yed300250
הכי מטוקבקות
    ברגמן, עם דמויות מ"מלחמת הכוכבים". צילום: מרכוס אולסון, יח"צ
    7 ימים • 12.12.2017
    סופר סטאר
    לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה רחוקה, רם ברגמן היה נער שהלך לקולנוע נעמן בראשון לציון, וראה סרטים בסדרת "מלחמת הכוכבים". אחר כך הוא נסע להוליווד והפיק סרטים קטנים ועצמאיים שהצליחו מאוד. אחרי 25 שנה הוא קיבל טלפון. על הקו, אולפני דיסני, עם הצעה: להפיק סרט חדש בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים", המגה–פרויקט הכי יוקרתי ושאפתני, בתקציב של מיליון דולר לדקה. יניב חלילי פגש את ברגמן בפריז ושמע ממנו איך מנהלים הפקה בסודיות של מבצע צבאי ואיך הוא הרגיש כשסטיבן ספילברג, האיש שבגללו הוא כל כך רצה לעשות סרטים, קפץ לביקור על הסט שלו וצילם תמונות באייפון
    יניב חלילי, פריז

    רק בפעם הראשונה שבה רם ברגמן נכנס לתוך דגם החללית האייקונית "מילניום פלקון", היכתה בו הידיעה שהוא מפיק את הסרט "מלחמת הכוכבים – אחרוני הג'דיי". "נכנסתי לחללית על הסט, יחד עם ראיין ג'ונסון, במאי הסרט, והרגשתי את השערות שלי סומרות מהתרגשות. אמרתי לראיין: 'אתה מאמין שזה קורה?' רק בנקודה ההיא, לראשונה, קלטתי שאני מפיק סרט בסדרה אייקונית, על־זמנית. כשאתה נכנס לחללית היפהפייה הזאת, אתה חוזר במנהרת הזמן לילדות שלך. התיישבתי על הכיסא, הבטתי סביב ופתאום היה לי פלאשבק לפעם הראשונה שראיתי סרט של 'מלחמת הכוכבים', בקולנוע נעמן בראשון־לציון".

     

    הרבה קניונים חדשיםנבנו בראשון־לציון מאז הימים שבהם היה ברגמן נער ועד ליום שבת האחרון, שבו נערכה בהוליווד הפרמיירה העולמית של הסרט שברגמן חתום עליו כמפיק ראשי וכל־יכול. "מלחמת הכוכבים – אחרוני הג'דיי" הוא הסרט השמיני בסדרה הקלאסית האהובה, למרות שההגדרה "סרט" מגמדת את האירוע הקולנועי אדיר הממדים הזה.

     

    כי לפחות עבור מיליוני גיקים ברחבי העולם, "מלחמת הכוכבים" היא דת. והסרט החדש הוא אירוע פולחן חשוב, שמגדיר תקופה. בצד ההפקתי, “אחרוני הג'דיי" הוא אחד הפרויקטים השאפתניים והיקרים ביותר בהוליווד, עם תקציב דמיוני שמוערך ב־150 מיליון דולר ל־150 דקות של סרט, כלומר מיליון דולר לדקה. הסרט יצא לאקרנים בכל העולם בסוף השבוע הנוכחי והוא אמור להכניס בסוף השבוע הראשון לצאתו 200 מיליון דולר ולהתמקם ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר בהיסטוריה.

     

    היי, צ'ובאקה. ברגמן וג'ונסון על הסט
    היי, צ'ובאקה. ברגמן וג'ונסון על הסט

     

    על המגה־פרויקט הקולנועי העצום הזה הופקד ברגמן (49), שנסע להוליווד לפני 25 שנה כשבאמתחתו ניסיון קולנועי של ארבעה שיעורים בקורס של האוניברסיטה הפתוחה. "הוליווד היא ביזנס מאוד פשוט, של הימורים", הוא אומר בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות". "אתה מהמר על אנשים. בדיסני החליטו להמר עליי ועל ראיין ג'ונסון והם ידעו שכמו בכל הימור, לפעמים אתה מנצח ולפעמים אתה מפסיד. לא עשינו סרטים ענקיים לפני כן. למרות שקיבלנו הצעה לעשות כל פרנצ'ייז קולנועי אפשרי, דחינו את כולם על הסף. אמרנו שנעשה רק את 'מלחמת הכוכבים' אם יציעו לנו, אבל באותה נשימה חשבנו שלא נקבל הצעה שכזו. ואז הגיעה שיחת הטלפון עם ההצעה ואמרנו: 'הולי שיט, אנחנו חייבים לעשות את זה'".

