להפוך ארגז עם 60 מחברות לסרט תיעודי
כשסבתו של גולן רייז נפטרה, מצאה המשפחה ארגז ובו 60 מחברות שבהן תיעדה בפרטי פרטים את חייהם של שבעת ילדיה. שלוש שנים לקח לו לעבד אותן לסרט תיעודי, "המחברות של אליש". "כשפורסים הכול מבינים דברים דרמטיים לגבי סבתא", הוא אומר למדור "הערות הבמאי" - ותוהה אם היא מתהפכת עכשיו בקבר
לאחר שאלישבע רייז נפטרה בגיל 82, מצאו בני משפחתה ארגז עם 60 מחברות נדירות שמתעדות את חיי שבעת ילדיה - מלידת הבן הראשון ועד שנה לפני מותה. מדובר בתיעוד נדיר של אם, חברת קיבוץ, שמעולם לא חיבקה את ילדיה או הביעה אהבה אליהם, אבל הבחינה בכל אחד ואחד מהם עד לפרטים הקטנים ביותר וכתבה אותם. נכדהּ, גולן רייז, לא נשאר אדיש למציאה ובמשך שלוש שנים עבד על סרט תיעודי בנושא, "המחברות של אליש", והוא מוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ. בצילומי הסרט תיעד את כל אחד מהילדים עם המחברות שלו.
"לכל ילד היו כמה מחברות - לעודד שמונה, לעמיר שבע, למיקו שש", הוא מספר למדור "הערות הבמאי". "הקדשתי המון מחשבה לבחירת הלוקיישן כי רציתי שכל ילד ידבר בנפרד וייפגש עם המחברת שלו באופן בלעדי". לבסוף החליט להרים טלפון למזכירת הקיבוץ וגילה שהדירה של משפחתו עומדת ריקה ונטושה. "לקחתי את הצלם דניאל קדם איתי ובהתחלה הוא מאוד נבהל. זו הייתה דירת 55 מ"ר, מאובקת וישנה עם קירות סדוקים ואפלים. הוא לא הבין מה אפשר להוציא מהמקום הזה. לבסוף הוא התחיל להסתובב בדירה והתאהב בספרטניות שלה כי יש משהו בקירות הלבנים עם המראה הקיבוצי שממחיש את הקשר בין האם לילדים".
עם פריסת המחברות וקריאתן גילה רייז כמה דברים מפתיעים על סבתו. אלה שפכו אור על התנהגותה הקרירה והמרוחקת, בעיקר בכל הנוגע למעבר של הילדים ללינה בבית אחרי אי אלו שנים בלינה הקיבוצית המשותפת. "כששבעת הילדים מגיעים הביתה, משהו מתפרק. אתה קורא במחברת של עודד שהוא מתחיל לשתוק, עמיר מתחיל להתבודד, ולפי המחברת של מיקו יש בלגן בבית הספר. כשאתה קורא את כל הפוסטים האלה יחד, אתה מבין שזו לא השתוללות של ילדים אלא קריסה של אימא. ואז במשך שנה היא לא כתבה באף מחברת, זו שנה מסתורית, ואנחנו מאמינים שהיא נכנסה לדיכאון כחלק מהמצב".
אחד החששות העיקריים של רייז היה תגובת המשפחה לסרטו. "הסרט יכול להיות מאוד ביקורתי כלפי סבתא שלי. שאלתי את עצמי אם היא מתהפכת בקברה ואם הילדים יוכלו לחיות בשלום עם מה שמוצג בסרט". ההקרנה הראשונה הייתה לשבעת ילדיה בלבד, בחלל סגור בתוך הקיבוץ. "בסוף ההקרנה הייתה שתיקה גדולה, ואז הם פנו אליי ואמרו לי שזה סרט מאוד קשה, אבל מצד שני הם אומרים בו דברים שלא אמרו שנים". הסרט גם נתן לילדים נקודת מבט חדשה על אימם. "מיקו ניגש אליי ואמר לי שהצלחתי לספר את הסיפור של אימא כפי שהוא לא סופר מעולם. אנחנו לא ידענו מה עובר עליה ומה התרחש אצלה בנפש. הסרט גורם לנו לראות אותה בצורה אחרת". צפו בווידאו שבתחילת הכתבה לעוד סיפורים מאחורי הקלעים של "המחברות של אליש".
