שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיר חכמה - אאוט, הכירו את העיר הרספונסיבית
    בשנים האחרונות העיר החכמה הפכה לדבר החם ביותר בתחום המוניציפאלי. לא הספקנו למצמץ והדבר הבא כבר כאן - עיר רספונסיבית, כזאת שלא רק משלבת בין טכנולוגיות מתקדמות לתשתיות הפיזיות, אלא גם מגיבה ומנתחת מידע בזמן אמת. אז איך זה קורה בפועל ואיפה ישראל עומדת ביחס לעולם?

    בשיתוף מוטורולה

     

    זאת שעת ערב מוקדמת, אנשים עושים את דרכם הביתה אחרי יום עבודה ארוך, הם עולים לרכב או מצטרפים לנסיעה משותפת והרמזורים כמו מנחשים אותם - הם מנתבים ומנווטים אותם בדרך הקצרה ביותר הביתה ואפילו מסייעים להם במציאת חנייה. בשכונות המגורים חיישנים מפקחים על גירויים, מתריעים על דליפות וסכנות, מתכננים את איסוף האשפה ואף משתפים את התושבים במידע.

     

    לא מדובר בחזון עתידני, אלא במציאות חיה וקיימת כבר כמה שנים בערים רבות ברחבי העולם. כן, גם בישראל. היום יותר ויותר ראשי ערים, אדריכלים, מתכנני ערים ומהנדסים מתמודדים עם אחד האתגרים הגדולים של זמננו: תהליך העיור המואץ.

     

    אפשר לראות הכל בעיר (צילום: דניאלה רגב)
    אפשר לראות הכל בעיר(צילום: דניאלה רגב)

     

    ארגון הבריאות העולמי צופה כי עד שנת 2050 כ-70% מאוכלוסיית העולם תהיה עירונית. רבים יחיו בערים בנות עשרות או מאות שנים, שנבנו בעבור אוכלוסיות קטנות יותר עם צרכים שונים לחלוטין מאלו של היום. תהליכי האורבניזציה מציבים אתגרים חדשים בתחום המוניציפלי, בראש ובראשונה הצורך במתן פתרונות יעילים של אנרגיה ותשתיות.

     

    לכאן נכנסת העיר החכמה שמשלבת בין התשתיות הפיזיות של העיר לטכנולוגיות מתקדמות, כמו למשל ה-IOT (האינטרנט של הדברים). העיר החכמה מייעלת ומשפרת את החיים העירוניים באמצעים שונים כמו שימוש במצלמות וחיישנים, טכנולוגיות מידע ותקשורת ואנרגיה ירוקה.

     

    העיר הרספונסיבית לוקחת את העיר החכמה צעד אחד קדימה אל עבר טכנולוגיות של בינה מלאכותית. העיר הרספונסיבית היא בעצם ישות שיודעת להגיב, לקבל החלטות בזמן אמת ולתת מענה לתושבים, לעובדים ולמנהלים.

     (צילום: דניאלה רגב)
    (צילום: דניאלה רגב)

     

    קחו לדוגמה את תחום הגינון הציבורי - בעיר חכמה מערכת בקרת ההשקיה נשלטת מרחוק באופן חצי אוטומטי. העיר הרספונסיבית, לעומת זאת, מספקת אפשרויות נוספות אוטומטיות לחלוטין כמו ויסות כמות המים, שינוי יום ושעת ההשקיה בהתאם למזג האוויר ושינוי כיווני ההשקיה.

     

    ואיפה ישראל עומדת ביחס לעולם?

    אחד התחומים שישראל מצטיינת בהם בתחום הערים החכמות והרספונסיביות הוא הווידיאו אנליטיקה. מדובר בטכנולוגיה שפותחה בשנות השמונים, אשר מסוגלת לזהות ולבודד תנועה של אובייקטים וכך להתחקות אחר אירועים חריגים במרחב הציבורי.

     

    אחת הפלטפורמות החדשניות שנכנסו ממש בחודשים האחרונים לשימוש היא האבנורמליטי, אותה יזם ופיתח רוני מקסימוב, מהנדס פתרונות בתחום העיר החכמה במוטורולה סולושנס. "בערים יש מאות אם לא אלפי מצלמות. מי יכול לצפות בזמן אמת ביותר מעשר או עשרים מצלמות בו זמנית? טכנולוגיית האבנורמליטי מייתרת את הצפייה במצלמות. המחשב צופה בהן ולומד לבד את השטח על ידי הגדרת חוקיות וקליברציה. טכנולוגיית האבנורמליטי מבוססת על מערכת MI (Machine learning) שמוגדרת על ידי ארבעה פרמטרים: כמות האובייקטים - אנשים או כלי רכב - מיקום, מהירויות וכיוונים. אם קורה משהו לא רגיל המערכת ישר מקפיצה את הווידיאו.

     (צילום: דניאלה רגב)
    (צילום: דניאלה רגב)

     

    "לדוגמה - המהירות הממוצעת של הולכי הרגל בשדרות רוטשילד בתל אביב היא 3.6 קילומטרים לשעה. אם המערכת מזהה שהמהירות הממוצעת חריגה ביחס ליום ולשעה הספציפיים, המצלמות מיד קופצות. ניתן גם לשלב בין כמה מצלמות. בפיגוע הירי ברחוב דיזינגוף לפני שנתיים למשל אנשים רצו לכל הכיוונים ובמצב כזה המצלמות יכולות לחבר אותם ביחד".

     

    בעוד ישראל מובילה בתחום הווידיאו אנליטיקה, שאת רובה אימצה מהעולם הביטחוני והצבאי, יש תחום שהיא עדיין חלשה בו, מעיד מקסימוב, והוא האינטרנט של הדברים (IOT). "הסיבה לכך הן בעיות של רגולציה ומבנה ארגוני. בישראל כל ראש עיר אחראי רק על העיר ולא על המשטרה ועל מד"א. בניגוד לארצות הברית, למשל, שם ראשי הערים אחראיים על כיבוי האש, המשטרה המקומית וכדומה, ואז יותר קל לו להשתמש במערכות אחודות וחכמות. לא ניתן ליישם עיר חכמה כשהגורמים התפעוליים לא כפופים לעירייה".

     

    יש עיר שנחשבת לחכמה ביותר בעולם?

    "אני לא מכיר עיר כזו. קחי את העיר הכי חכמה, תביאי אותה לעיריית תל אביב והם יגידו 'זה לא מעניין אותנו. אנחנו לא צריכים עיר חכמה כזאת'. עיר חכמה נועדה לצרכי התושבים ולתפעול נכון של העיר", אומר מקסימוב.

     

    החידושים האחרונים של מוטורולה סולושנס    (כתבת: נעה חסלוביצר, צילום: ירון שרון, הדמיות באדיבות מוטורלה סולושנס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "כל עיר מיישמת את העיר החכמה בצורה אחרת", מוסיף ברק יצחק הלוי, מנהל תחום עיר חכמה במוטורולה סולושנס. "יש עיר שנושא האלימות יותר בוער אצלה ובעיר אחרת זה נושא התנועה".

     

    מבחינת ההתקדמות הכי גדולה בתחום הרספונסיבי יצחק הלוי מציין את עיריית תל אביב, שזכתה בשנת 2014 בתחרות העיר החכמה בכנס הערים החכמות בברצלונה, ואת אשדוד, שם הושק לאחרונה פרויקט "הגל הירוק" לתחבורה בת קיימא שמעודד מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. במסגרת הפרויקט החדשני הוקמו 62 תחנות אוטובוס חכמות שבכל אחת מהן מותקנות מצלמות, שקעי טעינה לטלפונים ולטאבלטים, Wi-Fi חופשי וקיוסק מידע לתושב ולתייר.

     

    מה מבחינת ראשי הערים הוא הנושא הכי בוער היום?

    "כל מה שקשור לתחבורה - הפחתת עומסי תנועה, מערכות אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ניתוח של מספר כלי הרכב שיוצאים ונכנסים לעיר וכדומה. אחד הפתרונות החכמים שנמצאים בהרצה הוא החניה החכמה, שאמורה להפחית עומסי תנועה. הטכנולוגיה מבוססת על המצלמות הקיימות שמתריעות באפליקציה ייעודית על חנייה פנויה באזור הקרוב לנהג. היום חיפוש חנייה בתל אביב עורך בין 30-15 דקות. ברגע שמקטינים את זמן חיפוש החנייה, מקטינים גם את תנועת הרכבים על הכביש".

     

    האם יש ערים עם בעיות ייחודיות רק להן?

    "כן. במועצות אזוריות למשל הצרכים שונים בגלל המרחבים העצומים, בהרבה מקרים הצורך שלהם יהיה יותר ביטחוני. במקומות מתוירים כמו אילת, תל אביב וים המלח הדגש הוא תיירותי, שם הצרכים כוללים Wi-Fi ומידע לתייר".

     

    אבל יש גם סכנות בעיר הרספונסיבית

    לא הכול ורוד בעיר הרספונסיבית. טכנולוגיות מתקדמות שמאומצות על ידי הערים חושפות אותן לפרצות אבטחה שעלולות לשבש ואף להשבית את החיים.

     

    "הנושא הזה מאוד מעסיק אותנו", מציין מקסימוב. "אבל חשוב לזכור שמדובר ברשת סגורה ונפרדת מהרשת העירונית. היא מסווגת ומאובטחת בכל הכלים החדשניים ביותר, רק לאנשים בודדים יש גישה אליה והם חתומים על סודיות. כשקורים אירועים כמו תאונות דרכים, חטיפה או אונס, לא עלינו, גורמים כמו המשטרה שמעוניינים לבדוק את המצלמות צריכים לעבור תהליך מסודר וקפדני של קבלת הצילומים".

     

    דרך נוספת להתמודד עם מצבים כאלו, מוסיף מקסימוב, היא פיתוח כלים שמאפשרים את תפעולה של העיר במצבי חירום. "אחד הפיתוחים האחרונים שלנו הוא מתקן שמספק כיסוי ברדיוס של 11 קילומטרים. כך שאם הרשת קרסה, עדיין אפשר להעביר מידע ברחבי העיר".

     

     בשיתוף מוטורולה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עיר חכמה - אאוט, הכירו את העיר הרספונסיבית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים