חברות המזון יקבלו סימון אדום, ודחייה של שנתיים
תקנות סימון המזון אושרו פה אחד ־ אבל הן ייכנסו לתוקף רק ב–2020 • למרות מלחמת הלוביסטים, הגבינה הצהובה תקבל מדבקה אדומה • החשש: דחייה כל כך ארוכה תעמיד בסימן שאלה את מימוש הרפורמה
רפורמת סימון המוצרים — נדחית בשנתיים. לאחר דיון סוער אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אושרו פה אחד תקנות סימון המזון - אבל הוחלט לדחות את יישומן. השלב הראשון יתחיל בינואר 2020 והשלב השני – שנה מאוחר יותר – ינואר 2021. משרד הבריאות ביקש שהסימון יתחיל בעוד 3 חודשים אך נאלץ לדחות בשל "חוק איילת שקד" שקובע שכל שינוי באריזה מחייב את היערכות חברות המזון בפרק זמן של לא פחות משנתיים.
"אנחנו פועלים לפי החוק", אמר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות. "המטרה שלנו היא לא שיהיו הרבה סימונים אדומים, אלא שהיצרנים ישנו את הרכב המוצר".
קראו עוד: אל תחכו לחוקים, תראו שבאמת אכפת לכם מאיתנו | שושנה חן
הצלחה ללוביסטים
על פי התוכנית החדשה הרפורמה תפעל בשני שלבים ולא שלושה כפי שתוכנן. בשלב הראשון שייכנס ב־2020 מוצרי מזון מוצקים שיכילו 500 מ"ג נתרן או 12 גרם סוכר או 5 גרם שומן רווי ב־100 גרם מוצר — יקבלו סימון אדום. בשלב השני, ב־2021, מוצרי מזון מוצקים שיכילו 500 מ"ג נתרן או 10 גרם סוכר או 4 גרם שומן רווי — יקבלו סימון אדום.
ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, זועם על דחיית יישום הרפורמה: "אישור התקנות מהווה התקדמות, אך הצלחת תעשיית המזון והלוביסטים מטעמה לדחות הסימון בשנתיים, ליישם בשלבים ולקבל פטורים שונים היא לרעת בריאות הציבור ומותירה טעם חמוץ־מתוק". לדבריו, כדי להגן על בריאות הציבור, צריך להיאבק על תיקון החורים בתקנות ולנקוט צעדים נוספים כמו איסור פרסום ושיווק מזונות מזיקים והנגשת מזון בריא.
דחיית הרפורמה בשנתיים מעמידה בספק רב את היישום שלה. ההערכה היא שחברות המזון ואיגוד לשכות המסחר ינסו להוביל שינויים נוספים בפרק הזמן הזה ובמציאות הפוליטית בישראל — לא בטוח ששר או מנכ"ל משרד בריאות העתידיים יהיו מחויבים לרפורמה. לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "יש לקוות שעד כניסת התקנות יעשה משרד הבריאות את כל הנחוץ כדי להשתלב בנורמות המתגבשות היום באו"ם, שמגבש קריטריונים ברורים של סימון מזון. עדיף שישראל תשתלב בנורמות עולמיות ולא תייצר נורמות ייחודיות, בניגוד להתחייבויות שיש לה מול האיחוד האירופי ובדרך המשבשת את המסחר התחרותי".
פטור מהמדבקות
לאחר קרב ארוך ועיקש הוחלט שלא להחריג את הגבינה הצהובה, גבינות קשות וגבינות חצי קשות מהתקנות. על אף טיעוני חברות המזון שהמוצרים האלו מכילים כמות גבוהה של סידן, חברי הכנסת לא השתכנעו והחליטו לסמן אותם במדבקה אדומה בגלל כמות הנתרן והשומן הרווי שהם מכילים.
בנוסף הוחלט לא להחריג תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, פורמולות לצורך הרזיה והפחתת משקל, שמן קוקוס ושמן דקל. אם מוצרים אלו יחרגו מהערכים שקבע משרד הבריאות — הם יסומנו באדום.
מנגד, הוחלט להחריג יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה לא גדול מ־25 סנטימטר רבוע, וכן לא תהיה חובת ציון רכיבים וערכים תזונתיים על גב האריזה. באשר לכך ציין פרופ' איתמר רז כי "דווקא ילדים צורכים חטיפים באריזות קטנות ולכן חייבים לסמן גם אותן". משרד הבריאות טוען שכך מקובל במדינות רבות בעולם אך הנושא ישקל שוב.
בנוסף הוחרגו מרקים יבשים, מזון המורכב מרכיב אחד בלבד (גם אם הוסף לו תבלין אחד), אבקות מרק ותערובות תיבול, משקאות אלכוהוליים ושמן מאכל צמחי ושמן זית שעומדים בתקן.
