שתף קטע נבחר

הריבית יורדת - אבל הלקוחות לא מרוויחים

נכון שהריבית על האוברדרפט יורדת, אבל הבנקים לא מורידים את תוספת הסיכון על מסגרת האשראי של הלקוחות; המשמעות: עלויות האשראי גדלות

ריבית בנק ישראל ירדה בימים האחרונים ל-7.7% לשנה, אך מי שחושב כי נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הוא האחראי הבלעדי לגובה הריבית שאנו משלמים, לא שם לב לתוספות הגדולות שהבנקים גובים מעסקים ומשקי-בית המעוניינים באשראי.

הנגיד קובע את גובה הריבית במשק, אבל עלויות האשראי של משקי-הבית והעסקים כוללות עוד מרכיבים רבים, כך שהשפעת הפחתות הריבית בחודשים האחרונים על העלות הכוללת של האשראי נמוכה.

בשנים האחרונות הוריד בנק ישראל את הריבית במשק פעם אחר פעם, אך ראו זה פלא: תוספת הסיכון שהבנקים גובים נותרה בעינה, והם אף מגדילים כל הזמן את רמת המרווח ותוספת הסיכון שהם גובים מהלקוחות. תוספת זו מהווה היום בין 30%-60% מהריבית במשק, בעוד שבעבר היא היוותה כ-15% בלבד.

לדברי מנכ"ל שגיא, אמנון שוורץ, צרכני האשראי השקלי הלא צמוד משלמים ריביות ריאליות הולכות וגדלות. בנוסף, הוא טוען, אין התאמה בין תוספת הסיכון לפריים, שכן ריבית הפריים נמצאת בתהליך ירידה מתמיד, בעוד שתוספת הסיכון והריבית החריגה לא משתנות.

הריבית בחשבונות מורכבת מריבית בסיסית הזהה לכל לקוחות הבנק, מתוספת סיכון ומריבית חריגה. על מסגרת אשראי מאושרת הלקוח מחויב גם בעמלת הקצאת אשראי. "למרות שהריבית במשק יורדת, הבנקים לא הפחיתו את תוספת הסיכון המירבית שהם גובים מלקוחותיהם מאז דצמבר 94"", אומר שוורץ.

באותו המועד, ריבית הפריים בחמשת הבנקים הגדולים היתה 18.5%, תוספת הסיכון המרבית היתה 3% והיחס ביניהם היה 16.21%. מאז, ריבית הפריים ירדה ל-9.2% לשנה, תוספת הסיכון נותרה ללא שינוי והפער גדל ל-32.6%. שוורץ מציין, כי בבנק הפועלים תוספת הסיכון לא שונתה מספטמבר 95", ובדיסקונט התוספת לא שונתה מאוקטובר 95'.

הבנקים הקטנים גובים אף תוספות סיכון גדולות יותר. מרכנתיל-דיסקונט גובה 3.5%; בנק ערבי-ישראלי גובה 5%; אוצר-החייל גובה 4.6%; בנק אגוד גובה 5.2% וישנם בנקים שגובים אף יותר. בגביית ריבית חריגה הבנקים גובים מעל 104% מעלות הגיוס לבנק. ריבית זו נעה בין 15.7%-18.2% לשנה ללקוחות עיסקיים. לדברי שוורץ, הפערים גדולים יותר אצל לקוחות מקבלי משכורת - הריבית החריגה נעה עד 21% לשנה.

למרות הורדת הריבית במשק, הבנקים לעיתים מעלים דווקא את הריבית או את התוספות השונות למגזרים מסוימים. כך לדוגמה, בנק לאומי העלה החודש את תוספת הסיכון המירבית שהוא גובה מבעלי חשבון חח"ד פרטי ב-1.2% לרמה של 8.7% לשנה. בעקבות זאת, הריבית על אשראי מאושר בסוג חשבונות זה, המיועד לעסקים קטנים, מגיעה ל-17.9% שנה ובחריגה ל-21.4% לשנה.

בלאומי אומרים שמדובר בקבוצה מצומצמת יחסית של לקוחות, שאינם מתאימים להגדרות של חשבונות אחרים בבנק, היות שהם צורכים אשראי הרבה מעבר לבטחונות שיש להם. לטענת לאומי, תוספת הסיכון לגבי לקוחות אלה הועלתה, כי הסיכון גדול יותר בפעילות איתם.

שוורץ אומר, כי "הבנקים מגדילים כל הזמן את מרווחי הריבית שהם גובים מהלקוחות ביחס לעלות הכסף, ואין פיקוח על הנושא מצד משרד האוצר או ועדת הכספים של הכנסת. הבנקים מנצלים את ירידת הריבית להגדלת רווחיותם על חשבון צרכני האשראי". לדבריו, משול הדבר לירידת ערך מוצר, שאינה מגיעה לצרכן הסופי. "הנהנה העיקרי מירידת הריבית במשק הוא הבנקים", מסכם שוורץ. "אני מציע ללקוחות לנהל עם הבנקים מו"מ על מרווחי הריבית וגובה העמלות, במיוחד בתקופה בה המרווחים עולים".

 

 

 

 

 

 

 

 

פורסם לראשונה

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הבנקים לא מורידים את תוספת הסיכון
הבנקים לא מורידים את תוספת הסיכון
מומלצים