שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    להתחיל מחדש, בכל גיל: כך מתמודדים עם השחיקה בעבודה
    החלטת הממשלה להאריך את גיל הפרישה בשנתיים שינתה לא רק את פני המשק, אלא גם הניעה תהליך שמסייע לישראלים רבים להתמודד עם אחת הרעות החולות של עולם התעסוקה המודרני - השחיקה בעבודה

    בשיתוף קרן מעגלים

     

    העולם שלנו מתקדם בקצב מהיר מאוד, במאה השנים האחרונות עברנו לא מעט מהפכות, ובחמישים השנים האחרונות בייחוד, נדמה שהעולם השתנה לחלוטין. עם התפתחות הטכנולוגיה, מקצועות ותיקים רבים נעלמים אט-אט וחדשים נוצרים ושוק העבודה עובר תהפוכות, פחות ופחות אנשים מחפשים יציבות במקום עבודה אחד ורבים עוברים בין תפקידים מדי כמה שנים. מולם נמצאים העובדים הוותיקים, באותם מקצועות שהולכים ונעלמים, שעובדים שנים רבות באותו מקום עבודה ובאותו מקצוע וחשים לעיתים לא רלבנטיים או סובלים משחיקה גבוהה ואינם יודעים כיצד להגדיר את ההרגשה הזו.

    מרגישים לחץ ולא יודעים מה זה? אולי אתם שחוקים בעבודה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מרגישים לחץ ולא יודעים מה זה? אולי אתם שחוקים בעבודה(צילום: shutterstock)

    "חלק גדול מהעובדים לא יודעים מה קורה להם" מסבירה יפה ויגודסקי, יו''ר קרן מעגלים. "הם יודעים מה התופעות לוואי, אבל לא יודעים לשים את האצבע על שחיקה. כשמעלים את הנושא, מדברים איתם ונותנים כלים להתמודדות, עם מקבלים עוד אוויר לנשימה".

     

    הקרן, המתקיימת במימון המדינה, הוקמה לטובת עובדים העוסקים במקצועות שוחקים ומעוניינים לעבור מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה במימון מלא של

    הקרן. מטרת הקרן לטפל בבעיות השחיקה בעבודה ולהוביל להפיכה חברתית כלכלית בשוק התעסוקה בישראל.

     

    אז מה זו בעצם עבודה שוחקת? "לא הוגדרו מקצועות ספציפיים אלא תנאים פיזיים," אומרת ויגודסקי. "מחקרים מוכיחים שיש דיאלוג מלא בין שחיקה פיזית לנפשית והפוך, לכן נקבעו 12 תנאים כאשר מתוכם צריכים לענות על שניים לפחות. אם עונים על שני קריטריונים, נמצאים מעל גיל 50 וקיימות שבע שנות ותק במקצוע שוחק, ניתן לקבל הכשרות על חשבון המדינה."

     

    "זו מתנה גדולה"

    מרבית ההכשרות המקצועיות הן למען שדרוג בתחום העיסוק של העובד, אך אפשר לבחור גם בהכשרות אחרות. כך, נוצרת מוטיבציה אצל העובדים להישאר במעגל העבודה עד גיל הפרישה, גם אם לא באותו מקצוע בדיוק, או בהוספה של מקצוע שולי להשלמת הכנסה שיכול להחזיק גם אחרי גיל הפרישה.

     

    בעלי המקצועות שמגיעים להכשרות הללו הם בעיקר (אבל לא רק) עובדי יצוקה וייצור, אחיות, סייעות גני ילדים וסייעות סיעודיות, עובדי שטח, עובדים בגופים שיש בקווי היצור שלהם חומרים מסוכנים, מחסנאים, סבלים, עובדים ברשתות קמעונאיות, דוורים ועוד.

     

    מירה קבליק, בת 54 עובדת כבר 34 שנים כאחות בבית החולים הגריאטרי שיקומי פרימן בחיפה. את העבודה כאחות היא מאוד אוהבת, אבל אין ספק שמדובר במקצוע שוחק.

    מירה קבליק - מתנה גדולה
    מירה קבליק - מתנה גדולה
     

    "הרומן שלי עם מעגלים התחיל כשהגיעו לבית החולים על מנת להציע לנו קורסים, היה לי כמה אופציות, אבל שום דבר לא עניין אותי. אחת מהאופציות הייתה קוסמטיקה ולמרות שלא הייתה לי שום נגיעה לעולם הזה החלטתי שאנסה," היא מספרת. "התחלתי ללמוד אצל מי שהיום המנטורית שלי, נאווה קולז' ומהר מאוד התאהבתי. פתאום נפתח בפניי עולם שלם של יופי והרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי, קיבלתי מתנה באמצע החיים".

     

    כיום, שנתיים אחרי, קבליק פתחה קלינקה לקוסמטיקה רפואית אצלה בבית, אחרי שהייתה בטוחה שהיא תטפל במשפחה וחברים בלבד, הבינה שיש פוטנציאל וביקוש והעבודה רבה. "אני עדיין מתרגשת לפני כל טיפול, כשכל כך אוהבים את מה שעושים אז מספיקים הכל, גם את המשמרות בבית החולים וגם את הטיפולים בעסק הפרטי שלי, אני כל כך מאושרת על ההחלטה הזאת, זו פשוט מתנה גדולה."

     

    יוסף טבוק, בן 64, הוא מנהל אחזקה בבית ספר "בבלי ירושלמי" בתל אביב מטעם המחלקה לשירותי חינוך בעיריית תל אביב. טבוק עובד במחלקה כבר 17 שנה ובכל בוקר קם עם חיוך על פניו - הסיבה המרכזית לכך היא ההכשרה המקצועית שעבר. "לקחו את מנהלי האחזקה הבכירים בעירייה למחזור הראשון של הקורס של מעגלים," הוא מספר. "לימדו אותנו מנעולנות, אינסטלציה, נגרות, גבס - דברים שלא ידעתי איך לעשות."

    יוסף טבוק - הרגשתי שינוי של ממש
    יוסף טבוק - הרגשתי שינוי של ממש
      

    בעבר, במסגרת תפקידו היה מזמין טבוק איש מקצוע לטיפול בבעיות, אבל היום הוא כבר לא צריך אנשי מקצוע מכיוון שהוא עושה זאת בעצמו וכן, גם בבית הפרטי שלו. "למדתי שם מעל ומעבר לכל מה שידעתי. אחרי הקורס חזרתי לעבודה והרגשתי שינוי של ממש. אני ניגש לכל דבר בצורה מקצועית הרבה יותר ואני גם חוסך לבית הספר המון כסף."

     

    גם הביטחון העצמי של טבוק עלה בעקבות הידע והכלים שהוא רכש, "היום אני מרגיש סיפוק בעבודה, את לא תאמיני אבל אני עדיין בקשר עם המדריכים שלי, אני מרגיש שהרחבתי אופקים ומגיע כל יום לבית הספר עם חיוך."

     

    גם אילן טובלי, 56, שותף לתחושות הללו, את הקורס הוא עבר לפני שלוש שנים - עד אז עבד כאפסנאי של קבוצת כדורסל וחילק פליירים על מנת להשלים הכנסה - היום, הוא מנהל משק איגוד הכדוריד.

     

    "הקורס התחלק לשניים. מרצה אחת עבדה על איך לגשת לדברים ולאנשים, איך לדבר ואיך לפעול בתוך המקום כעובד ואילו המרצה השני היה אחראי על הפן המקצועי, על איך להתפתח ולפתח את העסק מהבחינה המקצועית. החיבור של שניהם הביא איתו המון תובנות, יכול מאוד שאם הקורס היה מורכב רק מחלק אחד לא הייתי מגיע לתובנות האלה", מספר טובלי ומוסיף שהקורס עשה לו טוב בנשמה.

     

    "אני לא מחפש תעודה זה לא עניין אותי, רציתי ללמוד, להתפתח, לראות דברים אחרת ולקבל זווית שונה ממה שאני מכיר. לא חיפשתי שינוי, הוא נוצר, אבל לא חיפשתי אותו." טובלי מדגיש שבעבר היה אחראי על קבוצה אחת, לעומת היום כשהוא אחראי על לא פחות מ-12 קבוצות ועל כל פעילות האיגוד. "זה הקידום הכי טוב שיכולתי לבקש."

    אילן טובלי - הקורס הביא המון תובנות
    אילן טובלי - הקורס הביא המון תובנות
     

    "המטרה שלנו היא לייצר מוטיבציה אצל העובדה להישאר במעגל העבודה עד גיל הפרישה החדש. אנחנו מספקים להם כלים להתמודד עם הארכת גיל הפרישה, נותנים להם את האפשרות לאופק תעסוקתי מה שיאפשר להם להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה", אומרת ויגודסקי.

     

    "מחקרים מוכיחים שעצם העובדה שמישהו לומד משהו אחר ורואה שיש לו אופק תעסוקתי, מקל עליו מאוד להתמודד עם תופעת השחיקה. אין תחום מקצועי שאין בו שחיקה בשלב מסוים. במוקדם או במאוחר היא תגיע לכל אחד מאיתנו וזה לא חייב להיות גורל. אפשר לעצור את זה ולחיות חיים מלאי משמעות."

     

    בשיתוף קרן מעגלים


    פורסם לראשונה 20/12/2017 16:37

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להתחיל מחדש, בכל גיל: כך מתמודדים עם השחיקה בעבודה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים