שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אפקט דומינו? כך ישפיעו הפיטורים בטבע על המשק הישראלי
    בעקבות המשבר בחברת טבע והודעתה על פיטורי יותר מ-1,700 עובדים בישראל, בדקנו מה צפויות להיות ההשפעות על המשק הישראלי ועל עתיד העובדים שיפוטרו. "מהלך הפיטורים בטבע יגרום לגלי הדף חדים", מעריך ראש מוסד שורש, פרופ' דן בן דוד. "העובדים החלשים והמבוגרים הם אלה שייפגעו", אומר חוקר ממכון טאוב, גלעד ברנד

    הנזק של פיטורי טבע: חברת טבע הודיעה היום (ה') על פיטוריהם של כ-1,200 עובדים בשנת 2018 ובנוסף עוד כ-500 עובדים נוספים עד סוף שנת 2019 ,עם סגירת מתחם הייצור בירושלים. אך מה יקרה לאלפי העובדים מחברות מיקור החוץ, שמספקות שירותים לטבע, ולעובדים פרויקטליים ונותני השירותים?  כיצד תשפיע התפתחות זו על המשק הישראלי וכמה זמן ייקח למפוטרים למצוא עבודה חדשה?

     

    טלטלה: טבע תפטר רבע מעובדיה ברחבי העולם

    מה יהיה עם טבע? שאלות ותשובות

    יו"ר ההסתדרות: "טבע נטשה, בושה. נשבית את המשק ביום ראשון"

     

    "מהלך הפיטורים בטבע יגרום לגלי הדף חדים", מעריך פרופ' דן בן-דוד, ראש מוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי מאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, תצרוכת המפוטרים ומשפחותיהם בטווח המיידי תקטן. "בהרבה מקרים, מי שמאבד את פרנסתו מפחית את התצרוכת עד מציאת פרנסה חלופית. לפחות בקרב העובדים המבוגרים יותר, זה יכול לקחת לא מעט זמן. ככל שהם יקנו פחות, זה ישפיע על כל המישורים, ואז יהיו מעגלים נוספים של אנשים וחברות שייפגעו מהמהלך".

     

    תצרוכת משפחות המפוטרים עלולה להיפגע בקניית מוצרים לבית והשכלת הילדים. היקף הפגיעה תלוי כמובן ברמות השכר שייאבדו אותם מפוטרים ובהיקף הקנייה של משפחותיהם, וכן ברמות ההשכלה והמיומנויות של אותם עובדים. "מבחינת התצרוכת, המהלך ישפיע כמובן לא רק על המפוטרים", אומר בן-דוד, "אלא גם על הסובבים אותם - מקרוב ומרחוק".

     

     

    מה אומרים העובדים?    (צילום: גיל יוחנן, מתן טורקיה)

    מה אומרים העובדים?    (צילום: גיל יוחנן, מתן טורקיה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אפקט דומינו במשק

    פיטורי טבע עלולים להביא לאפקט של פיטורים נוספים, כך שאם יתממש, הוא צפוי להתרחש בחברות וספקים שמתבססים על קיומה של טבע. "ישנם ספקים שהאפיק והלקוח העיקרי שלהם, אם לא הבלעדי, היא טבע", אומר בן-דוד, "ואלה ספקים שהולכים להיפגע בצורה מאוד משמעותית".

     

    "אני לא מאמין שהפיטורים ייגמרו ב-1,700 עובדים, זוהי רק ההתחלה", מעריך פרופ' חיים לוי מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, מומחה לשוק ההון, למבנה חברות, לקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות ולפיזור השקעות של חברות בינלאומיות. הוא מסביר את הערכתו: "הדירקטוריון של טבע מבין שההסתדרות, הפוליטיקאים וכולם נרעשים, אז הוא נוקב ב-1,700 איש כשלב ראשון. בהמשך יפטרו עוד מאה ועוד מאה וזה יצטבר לכמה אלפים טובים".

     

    עם זאת, לוי לא חוזה השלכה כבדה על שוק התעסוקה הישראלי. "טבע מעסיקה הרבה מאוד אנשים באופן ישיר וגם הרבה מאוד אנשים בהעסקה עקיפה. אבל המשק שרוי כרגע בתעסוקה מלאה, המשק חזק. אם היינו במצב של 7%-8% אבטלה, היינו אומרים אוי ואבוי, זה יכול היה להיות טריגר לאבטלה המונית. אבל זה לא המצב. אולי תהיה לכך השפעה קטנה, אבל המשק יתחזק וימשיך הלאה".

      

    כיצד השפיעו מהלכי התייעלות גדולים על המשק בעבר? בשנים הקודמות שינויים מבניים של המשק הביאו להתייעלות רחבה, מזכיר בן-דוד. "למעשה בשנות ה-70 וה-80 איבדנו לחלוטין את ענף הטקסטיל. באותן שנים ענף החקלאות התחיל להתדרדר, ונכון להיום הוא תופס 2% בלבד מהייצוא. זה תהליך שנמשך כל שנות חייה של מדינת ישראל".

     

    לדברי בן-דוד, הפגיעה בשני הענפים אלה הייתה תהליך טבעי, "אם אנחנו רוצים שכר גבוה - אנחנו צריכים לעסוק בתחומים בהם הפריון גבוה, ואלה (טקסטיל וחקלאות. מ"מ) תחומים בהם הפריון איננו גבוה. לא יכולנו להתחרות בסין, בהודו ובמדינות מתפתחות אחרות, כי אנחנו לא מעוניינים לשלם שכר סיני לישראלים".

     

    "העובדים החלשים הם אלה שייפגעו"

     

    "בהנחה שאכן מספר המפוטרים בחברות מיקור החוץ וספקיות השירותים של טבע יגיע לכמה מאות עד אלפי עובדים בודדים, ובהנחה שאף אחד מהם ומ-1,700 מפוטרי טבע לא ימצא עבודה אחרת וייכנס למעגל האבטלה, לא תהיה לכך כמעט השפעה על נתוני כלל המשק", אומר גלעד ברנד, חוקר ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

     

    "לא על צמיחת המשק, לא על תקבולי המיסים וכיוצא בזה. אפילו בנתוני האבטלה המצרפיים יהיה קשה להבחין בכך". אומר ברנד ומזכיר כי שיעור האבטלה עומד היום על 4.2%, "כלומר האבטלה בשפל היסטורי. גם בתרחיש קיצון, תרחיש אימים, שנקווה שלא נגיע אליו, ההשפעה שלו על המשק בכללותו תהיה מוגבלת יחסית. המהלך מתרחש בתקופה יחסית טובה של המשק. כמו כן, סביר שחלק מהעובדים ייקלטו במהירות בחברות המתחרות, שדווקא ירוויחו מהיעד ומהמיומנויות שהעובדים צברו בטבע".

     

    אולם קיימת שאלה לגבי הרלוונטיות של כישורי עובדי טבע והאם רמות השכר שלהם יישמרו. "השאלה היא עד כמה הכישורים של עובדי טבע רלוונטיים לחברות אחרות", אומר ברנד, "אם כמה אלפי עובדים מאבדים את הרלוונטיות שלהם ונאלצים לעבור לתעסוקה בשכר נמוך יותר, אז אובדן ההכנסות לאורך כל חייהם התעסוקתיים עלול להיות די משמעותי, לא רק עבורם, אלא גם מבחינת המשק".

    מפעל טבע טק נאות חובב  (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מפעל טבע טק נאות חובב (צילום: רויטרס)
     

      

    "טבע היא היי טק, והייתה היי טק עוד לפני שהיה כאן היי טק", מזכיר בן-דוד, "לכן, יש אנשים מאוד משכילים שעובדים בחברה עם רמת ידע פנטסטית. ההלם של הפיטורים הוא טבעי, אבל בעלי הידע וההשכלה בחברה כנראה יסתדרו במציאת עבודה חדשה".

     

    ומה לגבי העובדים בעלי ההשכלה הנמוכה ורמת המיומנות הנמוכה? "הם, כמו כל עובד אחר בישראל ברמות השכלה ומיומנות נמוכות", אומר בן-דוד, "יתקשו למצוא עבודה. הם עובדים בטבע במקצועות שלא מחייבים רמות השכלה ומיומנות גבוהות, ואלה הפרמטרים שקובעים בסופו של דבר. בטבע יש שילוב של עובדים עם רמת השכלה מאוד גבוהה ועובדים עם רמת השכלה מאוד נמוכה, והאפקט של המהלך יהיה שונה בין עובד לעובד".

     

    "העובדים החלשים והמבוגרים יותר צפויים לספוג את עיקר הנזק, במיוחד אלה שחיים בפריפריה והרחק ממרכזי תעסוקה גדולים, שיתקשו להשתלב חזרה בשוק העבודה", אומר ברנד, "יתכן שההיקף יהיה מצומצם יותר אם המדינה תסייע בתוכניות להכשרה מקצועית עבור אותם עובדים".

     

    ההערכה שהעובדים בעלי ההשכלה והמיומנויות הגבוהות ייקלטו בחברות היי טק אחרות, שכרגע מתקשות לגייס עובדים. "הצד החיובי של האירוע הזה", מוסיף ברנד, "שאם עד עכשיו המשק התבסס מאוד על טבע, הרי שמעכשיו אם חלק מהמפוטרים ייקלטו בחברות היי טק אחרות – התוצאה תהיה שהפעילות הכלכלית תתמקד לא רק בשחקן אחד, אלא סביב מספר שחקנים. פיזור הסיכונים יהיה נכון יותר, כך שלטווח הארוך אפשר למצוא גם היבט חיובי אחד לעניין".

     

    מפעל טבע בירושלים  (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    מפעל טבע בירושלים (צילום: אוהד צויגנברג)
     

     

     

    הפנסיה שלנו והפשלות של הדירקטוריון

     

    המהלך של טבע אף יכול להשליך על הפנסיות של כולנו. "הרבה מהפנסיות שלנו, האזרחים, מושקעות במניות של טבע", אומר בן-דוד, "מצד אחד, המניות ירדו וממשיכות לרדת בצורה משמעותית - וזה פוגע בפנסיה. מצד שני, ככל שמדובר בהיקף גדול של אנשים שיזדקקו לעזרה ציבורית, כלומר, אם ממשלת ישראל תידרש לחלץ אנשים או חלקים מהחברה - זה יעלה כסף. מי שיממן אותו הם משלמי המיסים בישראל, וגם זה יעלה לנו כסף".

     

    "פני הדברים כפי שהם נראים היום מובילים למסקנה שהשקעת המדינה בהטבות מיסוי ובהענקת מענקים לטבע במהלך השנים - ירדו לטמיון. "זה לקח לעתיד, איך אנחנו צפויים לנהוג לגבי סבסוד של חברות".

     

    לוי הצביע על נקודה נוספת שיכולה להביא תועלת למשק בעתיד: "למקרה טבע יכולה להיות השפעה על הממשל התאגידי בארץ. דירקטוריונים אחרים יצטרכו לשים לב מה שהם עושים, לא יאשרו השקעות כאלה רשלניות, וזה טוב מאוד למשק שזה יקרה. זה ישדר למשק שלדירקטוריונים ולהנהלות שעושים פאשלות כאלה, יש תשלום. ואז דירקטוריונים של חברות אחרות שעוד לא פשוט את הרגל, ייזהרו, ייקחו אחריות וישקלו כל דבר ברצינות".


    פורסם לראשונה 14/12/2017 19:44

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים