"אני אמיצה! אני רוצה פאה"

לעולם לא אשכח את הרגע שבו אבחנו את הילי, בתי הקטנה בת השש, כחולת סרטן. טוב, זה בעצם היה לא מזמן. ישבנו, אני, בעלי והילי, רק בת שש במשרד מול הרופאה שלה. הרופאה הפילה את פצצת הסרטן לתוך חיינו ומאותו הרגע לא שמעתי כלום.

מיליון מחשבות וחרדות טסו לי בראש במהירות מטורפת. עבר, עתיד הווה, הכל הסתובב לי בראש ופתאום אסימון אחד קטן, ראשון, נפל. "רגע", ספק אמרתי ספק צעקתי לעבר הרופאה שכבר החלה לדבר על אופציות הטיפול, "את רוצה להגיד לי שלבת שלי תהיה קרחת?". הרופאה הסתכלה אלי עמוק לתוך העיניים שלי ואמרה בביטחון עצוב ומבין: 'תוך עשרה ימים מהרגע שהיא מתחילה טיפולים'.

"את רוצה להגיד לי שלבת שלי תהיה קרחת?" הילי אמסלם בת השש. (צילום: משפחת אמסלם)

הלב שלי התרסק באותו רגע לרסיסים. אני מסתכלת על הילדה שלי, הילדה הכי יפה בגן. זו שעוצרים אותי שלוש פעמים ביום ברחוב להגיד לי עד כמה היא יפה, הילדה שלי שלא הייתה מוכנה להסתפר ולוותר על שערה משיערותיה, הילדה שלי שבשכונה הילדות קוראות לה אלזה בגלל השיער המושלם שלה, היא תהיה עוד 10 ימים עם קרחת!?!

ברור לי שלנצח את המחלה יותר חשוב מכל שיער, תסרוקת או מחמאות, אבל לכי תסבירי לילדה בת, שכבר הגיעה לגיל שבוא היא מודעת למראה שלה, שלא רק שהיא חולה, ולא מספיק שהיא תעבור טיפולים קשים, ולא די שהיא תתרחק מכל החברות והמשפחה וכל החיים שלה – היא גם עתידה לאבד את השיער שלה. איך אני, אמא שלה, אמורה לבשר לה שעוד 10 ימים, השיער שהיא כל כך אוהבת, הולך לנשור לה בין האצבעות???

כעבור כמה שעות שכבתי איתה במיטת בית החולים וחיפשתי מלים. "הילי מתוקה שלי", פתחתי בסופו של דבר. "את מבינה שיש לך כרגע מחלה ושאנחנו כרגע במלחמה לנצח אותה?" הילי ענתה לי: "כן אמא, אנחנו ננצח הכל הכל הכל אנחנו צוות מנצח" (מאז המשפט הכל כך אמיץ הזה הפך לסיסמה המשפחתית שלנו).

"אמא, אנחנו ננצח הכל הכל הכל אנחנו צוות מנצח". עדי והילי אמסלם(צילום: משפחת אמסלם)

הסתכלתי על הגוזל בת השש והמשכתי: "הילוש, בשביל לנצח במלחמה אנחנו צריכות לוותר על השיער. זאת הדרך שלנו לניצחון בעצם". הילי הסתכלה עלי חצי לא מבינה חצי מנסה להבין מה אני רוצה ממנה. "זה אומר שאני אהיה קירחת?". בלי לקחת נשימה עניתי מיד שכן ונתתי לה את אותו המבט שקיבלתי אך שעות לפני כן מהרופאה במשרד.

הבטחה לנורמליות

 "הילי, זו הדרך שלנו לניצחון. וחוץ מזה שיש הרבה פתרונות יפים יפים, כמו כובעים וסרטים יפים אה וגם יש פאות. את יודעת מה זו פאה? זה שיער יפה מאוד שמקבלים מילדות נחמדות שתורמות לילדות אמיצות, דרך עמותה שנקראת "זכרון מנחם"". "אני אמיצה! אני רוצה פאה". הצלחתי, אמרתי לעצמי. "אין בעיה הילי, תראי את זה כסגור", ולא ידעתי אם אני רוצה לשמוח או לבכות.

הציפייה לפאה היא זו שהצילה את הילי שלי מלהיכנס, כלומר ליפול, לבור שחור של עצב

במוצאי שבת שבוע אחרי הטיפול הראשון הגיע ספר לבית שלנו סיפר אותי ראשונה כדי שלא תפחד. הוא עשה לי תספורת קצרה ומהממת, ולאחר מכן סיפר את הילי קצר כדי שהנשירה שלה לא תהיה גדולה מידי. היא בכתה כל הלילה על השיער שלה, על הפחד מחוסר שיער, על כל מה שעברה -היא פשוט בכתה ובכתה וכל שיכולתי להגיד לה שזה זמני ושנמצא לה את הפאה הכי יפה בישראל.

למחרת פגשנו ילד מהגן שסירב להאמין שהילדה עם הקרחת זו הילי, אלא בן עם קול ואמא כמו של הילי. גם אחותה הקטנה לא הבינה מי זה שנכנס למטבח ו"לאן השיער של הילי הלך". הציפייה לפאה היא זו שהצילה את הילי שלי מלהיכנס, כלומר ליפול, לבור שחור של עצב על איבוד זהות, תחושת היופי (למרות שאמרנו לה כל הזמן כמה שהיא יפהפייה והיא אכן עדיין כזו).

נועה אזולאי, בת 18 וחצי מירושלים, מחלימה מסרטן העצמות, פרזנטורית קמפיין של "זכרון מנחם" ו- Pantene (צילום: מנחם רייס)

הפאה הזו, היא הרבה יותר מתרומת שיער, היא הבטחה לנורמליות, היא מסתור מקרחת שצועקת סרטן, היא משתיקה לחשושים מסביב ונותנת תחושה של נורמליות, של ילדות תמימה. הפאה הזו, גם אם היא כביכול רק למראית עין, היא מרפאה. לא את הגוף, את הנפש. הנפש שכל כך דואבת בהתמודדות עם מחלה, כל מחלה, ובמיוחד עם מחלת הסרטן.

הפאה הזו הצילה את החיוך של הילדה שלי והיא מצילה חיוכים ונפשות ונשמות של מאות ואלפי ילדות, קטנות כגדולות בכל יום ושעה. הפאה הזו, היא המתנה הכי משמעותית ויפה שתוכלו לתת למישהי. הפאה הזו, היא הדרך שלכן להציל עולם.

• עמותת "זכרון מנחם" ומותג טיפוח השיער PANTENE יוצאים בקמפיין משותף זו השנה ה-5 במטרה להשיג פאה משיער טבעי לכל אישה ונערה, המתמודדת עם מחלת הסרטן בישראל
  

• בין התאריכים 25-27.12 - יתקיים פרויקט התרמה ארצי ב-400 מספרות שיתנדבו לספר נשים, נערות וילדות ללא עלות. לחצו כאן  למציאת מספרה באיזור מגוריכם.
  

השיער שלכם קצר? לא תוכלו לתרום אותו? לפניכם דרך נוספת לסייע לנשים וילדות חולות סרטן. עמותת פ.ל.א - פאה לכל אישה, מעניקה ב-13 השנים האחרונות פאות לנשים וילדות חולות סרטן. מייסד העמותה אלי בן זקרי, התמודד בעצמו עם מחלת הסרטן לפני כ-15 שנה, בזמן שקיבל טיפול נתקל באישה שלא מוכנה לקבל טיפול כי חששה מנשירת השיער, אלי ספר במקצועו, נתן לאישה פאה ומאז "עשה הסכם עם אלוהים" שישאיר אותו פה כי "יש לו עוד מה לתת" וכך קמה העמותה שמונה כיום שישה סניפים.

עמותת פ.ל.א זקוקה לחמישים פאות נוספות. עלות כל פאה לעמותה נאמדת בכ-1,500 שקלים ולכן יצאה בפרוייקט גיוס המונים באתר "giveback". אם הפרויקט לא יגיע ליעד בפרק הזמן שהוקצב הוא לא יוכל לצאת לפועל.

• לאתר הפרוייקט לחצו כאן .