שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חלוצה מרכזית

    כששירן תעסה (31) סיימה את תוכנית "עתידים צוערי פיס לשלטון המקומי" ובחרה לעבוד דווקא בעיריית רהט – החברים שאלו אם היא צריכה שכפ"ץ. "רהט היא מקום בטוח, חם, אוהב, עם אנשים מדהימים ותרבות קולינרית מפותחת", היא טוענת. עכשיו היא הכוח המניע בפרויקטים להקמת הקמת אלפי יחידות דיור, שיהפכו את רהט לעיר הערבית הגדולה בישראל

    בשיתוף מפעל הפיס

     

    בימוי: אסף קוזין, צילום: יוגב אטיאס, רועי עידן, עריכה: דפי מקל

    בימוי: אסף קוזין, צילום: יוגב אטיאס, רועי עידן, עריכה: דפי מקל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כששירן תעס (31) סיימה את תוכנית "צוערים לשלטון המקומי" ובחרה לעבוד כמתכננת ערים דווקא בעיר הבדואית רהט, היו בסביבתה לא מעט אנשים שהרימו גבות. אולם מרגע שנכנסה בשערי העירייה, היא הבינה שזו החלטה נכונה. תעסה, תושבת הר עמשא שבדרום הר חברון, עסוקה מדי יום בעבודה על התוכנית להפיכתה של רהט לעיר הערבית הגדולה בישראל, דבר שיקרה בעזרת תוספת אדירה של יחידות דיור.

    שירן תסעה (צילום: חיים הורנשטיין)
    שירן תסעה(צילום: חיים הורנשטיין)

    לטענתה, הפער בין התדמית של רהט למציאות בשטח – תהומי. "אנשים שאלו אותי אם אני מגיעה לעבודה עם שכפ"ץ. מדמיינים את רהט כעיר אלימה ולא בטוחה, אבל זה מקום חם ואוהב. האוכלוסייה פה מדהימה, התרבות הקולינרית מפותחת, ובתחושתי האישית, זה אחד המקומות הבטוחים ביותר. מי שלא ביקר פה לא יבין את הקסם שקיים במקום. זה תחושה שאי אפשר לקבל במקומות אחרים בארץ," מתארת תעסה.

     

    כיהודיה שנוגעת בנושא נפיץ ושנוי במחלוקת כמו ההתיישבות הבדואית, היא מרגישה זכות להכיר ולהקשיב לצרכי התושבים בשטח, ומוצאת אתגר ועניין לחבר בין העולם התכנוני למכשולים התרבותיים. "אין ספק שיש לי עבודה מיוחדת. אבל לאו דווקא בגלל מי שאני, אלא בגלל מה שרהט. מי שלא מכיר את רהט לא מבין כמה היא עיר מיוחדת ומרתקת. זכיתי להשתלב ברשות העירונית בתקופה שבה העיר נמצאת בנקודת מפנה משמעותית בחיים העירוניים שלה", מספרת תעסה.

     

    ביולי האחרון אושרה תוספת של 4,541 יחידות דיור בעיר כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב, במסגרתה יוקמו 16,500 יחידות דיורברחבי הנגב. "בימים אלה עובדים בעיר על תוכניות גדולות, אם זה ההרחבה לכיוון דרום ותוספת של 7,000 יחידות דיור, או תוכנית המתאר שאנחנו עמלים עליה, דבר שקורה אחת ל־20 שנה בערי ישראל, במקרה הטוב," מפרטת תעסה.

     

    להבין את התרבות דרך הבנייה

    כדי לקדם את ערי הפריפריה ולשפר את איכות השלטון המקומי ייסדה הממשלה את תוכנית "עתידים צוערים לשלטון המקומי" (ראו מסגרת), שמפעל הפיס מממן חלק נכבד ממנה. בסופה של ההכשרה משתלבים המועמדים

    באחת מהרשויות המקומיות בישראל המדורגות באשכול סוציו־אקונומי נמוך. תסעה סיימה במסגרת התוכנית תואר שני בתכנון ערים בטכניון.

     

    טלאל אלקרינאוי, ראש העיר רהט, קלט תוך פרק זמן קצר חמישה בוגרים מוכשרים של התוכנית, שעובדים בהרמוניה עם ותיקי המועצה ומניעים תהליכים מהפכניים בעיר. "הדובדבן שבקצפת בעירייה", הוא מגדיר אותם.

     

    תעסה היא אחד מאותם סיפורי הצלחה. "כשעוסקים בהתיישבות בדואית מבינים כי קיים פער בין השיעורים התיאורטיים בטכניון לצרכי האוכלוסייה בשטח",

    היא טוענת. "לעתים, המדינה מציירת לעצמה שבלונות של תכנון והסדרה ובמציאות אנשים בונים כפי שהם חיו במשך שנים, וכפי שהם מבינים את המרחב, וכך הניסיונות עלולים להוביל לכאוס. עבודה במקום כמו רהט מחייבת את האנשים שבאו עם שק של ידע לנהוג בצניעות, להקשיב, ללמוד את הסביבה ורק אז ליישם את התוכניות."

     

    על הצניעות שיש לנקוט בהליך ההסדרה למדה תסעה על בשרה לפני מספר חודשים. כחלק מהשגרה הנמרצת והניסיון שלה לקדם מהלכים פורצי דרך בעיר, היא נתקלה בחסם תרבותי שמנע ממנה לקדם את פרויקט "דירה להשכיר" בעיר.

     

    "אחד הוויכוחים המקצועיים והמעניינים שהיו לי בתקופה שעבדתי פה היה סביב קידום פרויקט מגורים להשכרה. חברת 'דירה להשכיר' רצתה להקים בעיר פרויקט של מבני מגורים בעלי 18 קומות. מהעולם שאני מגיעה ממנו, זו פעולה חיובית שעשויה להביא לפתרון בעיית הדיור לצעירים, למשכילים ולמי שרוצה לעלות את רמת החיים ולקבל דירה משודרגת. אולם כשניסיתי לקדם את הפרויקט הבנתי כי מבחינה תרבותית זה עדיין לא מתאים. האופי של המגזר והמבנה המשפחתי לא מאפשרים כיום למשפחות שונות 'להתערבב' באותו המקום", אומרת תעסה.

     

    ראש העיר, שמעודד את תעסה והצוערים האחרים לחשוב בגדול, זוכר היטב את הוויכוח המקצועי סביב פרויקט זה. "הרעיון של שירן היה מבריק, אבל עדיין לא מתאים לעיר. לציבור הבדואי יש מאפיינים חברתיים וחמולתיים שלא מאפשרים בשלב זה ליישם פרויקט שכזה. מה שכן, אני שמח ששירן שתלה את הזרעים הראשונים. אני מאמין שייקח זמן, אך יבוא יום והם יישאו פירות," אומר אלקרינאוי.

    מתכננת ערים וגם שינויים חברתיים (צילום: חיים הורנשטיין)
    מתכננת ערים וגם שינויים חברתיים(צילום: חיים הורנשטיין)
      

    את התוכנית הגדולות בעיר, שנכנסו להילוך מהיר, תעסה מקווה גם להוציא לפועל. "זו העבודה הראשונה שלי כמתכננת ערים, אבל אני רואה פה את עתיד הקריירה שלי", היא אומרת, "וכמובן שכמו כל מתכנן עיר שעובד על תהליכי בנייה, אני אשמח לעבוד פה כשהם יתממשו."

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" 

     

    בשיתוף מפעל הפיס

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים