% מהילדים במגזר גדלים במשפחות חד-הוריות.

     

    נורה ואיסמעיל, הורים לשמונה ילדים ברהט, מפרנסים משפחה בת 10 נפשות מ-3,900 שקלים בחודש שמתקבלים מקצבת האבטלה של איסמעיל וקצבת ילדים. "לפעמים אין לנו גז, אז אני לא מבשלת לילדים במשך שבוע ואנחנו אוכלים רק לחם, ירקות וממרחים", מספרת נורה. "בשבוע שעבר הייתי עם אחד הילדים אצל הרופא, והוא נתן לי מרשם לתרופה שלא יכולתי לשלם עליה. רק כשקצבת האבטלה נכנסה, אחרי כמה ימים, קניתי את התרופה".


     

    היא סיפרה עוד כי "אפילו תנור אין לנו. יש לי שתי בנות שהולכות לבית הספר עם נעליים קרועות בגשם. אתמול היינו בבית הספר של אחת הילדות והמחנכת אמרה שהיא חלשה בעברית ובאנגלית וצריכה שיעורי עזר. כמובן שאין לי איך לשלם על זה".

     

    איברהים חסנאת, מייסד ומנהל עמותת "קפא" הפועלת למען התושבים הבדואים בנגב, לא הופתע מהנתונים שהתפרסמו אתמול על המגזר, לאחר ארבע שנים שבהן הוא נעדר מהדו"ח. "מצב אחד אני חש הקלה ומצד שני עצב וכאב כי המצב עגום וגרוע", מסביר איברהים. "ההקלה היא מכך שיש תחושה שהנה, כולם עכשיו רואים שמה שאמרנו כל הזמן – זו אמת. 58% מהאוכלוסייה ענייה, 70% מהילדים עניים – זה פשע".

     

    "הדו"ח הזה לא חידש לי כלום והמצב רק יילך ויחמיר", מזהיר מנהל העמותה. "אנחנו לא רואים שום דבר באופק, שום יוזמות, אפילו אין התחלת שיח בריא שיבשיל לכדי רעיונות שאפשר לעבוד איתם. כל צד מתבצר בעמדה שלו - אנחנו והמדינה. אנחנו אומרים מה האוכלוסייה צריכה והממשלה עונה 'לא, אני יודעת מה אתם רוצים והיא כאילו מכניסה לנו לפה אוכל או תרופה בכוח, כמו תוכנית 'מעגלי תעסוקה'. אי אפשר לעבוד עם האוכלוסייה כל הזמן רק עם מקל, תראו גם שיש גזר. אנחנו רוצים לשתף פעולה, הכנו תוכניות וניירות עמדה, כלום לא התקדם מזה".

    מאשים את הממשלה בתפקוד לקוי. הרב יחיאל אקשטיין (צילום: יוסי צבקר)
    מאשים את הממשלה בתפקוד לקוי. הרב יחיאל אקשטיין(צילום: יוסי צבקר)

    אין מה להיות אופטימי. מנכ"ל לתת ערן וינטרוב (. צילום: יניב נדב)
    אין מה להיות אופטימי. מנכ"ל לתת ערן וינטרוב(. צילום: יניב נדב)

    חסנאת מצביע גם על בעיית התעסוקה והפיתוח. "אין אזורי תעשייה מפותחים כך שאנשים ישנים כאן ובבוקר הולכים לעבוד בערי המרכז, השפלה ובצפון. יש 200 אלף בדואים בנגב, מתוכם 130 אלף גרים ביישובים מוכרים. המדינה לא מוכנה להקים מפעלים ביישובים הבלתי מוכרים, אבל היא גם לא עושה את זה באלה שמוכרים. אין בנקים ברהט, יש רק סניף דואר אחד שמשרת 60 אלף איש והתור בו לא נגמר. עוני הוא לא רק שאין מה לאכול".

     

    נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר כי על אף הירידה המסוימת בהיקפי העוני, מדובר בירידה קטנה מדי. "ישראל עדיין סובלת מהיקפי עוני בלתי נסבלים בעיקר בקרב ילדים, דור העתיד של החברה הישראלית. דו"ח העוני הנוכחי הוא הוכחה חד-משמעית שהשקעה ממשלתית באוכלוסיות המוחלשות היא הגורם האפקטיבי ביותר בצמצום העוני. נכון להיום פוזרו הבטחות רבות לנכים, לקשישים ולמשפחות העובדות בישראל, אך נעשו צעדים מעטים מדי לצמצום העוני. הממשלה שמתפקדת בצורה לקויה והכנסת צריכות לחתור יחד לעבר הבטחת קיומם בכבוד של כלל אזרחיה", כך אקשטיין.

     

    ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת", אמר בתגובה לנתונים: "העובדה שישראל עדיין עומדת בראש סולם העוני ואי-השוויון מבין מדינות ה-OECD, ושהיקף הבעיה מפושט בחברה הישראלית ומשפיע על חלקים נרחבים באוכלוסייה, לא מצדיקים את האופטימיות. הצעדים החלקיים שנעשו על ידי הממשלה בתחומי התעסוקה, הקצבאות והשלמת ההכנסה, גם אם הם בכיוון הנכון, עדיין אינם מחלחלים לאוכלוסיות העניות ביותר. מדד העוני הרב-ממדי, שבודק את המחסור ביחס לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בסיס, יפורסם בשבוע הבא ויצביע על שיעורי עוני בהיקף נרחב הרבה יותר מאלו המוצגים על-ידי הביטוח הלאומי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עובדים ועניים: "בלי עזרה אין מה לאכול""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים