אין גשם: "זו תהיה אחת השנים הרעות שראינו"

לוח השנה כבר מראה שאנחנו במחצית השנייה של דצמבר והחורף עדיין לא נראה באופק: בארבע השנים האחרונות חוותה ישראל רצף נדיר של שנות בצורת. גם שנה זו מסתמנת כשנה שחונה, חמישית ברציפות. הסיכוי לרצף של חמש שנות בצורת הוא נדיר ביותר והמומחים כבר מודאגים. במקורות עברו לנוהל בצורת וברשות המים, שם כבר עובדים על קמפיין לחיסכון במים, אומרים כי "כל טיפה קובעת". ואם מצב הכנרת גרוע, אז גם מפלס האקוויפרים על הקו השחור. אז לאן נעלם החורף?

"אין חורף לא רק בישראל, אלא בכל המזרח התיכון", הסביר פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. "זה באמת אחד החורפים השחונים שאני זוכר. אבל צריך לראות מה יהיה בסוף העונה. כפי שזה נראה עכשיו זו עונה בעייתית ביותר".

המצב בא לידי ביטוי בכמות המשקעים ברחבי הארץ. כך, לדוגמה, לפי נתונים המרכז המטאורולוגי בית דגן ירדו עד כה רק 9% ממומצע כמות הגשמים לחודש דצמבר. "לסגור את הפער נראה לי בלתי אפשרי. השנה תהיה אחת השנים הרעות שידענו". לפי מחקרים שנערכו באוניברסיטת תל אביב ובאוניבריסטה הפתוחה, בראשות פרופ' ברוך זיו, ישנה ירידה הדרגתית בכמות הגשמים וכך גם נמצא כי עונת הגשמים מתקצרת. כלומר, החורף מתחיל מאוחר ונגמר מוקדם ומשתרע על ממוצע של כ-12 וחצי יממות גשומות.

"חודשי הגשם העיקריים הם דצמבר, ינואר ופברואר. אבל לאורך השנים החודשים האלה כבר 'לא מספקים את הסחורה'. זה לא ייחודי לישראל. אם נסתכל מסביב נראה שהמצב דומה בכל אגן הים התיכון. יש מחקרים שמראים על התייבשות כל האגן, מישראל ועד לבנון וסוריה וספרד ויוון ודרום איטליה. קורסיקה וסרדיניה סובלים מבצורות ארוכות. אגן הים התיכון נקראה נקודה חמה של שינוי אקלים בעגה המקצועית. זה אזור, די גדול, ובו שינוי האקלים העולמי מתבטא בצורה חדה ומהירה יותר", אמר פרופ' יאיר.

 

2.5 מיליארד קוב מים חסרים

מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים וחסרים במקורות המים כ-2.5 מיליארד קוב מים. לשם השוואה, כמות המים המסופקת לכל הבתים והערים בישראל הינה כ-750 מיליון קוב בשנה. כלומר, מחסור של 2.5 מיליארד קוב זה שחסר כמות מים אשר היתה יכולה לשמש את כל הבתים והערים בישראל לכ-3.5 שנים. כיום, רשות המים מקדמת קמפיין ארצי כולל כדי להביא גם לצמצום ניכר בצריכה הביתית. "עלינו להבין שבעת הזו כל טיפה קובעת", מסרו ברשות המים.

 

"אמא טבע מסמנת לנו - תסתכלו על מה שקורה כאן", אמר פרופ' יאיר. "כל אגן הים התיכון יהיה חם יותר. המחלוקת היחידה היא כמה חם ויבש יהיה. יש מודלים שצופים ירידה של 20-30% במשקעים בכל אגן הים התיכול. כלומר, אנחנו עוד צפויים לשנים שחונות יותר. אזרחי מדינת ישראל לא מרגישים את המצב כי אנחנו מתפילים מים. אבל לחקלאות יהיה קשה יותר ויותר להחזיק אם המגמה הזו תימשך".

 

האי בכנרת(צילום: דן סיידא)

 

כבר כעת ברור כי מכסות המים לחקלאות יקוצצו, והחקלאים מתכוננים למאבק. יש הטוענים כי רצף הבצורות אינו דבר חדש. אבל המצב כיום שונה מבעבר. "ההבדל הוא שהאטמוספירה היום חמה יותר במעלה. מאזן האנרגיה השתנה, כך שהאטמוספירה חמה יותר. לאקלים יש מחזוריות. אבל בעשורים האחרונים המין האנושי שינה את האטמוספירה והוסיף לה כמות עצומה של פחמן דו חמצני וגזי חממה. אנחנו הולכים ונחשפים למגמה בולטת של חורפים עם מעט מערכות גשם. במחקרי אקלים צריך לפחות 30 שנה של נתונים כדי לקבוע בפסקנות האם מדובר במגמה. אבל זה אור אדום מהבהב. זה משהו שצריך להדאיג אותנו", מזהירים המומחים.

 

קידוחי בצורת והתפלה

במקורות החלו לבצע קידוחי בצורת. כלומר, קידוחים נוספים באזורים בהם לא היו קידוחים בעבר והעמקת קידוחים קיימים. בשנת 2018 מתוכננים באזור הגליל ורמת הגולן קרוב לעשרה קידוחים חדשים. גורם במשק המים התייחס למשבר ואמר כי "המשבר משפיע בצורה משמעותית על אזור הצפון, שמושתת על קידוחי מים. כל הגליל המערבי, אצבע הגליל ורמת הגולן. לאור הבצורת היקפי הקידוחים ירדו ויש בעיה בכמות אספקת המים. הדבר היחיד שיכול לפתור את הבעיה היא להקים מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי ואין ספק שצריך להקים את המתקן כמה שיותר מהר".

 

ההתפלה נחשבת לפרוייקט לאומי והוא אחד ממקורות הגאווה הגדולים ביותר של המדינה. מתקני ההתפלה מתפילים היום 600 מיליון קוב מים, שהם 75% מסך הצריכה הביתית. כל הגורמים המקצועיים מסכימים שאם לא הייתה התפלה כולנו היינו צריכים לפחד כשאנחנו פותחים את הברז. אלא שההתפלה יצרה גם מצב אופורי ולמחשבה מוטעת שמצבנו טוב משהוא באמת.

מעיין ען נון, התייבש(צילום: יואב בהט)

 

בפעם הראשונה מאז החלו המדידות בכנרת, מזה כ-100 שנה, מי הכנרת מתאדים בקצב גדול מכמויות המים הנכנסים אליה מגשמים, נהר הירדן, נחלים ומעיינות, דבר הגורם להמשך ירידת המפלס. זאת למרות שבשנתיים וחצי האחרונות, כמדיניות, כמעט ולא שואבים מימנה. המעיינות המרכזיים המזינים את הירדן – הדן והבניאס ירדו לערכי שפל קיצוני ביותר (זרימת הדן הגיע לשפל היסטורי שלא היה כמוהו מאז קום המדינה) ומפלס המים באגני מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד. "המצב מחייב את כולנו לצמצם כמה שרק ניתן בחקלאות ובגינון, לתקן דליפות ונזילות, להתייעל ולמנוע בזבוז", אומרים ברשות המים 

"המצב באמת השתנה וצריך לתגבר את המים בכנרת, גם במתקני ההתפלה במרכז הארץ יש גבול, אי אפשר להתפיל עד אינסוף, אבל היום נמצאת על שולחן מקבלי ההחלטות החלטה שצריכה להתקבל בימים אלה, להביא מים ממערב, ממתקני התפלה לכנרת באמצעות צינורות", אמר ד"ר גבעתי.

הכנרת. "התוכנית היא לתגבר במים נוספים. אנחנו במצב חירום"(צילום: רשות הכינרת)

הוא הוסיף: "התוכנית היא לתגבר את הכנרת במים נוספים, זה משהו שלא חשבנו שצריך לעשות, אבל מבינים היום שאין ברירה אחרת עלולים לאבד את הכנרת. היא עלולה להמליח, אנחנו במצב חירום, לכן התשובה היא להביא מים נוספים ממערב למזרח. איך בדיוק עוד צריך להחליט אבל זה הכיוון, אין ברירה אחרת".

בנוגע לעלויות אמר ד"ר גבעתי כי "מבחינה הנדסית זה דבר שניתן לעשות, אבל צריך לעשות את זה בצורה הכי נכונה והכי יעילה, בצורה שגם החקלאים יוכלו לצרוך את המים האלה. לא חוכמה להביא מים יקרים שאין טעם באמת לצרוך אותם. צריך להבין שמערכות של מים זה תשתיות אדירות כמו חשמל וזה סכומים באמת גדולים לכן צריך למצוא את הפתרון הכי יעיל והכי כלכלי".

המצב בשטח מדאיג מאוד את החקלאים בצפון הארץ. עמיקם דגני מקיבוץ דן אמר ל-ynet: "אנחנו בבצורת קשה וזה יכול להיות עוד יותר קשה. יש לזה השלכות על כל החקלאות בגליל. זה אומר שהשנה, אם זה יימשך ככה, לא יהיו מים להשקות את גידולי השדה בעמק החולה".

"הצרה בגדול היא שלגליל אין אלטרנטיבות למים. חסר היום מים ברמת הגולן ובאצבע הגליל. לא יודע אם בגלל זה יעקרו מטעים, אבל כל המים שיהיו יועברו קודם כל למטעים", הוא הוסיף.

ההתחממות הגלובלית והתרחבות המדבר

מחקר שפורסם לאחרונה במכון ויצמן קובע שרצועת המדבר מתרחבת ובעתיד היא צפויה לבלוע לתוכה את ישראל. פרופסור יוחאי כספי, עורך המחקר מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי לכת במכון, סיפר ל-ynet: "המחקר עוסק בתנועה של סופות על כדור הארץ שבגללה הסופות או סופות הגשם מגיעות לישראל. המחקר מסביר את הנטייה הקלה צפונה ומראה מה יקרה לסופות האלה כשכדור הארץ מתחמם, איך הנטייה הזו צפונה תגבר".

לדבריו הרצועה המדברית קשורה למיקום הסופות וככל שסופות הגשם כולות צפונה יותר הרצועה המדברית מתפשטת צפונה. "בישראל למשל, שקרובה מאוד לאיזור המדברי, הסופות בחורף מגיעות לישראל - כלומר רצועת הסופות יורדת דרומה בחורף ובקיץ היא עולה צפונה. ההתרחבות הזו צפונה של הסופות גוררת אחריה את התרחבות האיזור המדברי, ככל שהיא תעלה יותר צפונה ככה גם רצועת המדבריות תעלה יותר צפונה כמו שקורה לנו כאן בקיץ".

הסיבות לשינוי בתנועת הסופות קשורות להתחממות הגלובלית: "תחת ההתחממות הגלובאלית הרוחות ברום יגברו ולכן התנועה צפונה גם תגבר. בנוסף בעקבות ההתחממות הגלובלית האקלים יותר חם ויש יותר אדי מים באטמוספירה, כך שמשתחרר יותר חום כמוס לאטמוספירה. גם החום מגביר את התנועה של הסופות צפונה". לפי פרופסור כספי, ניתן כבר לראות את השפעת התהליך בכך שפני הים עולים בעקבות ההתחממות הגלובלית.

לפי פרופסור כספי ניתן עוד לבלום את המדבור: "המדבור קורה בכלל התרבות, בגלל האשפה של האדם. אנחנו פולטים פחמן דו חמצני לאטמוספירה והוא גורם לאפקט החממה שגורם להתחממות כדור הארץ. כדי להבין כמותית כמה הצפון קורס או כמה כדור הארץ מתחמם אנחנו זקוקים למודלים. המודלים האלה מורכבים ופה יש כבר ויכוחים. בגדול - ככל שנפלוט פחות co2 אנחנו פחות נגרום לתופעות האלה לקרות.