     

    עם במאי הסרט, ראיין ג'ונסון. "עשינו את הסרט העצמאי הכי יקר בהיסטוריה". ברקע, החללית "מילניום פלקון"
    עם במאי הסרט, ראיין ג'ונסון. "עשינו את הסרט העצמאי הכי יקר בהיסטוריה". ברקע, החללית "מילניום פלקון"

     

     

    לא פחדתם?

     

    "היו לנו חששות רבים. שאלנו את עצמנו אם אנחנו רוצים שהסרט הגדול הראשון שלנו יהיה חלק מהמכונה ההוליוודית העצומה של 'מלחמת הכוכבים'. חששנו מהעבודה מול תאגיד גדול כמו דיסני. אבל אז בילינו עם קברניטי דיסני זמן רב בלונדון והתחלנו לשלול את כל החששות. קיבלנו הרגשה שאנחנו יכולים לעשות את הסרט כמו שאנחנו רוצים, עם חופש כמעט מוחלט. בסוף הרגשנו שעשינו את הסרט העצמאי הכי יקר בהיסטוריה. זה הרגיש כמו אחד הסרטים העצמאיים שראיין ואני עשינו בעבר, רק שהפעם, במקום תקציב של 300 אלף דולר, קיבלנו תקציב של מאות מיליונים. כשחתמנו על החוזה, הבנו שאנחנו הולכים לעשות את זה. אמרתי לראיין, 'הולי שיט, אני רק מקווה שלא נדפוק את העסק".

     

    “הולי שיט" הוא מוטיב חוזר אצל ברגמן, שמתנצל מדי פעם בשיחה ומבקש לעבור לאנגלית, "כי יש דברים שאני רגיל לומר באנגלית". "הולי שיט" הוא אחד מהם – והוא בא לתאר רגע שתפס את ברגמן לא מוכן, מופתע או מתרגש. ויש לא מעט רגעים כאלה בסיפור שלו.

     

    1. מחנה מכוניות ברוורס

     

     

    הוא נולד וגדל בראשון־לציון והכישרון הבולט שלו היה כדורגל. הוא שיחק בקבוצת הנוער של מכבי תל־אביב, "עד שבחופש הגדול בין כיתה י' לי"א הבנתי שאני הולך להיות שחקן אפור והחלטתי לוותר. אמא שלי עד היום מבכה את הקריירה שנקטעה. לא משנה כמה סרטים עשיתי בהוליווד, היא עדיין חושבת שהייתי יכול להיות כדורגלן מעולה".

     

    שירות צבאי בקריה הכשיר אותו לירות במהדק סיכות. אחד מחבריו הציע לו להצטרף לקורס לקולנוע באוניברסיטה הפתוחה. "ארבעה שיעורים, שום דבר רציני", הוא נזכר. "הייתה לי חברה חירשת וכשביקשו מאיתנו לצלם סרט לקורס, עשיתי סרט קצר ללא סאונד בכיכובה, עם ציוד שהשאלתי מהצבא".

     

    הסרט היה מלא תובנות – הוא גרם לברגמן להבין שאין לו כנראה כישרון קולנועי כבמאי או ככותב. "אחרי הצבא נסעתי לניו־יורק והתחלתי לעבוד בסרטים. הבנתי שאין לי כישרון כיוצר, אז החלטתי לעבוד כעוזר הפקה. אבל הבנתי שככה לא אגיע רחוק. הפסקתי לעבוד בסרטים והלכתי למכור טי־שירטים".

     

    גיחה לאל־איי בעקבות אחיו, המתופף טל ברגמן, הביאה אותו להוליווד. הוא החליט לשרוף את כל הכסף שחסך מהטי־שירטים. "יום אחד, בלי הכנה מוקדמת, הבנתי שאני רוצה להיות מפיק סרטים. תובנה טבעית כזאת, שמגיעה משום מקום. מאז לא הסתכלתי לאחור. התחלתי לעבוד בתעשייה והרווחתי מאה דולר בשבוע, אבל הבחנתי בתופעה מוזרה: אנשים שבאים להוליווד מכל העולם, כדי להגשים חלום ולהיות יוצרי קולנוע, מוצאים את עצמם עובדים 15 שעות ביממה אבל אף פעם לא מגיעים לחלום. במקום לפתח את הפרויקטים האישיים שלהם, הם נשאבים לתוך המערכת ההוליוודית. הבנתי שאם אבלה את כל הזמן בעבודה על סט של סרט אחר, לא יהיה לי זמן לכתוב או להפיק דברים משלי. החלטתי לעזוב את התעשייה ולעבוד בעבודה שבה ארוויח שכר מינימום, אבל יהיה לי מקסימום של זמן להיפגש עם אנשים ולפתח את הפרויקטים שלי".

     

     

    התחנה הבאה הייתה חניון של מכוניות יוקרה בהוליווד, שני מטרים של שטיחון אדמדם מאתרי הבילוי הנחשבים בבוורלי־הילס. ברגמן היה מחנה את המכוניות של הכוכבים הגדולים ברוורס, מתוך שאיפה להתקדם קדימה. "הייתי מחנה מכוניות של אנשים, ושעות ספורות לאחר מכן נפגש איתם כדי לדון בפרויקטים ובסרטים. לפגישות הייתי מגיע לבוש בחליפה עם פפיון והם מעולם לא זיהו את הבחור ההוא, שרק כמה שעות לפני כן החנה את המכונית שלהם. אבל זכרתי כל אחד מהם וכמה פעמים גם סגרתי חשבון עם שחקנים שלא נתנו לי טיפ. פעם השחקנית פיי דאנאוויי לא נתנה לי טיפ ואחר כך נפגשה איתי ורצתה מאוד לשחק בסרט שהפקתי. לא נתתי לה את התפקיד".

     

    טיפה יומרני לבחור שעובד בחניון, לא?

     

    “גם כשהחניתי מכוניות, האמנתי בעצמי ולא היה לי ספק שיום יבוא ואהיה מפיק. לא הייתה לי מחשבה של 'מה אם זה לא יצליח'. משהו בחינוך של ההורים ובהתמדה שראיתי אצל אחי גרמו לי להאמין בעצמי. היו לי מאה רגעים קשים, אבל אני לא זוכר אף אחד מהם. אני אדם שמסתכל רק קדימה".

     

    הוא פתח חברת הפקות קטנה. קרא תסריטים, גייס כסף וצילם סרטים בתקציב של ארוחה במקדונלדס. פריצת הדרך הגדולה הגיעה באמצע העשור הקודם, כשקיבל תסריט לסרט מתח שמתרחש בעולם התחתון. הוא החליט לפגוש את הבחור שכתב את התסריט, ראיין ג'ונסון. "היה בינינו חיבור מיידי. ראיין הוא אחד האנשים הנדירים בהוליווד – הוא תסריטאי שמביים את סרטיו ואין רבים כאלה. הוא גם האדם הכי נחמד שפגשתי בתעשייה".

     

     

    התוצאה של המפגש הייתה הסרט "בריק", בכיכובו של ג'וזף גורדון־לוויט. הסרט נעשה בתקציב של כ־400 אלף דולר, זכה לשבחי הביקורות, קטף פרס בפסטיבל סאנדנס והכניס ארבעה מיליון דולר. ברגמן הביא לסט יכולות רבות, בראשן הכישרון להתמקח ולהוריד מחירים. "אני לא יודע אם זו יכולת ישראלית", הוא מתגונן. "בהוליווד הרבה אנשים מדברים על לעשות סרטים, אבל רק מעטים עושים זאת בפועל. כשאני מקבל תסריט ליד, אני מחבר את כל הנקודות ובודק מה תקציב ההפקה ובכמה כסף אוכל למכור אותו לאולפן. אני אקצץ בעלויות כדי לא לקחת סיכון. כשאתה מגייס כסף לסרט, המשקיעים רוצים לדעת שאתה לא מסכן את הכסף שלהם ושהם לא יפסידו".

     

    הפרויקט הבא שלו ושל ג'ונסון היה "הנוכלים בלום", קומדיית פשע בכיכובים של אדריאן ברודי, מארק רופאלו ורייצ'ל ווייז. הביקורות היו מעורבות, אבל הסרט הכתיר את ג'ונסון וברגמן לצמד הלוהט של הוליווד: ג'ונסון כבמאי ייחודי, מוכשר ומקורי, וברגמן כמפיק שמצליח להוציא לפועל את החזון האמנותי של ג'ונסון, בסכומים שנחשבים בהוליווד לתעריפי סייל.

     

    דוגמה לחשיבה המקורית של ברגמן הגיעה בסרט הבא של השניים, "לופר", מותחן פשע־מדע בדיוני, שיצא לאקרנים לפני חמש שנים. "החלטנו לצלם בצורה מיטבית, לגרום לסרט להיראות כאילו הוא הופק בתקציב של 80 מיליון דולר, למרות שהוא הופק ב־25 מיליון. צילמנו בהמון לוקיישנים קטנים, בתקציב קטן, אבל זה גרם לסרט להיראות גדול".

     

    "לופר" הטיס את ברגמן וג'ונסון לשפיץ של הוליווד וברא לברוס וויליס את הקאמבק המיוחל. הסרט נבחר לפתוח את פסטיבל הסרטים של טורונטו, רופד בביקורות מעולות והכניס כמעט 180 מיליון דולר בקופות. בעקבותיו, הצמד הלוהט קיבל את ההצעה לביים את "אחרוני הג'דיי", שכאמור, מפלס הציפיות שתולים בו הוא אדיר וכמעט בלתי אפשרי. "הכוח מתעורר", הסרט הקודם בסדרת "מלחמת הכוכבים" והראשון בטרילוגיה הנוכחית, היה למעשה חבל ההצלה שסיפק הבמאי והיוצר ג'יי־ג'יי אברהמס לפרנצ'ייז, אחרי שג'ורג' לוקאס שביים את הטרילוגיה הקודמת בסדרה חטף ביקורות צוננות, בעיקר ממעריצי הסדרה.

     

     

    "הכוח מתעורר" הפך לסרט השלישי המכניס ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, עם הכנסות של יותר משני מיליארד דולר. ברגמן וג'ונסון ידעו שבדיסני תולים בהם ציפיות להמשיך את ההצלחה האדירה. אבל מבחינה אמנותית סומנה להם הדרך למחוזות הקודרים והאפלים יותר. "בסרט הראשון בטרילוגיה הנוכחית, ג'יי־ג'יי אברהמס הציג את הדמויות. בסרט שלנו נדרשנו לצלול פנימה ולהעמיק את העלילה של הדמויות, לסבך את העניינים", אומר ברגמן. "בהחלט יש אלמנט אפל יותר, אבל תוך שמירה על חוויה של פאן ושל אקשן. יש המון טוויסטים בעלילה".

     

    2. יש תקווה למורדים

     

    אז מה יהיה בסרט החדש? בלי יותר מדי ספוילרים, אפשר לגלות כי הסרט ממשיך מהמקום שבו הסתיים הסרט הקודם כשהמחתרת, בהנהגת הגנרלית ליאה אורגנה (קארי פישר), צריכה להימלט מהמסדר הראשון בהובלת קיילו רן (אדם דרייבר) והמנהיג העליון סנוק (אנדי סירקיס), שרוצה להשתלט על הגלקסיה. ב"הכוח מתעורר", ממשיכה ריי (דייזי רידלי) לנסות ללמוד את דרכי הצד המואר של הכוח. היא אף מנסה לשכנע את המאסטר לוק סקייווקר (מארק המיל) המבוהל, שיצטרף למחתרת ויספק ניצוץ של תקווה למורדים. אלא שסנוק מנסה לפתות את ריי לערוק לשורות הצד האפל של הכוח, והיא נדרשת להכריע בנוגע להמשך דרכה. המחתרת עומדת על רגליה האחוריות ונלחמת בכוחותיה האחרונים. האם היא תשרוד?

     

    "הצבנו מהמורות רבות בדרכן של הדמויות הראשיות כדי להבין את המניעים שלהן. בפעם הראשונה הצופה יוכל להזדהות עם קיילו רן הרשע וגם עם ריי וההתלבטויות שלה", אומר ברגמן. "לכל אחת מהדמויות יש תיבת פנדורה משלה, שתיפתח במהלך הסרט. ריי וקיילו רן הם הדמויות הראשיות, שסוחבות על גבן את הסרט. לוק סקייווקר שוקל את האפשרות לערוק לצד של הרעים, והסרט שואל מה קרה לו ב־30 השנים האחרונות ומעלה ספקות לגבי המקום שלו. הוא עובר בסרט משבר".

     

     

    דבר אחד בטוח: מנהיגת המחתרת, ליאה, לא תמשיך לסרט הבא. השחקנית קארי פישר, שגילמה את דמותה המיתולוגית של ליאה עוד בסרט הראשון של "מלחמת הכוכבים", הלכה לעולמה לפני שנה אחרי שלקתה בדום לב במהלך טיסה מלונדון לקליפורניה. "היא גילמה את התפקיד בסרט בדיוק כפי שהוא נכתב, דבר לא השתנה בעלילה בגלל מותה, אומר ברגמן. "היא ביצעה עבודה מדהימה והתפקיד שלה היה גדול מאוד. אין סיכוי שהצופים לא יהיו אמוציונליים בכל סצנה שבה היא מככבת. גם לי היה קשה לצפות בסצנות שלה".

     

    מקורבים להפקה אומרים כי הסימנים למותה של פישר היו על הקיר. סיפרו שהיא סבלה מתסמונת דו־קוטבית ושברקע היו התמכרויות לאלכוהול ולסמים. אבל מותה הימם את כולם, גם את ברגמן. "מאז צילומי הסרט התקרבנו מאוד. בחג המולד שעבר הייתי בחופשה משפחתית בהוואי, כשקיבלתי טלפונים ומיילים עם החדשות העצובות. קיווינו שהיא תשרוד, אבל ידענו שהמצב קשה. אחרי שהיא נפטרה בילינו שעות בחדרי עריכה והיה קשה לצפות בסצנות שלה. כשצפיתי בקטעים שצולמו מאחורי הקלעים, ממש התחלתי למרר בבכי".

     

    היא סבלה לא מעט. אולי הסיפור שלה מדגים שהוליווד היא לא תמיד חלום.

     

    "אני עובד עם מאות אנשים שיש להם בעיות כאלה ואחרות, שלפעמים אתה לא מודע להן. אבל אני לא חושב שאנשים בהוליווד עושים דברים מטופשים יותר מאשר אחרים. ההבדל הוא שבהוליווד כולם יודעים. אגב, דווקא בשנים האחרונות נדמה שהעניינים קצת נרגעו בתעשייה, כי לאנשים באל־איי חשוב מאוד מה הם אוכלים ושותים והם מנסים לשמור על עצמם".

     

     

    רוב צילומי הסרט נערכו באולפני פיינווד ליד לונדון. צילומי החוץ התקיימו בחוף המערבי של אירלנד, בקרואטיה, בבוליביה ובאיסלנד. מאה ימי צילום בסך הכל, עם 125 סטים שונים, חלקם בגודל של בית מלון. "בדרך כלל, סט בגודל ובתקציב כזה משמש לצילומים של חודש. אצלנו היו סטים שבנייתם נמשכה ארבעה חודשים, צילמנו בהם יום אחד והמשכנו לסט הבא. זה פאזל מורכב מאוד ואדיר ממדים, שמתנהל במקביל. אתה חייב שהכל יסתיים בזמן, אחרת אתה מעכב את כל ההפקה. אם השחקן או הבמאי חולה, יש תגובת שרשרת בעייתית. לא חשבתי שנצליח לסיים את ההפקה בשלום ולא היה לנו תקדים להסתמך עליו, כיוון שאף אחד לפנינו לא בנה 125 סטים ביריעה כזאת. מאות אנשים עבדו על הסרט במשך שנה. הכפר של הג'דיי, למשל, נמצא באירלנד. קיבלנו אישור לצלם שם במשך ימים ספורים בלבד, כי מדובר באתר מורשת של אונסק"ו. כדי להגיע לשם נדרשו סירות, ורק 70 אנשים בו זמנית יכלו להיות על האי. אם יש סערה, אתה נתקע באי למשך כמה ימים. הצילומים נערכו בפסגת האי, במקום שאתה צריך לטפס 600 מדרגות כדי להגיע אליו – ואתה עולה ויורד כל היום. תפסה אותנו שם סערה גדולה. למזלי, בגלל שמדובר בסרט של 'מלחמת הכוכבים', חיל הים האירי הגיע לסייע לנו. הצילומים בסרט היו לא פעם מורכבים מאוד. שום דבר שהשירות הצבאי שלי בקריה הכין אותי אליו".

     

    את החללית המפורסמת, הפלקון, הם בנו מחדש בסיוע ארט דירקטורים שעבדו בסרט המקורי. "יש שרטוטים של כל פרט ופרט מלפני 40 שנה, אז אתה הולך לפיהם ובונה הכל. אחרי הצילומים פירקו את החללית ושמרו את החלקים לסרט הבא. אבל היו לא מעט סטים שבנינו בתקציב של מיליון דולר והרסנו אחרי הצילומים".

     

    ואיך אפשר בלי הדמויות המיוחדות, שיהפכו לפריטי מרצ'נדייז מניבי רווחים עצומים? ברגמן אומר כי הצלחת הסרט לא תלויה רק בהצלחתו הקופתית, אלא גם ובעיקר במכירות המוצרים הנלווים. "הטירוף מתחיל במכונת השיווק של דיסני. מכונות גילוח, דגני בוקר, מייק־אפ, נעליים, חולצות, גלידות – הכל יהיה עם דמויות מהסרט, ובמידה רבה אלה ההכנסות העיקריות. עיצבנו כמה דמויות חדשות כמו הפרוג, שנוצר בהשראת זן מוגן של פינגווינים שראינו באירלנד, או את שועלי הקריסטל וסוסי החלל, שלעיצוב שלהם נדרשה עבודת נמלים של שנה וחצי. העיצוב מתחיל על הנייר, אחר כך הופך לבובה בגודל של כמה מטרים, בעבודת יד איטית ואמנותית, ואז נכנסים חישובים איך אותו יצור פנטסטי ירוץ, תוך שמירה על הממדים והתנועות בהתאם. הכל חייב להיות פרקטי, לא רק ויזואלי. לא רצינו שהדמויות יהיו דיגיטליות, אלא ממשיות, שירגישו אמיתיות. אתה מתחבר לילד שבך, מגיע בבוקר לעבודה, מסתכל על הבובה ואומר, 'הולי שיט, היא אמיתית'".

     

    על הסטים ובובות הענק פיקד ברגמן כמו במבצע צבאי – בסודיות מוחלטת. אחת המהמורות בצילומי הסרט הייתה הניסיונות לבלום הדלפה מהסט, שנחשבה להדלפה יוקרתית לפחות כמו זו של ויקיליקס. עד כדי כך שכמה צלמים ממולחים הרימו מסוקים לאוויר וניסו לתעד פרטים מהסט, למורת רוחה של ההפקה.

     

    איך שומרים על חשאיות בהפקה שמעורבים בה מאות אנשים? "מעט מאוד אנשים קראו את התסריט. לא שלחנו את התסריט לאף אחד ולא הדפסנו אותו. כל שחקן הגיע למשרדי ההפקה, קיבל קוד מיוחד ובאמצעותו נכנס לאייפד שמור ומקודד וקרא רק את החלק שבו הוא השתתף. בסוף היום נעלנו את האייפד בכספת. את האודישנים לשחקנים, אגב, ערכנו עם תסריטים מזויפים שנכתבו במיוחד לשם כך. בשלב הצילומים הייתי צריך לוודא שאפילו אדם עם טלסקופ, שיכול לראות למרחק של עשרה קילומטרים, לא יצליח להציץ לסט. והיו הדלפות, חלקן הקטן נכונות, אבל לא הגבנו עליהן. כן, זה כמו מבצע חשאי במוסד – ואני הייתי צריך לפקד על הכל".

     

    עם הנסיכים וויליאם והארי בביקורם באתר הצילומים. ברגמן: "הם צנועים ונחמדים מאוד"
    עם הנסיכים וויליאם והארי בביקורם באתר הצילומים. ברגמן: "הם צנועים ונחמדים מאוד"

     

    אחת ההדלפות, שהתבררה כלא בהכרח מדויקת, היא השתתפותם של הנסיכים וויליאם והארי בסרט. אלא שההדלפה לא הייתה מצוצה מן האצבע: הנסיכים, שנחשבים למעריצים גדולים של הסדרה, הגיעו לביקור על הסט בלונדון. בארמון המלוכה רמזו לאנשי דיסני כי הנסיכים היו שמחים לקחת חלק בסרט, אפילו בתפקיד ניצבים. אז הוצע להם להשתתף באחת הסצנות כסטורם טרופרס. למרות שמדובר בתפקיד שולי, אין לזלזל בדבר: "גדולי השחקנים בהוליווד פנו אליי וביקשו לשחק בסרט בתפקיד הכי קטן", אומר ברגמן. אבל אחרי שעות של צילומים וביקור נלהב על הסט, הסצנה שבה השתתפו הנסיכים נחתכה החוצה. ברגמן סוכר את פיו בנושא, אבל מסכים רק לומר כי "הם צנועים ונחמדים מאוד". קייט – תודו ששאלתם – לא ביקרה בסט.

     

    ספילברג. "סגירת מעגל מטורפת"
    ספילברג. "סגירת מעגל מטורפת"

     

    לצד אלה היו רגעים מלכותיים רבים אחרים. ברגמן לא אוהב ניים־דרופינג ונמנע ממנו בכל מחיר. "היו כל כך הרבה אנשים שביקשו לבקר על הסט. אני לא רוצה להגיד שהתרגלתי לזה, אבל בסרט הזה הכרתי המון אנשים מדהימים. קובי בראיינט הגיע לאולפן ההקלטות, שם הלחין ג'ון וויליאמס, המלחין האגדי של הסדרה, את פסקול הסרט. ויום אחד סטיבן ספילברג קפץ לבקר. סיפרתי לו שנולדנו באותו יום וששם נעוריה של אמי הוא שינדלר. הסרטים המוקדמים שלו הם הסיבה שאני אוהב סרטים כל כך. ופתאום הוא קורא את התסריט ונותן כמה הערות ואוהב כמעט כל דבר שאנחנו עושים, מגיע לאולפן ומצלם באייפון שלו — ואני מבין שגם סטיבן ספילברג חושב שזה רגע של 'הולי שיט', לא רק אני. סגירת מעגל מטורפת".

     

    3. חברים על הסט

     

    מעגל נוסף נסגר ביום שבת האחרון, כשברגמן צעד על השטיח האדום מחוץ לאודיטוריום שריין בלוס־אנג'לס, שם נערכה הפרמיירה העולמית של הסרט. מחוץ לאולם נבנה סט קטן ומרשים, עם כמה מהרובוטים והדמויות הפנטסטיות מהסרט. הפרמיירה ניקזה אליה מעריצים רבים, שהוחתמו על אמברגו לפרסום פרטים מהסרט, אבל צייצו בהתלהבות שמדובר ב"סרט הטוב ביותר בסדרה". השבוע נערכה הפרמיירה הלונדונית של הסרט, וצמד הנסיכים ישתתפו בה. ולפרמיירה הצרפתית הובטח שמגדל אייפל יואר בצבעי הסרט. "מלחמת הכוכבים", הבנתם נכון, לא זקוק להמולה היחצנית הרגילה המלווה יציאה של סרטים. "לפעמים אתה רוצה לעשות קצת פחות רעש, כי פחות הוא יותר", אומר ברגמן. בארה"ב תולים בסרט תקווה, שיתרום לעליית ההכנסות השנתית של האולפנים, בשנה לא מאוד רווחית לקולנוע. שני פארקי שעשועים של המותג "מלחמת הכוכבים" נבנו בהשקעה של ארבעה מיליארד דולר. לצד אלה יש רשימה בלתי נגמרת של מוצרים נלווים. "לא היינו צריכים להתפשר על דבר בסרט", מודה ברגמן. "אני אפילו לא יודע איך עובדת כל המכונה האדירה של דיסני".

     

    חותם למעריצים. חלק כבר צייצו שמדובר ב"סרט הטוב ביותר בסדרה"
    חותם למעריצים. חלק כבר צייצו שמדובר ב"סרט הטוב ביותר בסדרה"

     

    את צאת "אחרוני הג'דיי" הקדימה מחווה חד־פעמית: ראשי דיסני החליטו ליצור טרילוגיה נוספת ונפרדת של "מלחמת הכוכבים", שעלילתה תתרחש במנותק מהעלילה של הסרטים הנוכחיים. שלושת סרטי הטרילוגיה הופקדו בידיהם של ברגמן וג'ונסון, באקט חסר תקדים של אמון במפיק ובבמאי, עוד לפני שסרטם יצא לאקרנים והוכיח את עצמו מבחינה מסחרית. “היו לנו שיחות טובות עם דיסני ואמרנו שנשמח לעשות עוד סרט. ביקשנו ליצור דמויות חדשות ועלילה שתתרחש בחלק אחר של הגלקסיה, אז אנחנו הולכים ליצור יש מאין. פיטר ג'קסון יצר את 'שר הטבעות' על פי ספרים, 'באטמן' מבוסס על קומיקס – אבל אף אחד לא קיבל את ההזדמנות שאנחנו קיבלנו, ליצור טרילוגיה יש מאין".

     

    זה גם אומר הרבה כסף?

     

    "אני לא מדבר על כסף, וזה לא מה שמניע אותי", הוא מדקלם.

     

    אנחנו נפגשים בפריז, בסוף השבוע שבו נערכים הראיונות לתקשורת הצרפתית, חלק מסיבוב יחסי ציבור ארוך, שהביא את ברגמן ואת שחקני הסרט לכל המדינות שבהן הוא יוקרן. בינתיים, בהוליווד, מעמדו השתדרג. "כן, שחקנים ובמאים מזמינים אותי לארוחות ערב ולבתים שלהם, אבל אני לא אחד שחי חיי גלאם, לא הולך למסיבה שאחרי טקס האוסקר. החיים האלה, שאתה מדמיין, בטוח מתרחשים בהוליווד, אבל אני לא לוקח בהם חלק, מבחירה. בלילות הפנויים אני יושב בבית וצופה בסרט עם האישה והילדים. אני האדם הכי משעמם בעולם".

     

    את אשתו, לימור, ישראלית לשעבר, הכיר בלוס־אנג'לס. עכשיו, בפריז, היא מנסה להפציר בו שייצאו לקרוע את העיר. “היא בטח תגרור אותי לכמה מוזיאונים ואני אהיה חייב ללכת", הוא אומר בצער.

     

    גדות. "אולי נעבוד יחד"
    גדות. "אולי נעבוד יחד"

     

    ברגמן מספר שבהוליווד אין קליקה ישראלית, אבל מלא מחמאות להצלחה ישראלית אחרת בעיר, זו של גל גדות. "פגשתי אותה לפני עשר שנים, כשהיא רק הגיעה ללוס־אנג'לס. לפני חודש פגשתי אותה שוב בנשף המושל ויצא לי לדבר איתה כמו שצריך. היא הדבר הכי חם בהוליווד כרגע, כולם אוהבים אותה. היא גילמה את וונדר־וומן בצורה מצוינת וכשאתה מדבר איתה, אתה רואה בחורה עם רגליים על הקרקע. אולי נעבוד ביחד, אין לדעת".

     

    הוליווד גם מתחילה להתעמת עם קופות השרצים הרבות שלה ושלל פרשות ההטרדות המיניות. משהו שהיית עד לו?

     

    "מעולם לא ראיתי את זה סביבי, למרות שהכרתי חלק מהאנשים, כמו הארווי ויינשטיין. היו סיפורים שהוא זורק הערות מיניות, אבל לא שמעתי על אונס. הוא התעלל באנשים שהוא עבד איתם, אבל לא רק בנשים, אלא בכולם. אני שמח שהכל יוצא החוצה וברור שנדרש כאן שינוי מהותי. מסתבר שהרבה אנשים בהוליווד קצת עצבניים כרגע. אתה שומע סיפורים על דברים שהתרחשו לפני 20 או 30 שנה, אבל אתה לא יודע כמה מהם נכונים".

     

    ויינשטיין. "הכל יוצא החוצה"
    ויינשטיין. "הכל יוצא החוצה"

     

    למרות השנים הרבות בחו"ל הוא עדיין מתעניין במה שקורה בארץ, קורא, מתעדכן. "אני עדיין גאה להיות ישראלי וישראל תמיד תהיה הבית שלי". הוא נמנע מלדבר על פוליטיקה וכדיפלומט הוליוודי הוא יודע לשמור את הדעות האישיות שלו בכספת.

     

    אביו נפטר לפני 14 שנה ממחלה ואחיו, טל, מתגורר לא רחוק ממנו, בקליפורניה. אמו מתגוררת בדירת ילדותו, בראשון־לציון. כשברגמן מגיע לביקורים בארץ, הוא ישן אצלה, בחדר נעוריו. "למה? כי אמא יש רק אחת. כל מה שהיא צריכה זה לראות אותי. היא דחפה אותנו כל החיים, אז ברור שחלק גדול מההצלחה שלי הוא בזכותה. היא לא מבינה ב'מלחמת הכוכבים' ומעולם לא צפתה בסרט בסדרה, אבל היא מאוד גאה בי, וזה הדבר הכי חשוב בעיניי. אני בקשר עם כל חברי הילדות שלי מראשון. הם באו לבקר על הסט של הסרט והכנסתי אותם לחללית הפלקון. הם לא הבינו מה הביג דיל וקצת הסתלבטו עליי. אמרתי להם: 'אתם יודעים כמה כסף אנשים מוכנים לשלם בשביל לשבת בתוך החללית? הולי שיט!'".

     


    פרסום ראשון: 12.12.17 , 23:34
    yed660100