שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לימפומה של העור: איך מאבחנים ומהם הטיפולים

    בשלביה הראשונים קשה לגלות לימפומה של העור, אך בשלבים המתקדמים, היעילות של הטיפולים פוחתת והסיכוי לתמותה עולה. איך בכל זאת אפשר להתמודד עם המחלה?

    הלימפומה של העור, בשלביה הראשונים, נראית כמו מחלות עור אחרות ולכן לא פשוט לאבחן אותה, למעשה החולים יכולים לחיות איתה שנים מבלי לדעת. אך בשלביה המתקדמים, היעילות של הטיפולים פוחתת והסיכוי לתמותה עולה. איך בכל זאת אפשר להתמודד עם המחלה? מודעות נכונה, אבחון בזמן והתאמת הטיפול הם התשובה.

     

    מחלת הלימפומה של העור היא מחלה נדירה שקשה מאוד לזיהוי. מדובר במחלת סרטן המתאפיינת בגדילה לא מבוקרת של תאי דם לבנים המכונים לימפוציטים מסוג T. בשלביה הראשונים היא יכולה להתנהג בדומה למחלות עור אחרות מכיוון שנגעים שלה דומים לעיתים לפסוריאזיס, פטרת או אקזמה.

     

    ובכל זאת, בכל שנה מאובחנים עשרות חולים חדשים במחלה ומצטרפים למאות החולים בארץ. הלימפומה שכיחה יותר אצל גברים, ולרוב מאבחנים אותה אצל בני 40¬-60. לעיתים היא מופיעה בגילאים מוקדמים יותר ואפילו אצל ילדים. עוד לא מכירים את הגורמים למחלה אך ידוע שהיא אינה מדבקת.

     

    אבחון מוקדם עשוי לשפר את יעילות הטיפולים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אבחון מוקדם עשוי לשפר את יעילות הטיפולים(צילום: shutterstock)

     

    קראו עוד במדור מחלות יתומות

     

    אבחון בשלב מוקדם מביא לשיפור באיכות החיים

    ישנם מספר סוגים של לימפומות של העור, כאשר הסוג השכיח ביותר נקראMycosis Fungoides. מחלה זו מתפתחת לאורך זמן. בשלביה הראשונים מופיעים כתמים שטוחים על העור בגוון אדום. בשלב זה ניתן לזהות אותם בטעות כאקזמה, פטרייה או פסוריאזיס. אצל חלק מהחולים יופיע מעט נגעים ואצל חלקם הם יתפשטו בכמה אזורים בגוף.

     

    הם יכולים להופיע בכל מקום אך לרוב באזורים שאינם חשופים לאור השמש. עם התקדמות המחלה בשלב השני שלה הנגעים מורמים יותר, במקרים נדירים המחלה מתקדמת לשלביה המאוחרים ובהם מופיעים גושים בולטים שעלולים להתפתח לכיב ולהזדהם. בשלב נוסף התפרחת מופיעה כמעט בכל עור הגוף כשטחי עור אדומים והיא מלווה בגרד קשה. בשלבים מתקדמים המחלה עלולה להתפשט לאיברים נוספים כמו בלוטות הלימפה, הדם ואברים פנימיים אחרים ולהביא לקיצור חיי החולים.

     

    ככל שהמחלה מתקדמת יותר, היא פוגעת פגיעה קשה יותר באיכות חיי החולה. כמו כן, בעוד שבשלבים מוקדמים אחוזי ההישרדות במחלה גבוהים, ככל שהמחלה מתקדמת הסיכון לתמותה הולך ועולה. אבחון מוקדם יאפשר לחולה לקבל טיפול בשלבים מוקדמים ולהביא לשיפור באיכות החיים. אך בשל הקושי לזיהוי המחלה יכולים לעבור חודשים ארוכים ולעיתים שנים עד שהיא מאובחנת. האבחון הטוב ביותר נעשה על ידי בדיקת עור ולקיחת דגימה מהנגעים בעור (ביופסיה). באמצעות בדיקות דם ובדיקות הדמיה שונות יכולות לקבוע את השלב שבו המחלה נמצאת והאם היא התפשטה לאיברים נוספים.

     

    האם ניתן להחלים מלימפומה של העור?

    מכיוון שברוב הגדול של המקרים אין טיפול שיכול להביא לריפוי המחלה, מטרת הטיפול בלימפומה של העור היא להגיע להפוגות ארוכות ככל האפשר במחלה, להאט את התקדמות המחלה ולהקל על איכות חיי החולים. כיום, קיימים מספר טיפולים, בהם טיפולים חיצוניים לטיפול בעור וטיפולים מערכתיים. כמו כן, בדומה למחלות סרטן אחרות, לעיתים, בשלבים מאוחרים, הטיפול נעשה באמצעות כימותרפיה, השתלות מח עצם וכיוצא בזה. הרופא המטפל בוחר את הטיפול הנכון או את השילוב המתאים ביותר בהתאם לשלב המחלה ולשטח העור הנגוע.

     

    בשלבים המוקדמים של המחלה מקובל לטפל בפוטותרפיה מסוגים שונים ובהם חשיפה העור לאור אולטרא סגול מסוג B (UVB) וטיפול PUVA שכולל חשיפת העור לקרני UVA. טיפול מקובל נוסף הוא למעשה סוג של טיפול כימותרפי מקומי באמצעות חרדל חנקני אותו מורחים על הנגעים פעם ביום. החרדל החנקני, שמגיע כתמיסת ג'ל, מונע את התפתחות התאים הסרטניים ואת החלוקה שלהם. קיימים טיפולים נוספים שמתאימים לשלבים הראשונים אך ניתנים גם בשלבים מאוחרים יותר ובהם קרינת אלקטרונים שחודרים לעור במטרה להרוג תאים סרטניים ובעצם להקטין גידולים, רטינואידים שהן תרופות נגזרות של ויטמין A וזריקות אינטרפרון אלפא הפועלות על מערכת החיסון. טיפולים אחרים הם הפוטופרזיס, שניתן בעיקר בשלב בו ישנה מעורבות של הדם, כימותרפיה, השתלת מח עצם ועוד.

     

    האם יש טיפולים מתקדמים למחלה?

    בשנים האחרונות, הופיעו תרופות ביולוגיות שגורמות לגנים בתאים להתבטא באופן המסייע להרג התאים הסרטניים כמו רומידפסין, או נוגדנים הפועלים על פני הלימפוציטים כגון אלמטוזומאב, ותרופת אדצטריס המיועדת לטיפול בלימפומה מסוג הוגד'קין, אשר נרשמה בישראל לפני כארבע שנים ונמצאה יעילה עבור חולים בלימפומה של העור בעלי חלבון CD30.

     

    כל אחד מהטיפולים האלו יכולים להביא לשיפור בחיי החולה ולעצור את הדרדרות המחלה, אך יש חשיבות לעיתוי שבו מתרחש האבחון, שכן בשלבים מאוחרים מדי יעילות הטיפולים פוחתת והסיכון לתמותה עולה. העלאת המודעות למחלה יכולה לסייע לחולים לקבל את הטיפול המתאים להם ובזמן.

     

    הכותב הינו מנהל מרפאת עור ומנהל שירות לימפומות של העור, במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים