שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הקבוצות לא נותנות למאמנים ערבים להוביל"
    ד"ר מרק ורטהיים, מומחה בתורת האימון והקואורדינציה, מכיר מקרוב את הסיבות שמעכבות את ההתקדמות המקצועית של הכדורגל במגזר הערבי: "יש שחקני עבר עם שיטות אימון מיושנות. הכדורגל מתאים ובנוי יותר למגזר הלא יהודי מאשר ליהודי, יש פוטנציאל אדיר שלא ממומש"
    במשך שנים רבות, מאז עלה לארץ מגרמניה ב-1955, יצא למרק ורטהיים (62) - ד"ר למדעי הספורט ומומחה בתורת האימון והקואורדינציה - להכיר תלמידים מהמגזר "הלא יהודי", על פי הגדרתו. הוא מקנה להם יסודות חשובים במקצועות שלמד בגרמניה.

     

    במסגרת עבודותיו השונות בשטח, פגש ורטהיים מאמנים ושחקנים שונים, מה שמוביל אותו לטעון ש"בגלל סיבות סביבתיות, גנטיות ומאפייני המשחק, יש פוטנציאל אדיר, במיוחד לכדורגל, במגזר הלא יהודי - רק שהוא איננו ממומש".

     

    צפו בכתבה

    צפו בכתבה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הסבר.

    "במגזר הלא יהודי יש תחושה שהכדורגל לעיתים הוא מגרש, כדור ומאמן. הוא לא נתפס כתחום שיש בו ידע רב וההתקדמות בו לא נתפסת כתלויה במערכת מקצועית, ולא רק באדם זה או אחר. הילדים לא מקבלים את מה שהם באמת צריכים לקבל. מקבלי ההחלטות נעזרים בראש אגף הספורט או בראש מתנ"ס וההתייחסות היא פרקטית ברובה. יש מגרש, יש כדורים, יש לבוש, כלומר יש תנאים לקיום פעילות ספורטיבית. קשה מאוד לגרום להם להגיד: 'רגע, הפסקה. בואו נכתוב תכנית, נאחד את הכוחות', כדי שכל הילדים יופנו למערכת מובנית ומקצועית שתלך שנים יחד".

     

    כיום עומד ד"ר ורטהייים בראש אקדמיית ורטהיים בחיפה, ומתוקף תפקידו הוא אחראי על קורס בתחום הכשרת הקואורדינציה בשיטת OCO (שיטה בינלאומית חדשנית). בשנים האחרונות משתתפים בקורסים האלה תלמידים מהמגזר והשנה, למשל, מתוך עשרה סטודנטים - שלושה מהם ערבים.

     

    "שם של שחקן עבר כבר לא עושה את העבודה". ורטהיים (צילום: ירון שרון) (צילום: ירון שרון)
    "שם של שחקן עבר כבר לא עושה את העבודה". ורטהיים(צילום: ירון שרון)

     

    ורטהיים מרבה להיפגש עם ראשי ערים, מנהלי ספורט, מנהלי קבוצות, מנהלים מקצועיים ומאמנים במועדונים קטנים ובמועדונים מובילים. כאן, לטענתו, הוא גם מגלה שיש פער בחשיבה בין ראש העיר לבין האנשים שנמצאים בעמדות מפתח בקבוצות.

     

    "שם של שחקן עבר כבר לא 'עושה את העבודה'. שחקני עבר לרוב מבססים את העבודה שלהם על מה שעשו איתם בעבר על המגרש, ידע ויכולת שלא מספיקה היום כדי להוביל דור של ספורטאים. כיום על מנת לפתח ספורטאי דרוש להגדיר מטרות ותכנים שתואמים לקדמה המדעית. בנוסף, חלק גדול מהמאמנים צריך להתפרנס מעבודות נוספות כי אימון הכדורגל הוא רק משרה שולית. למורים או מאמנים לא מפורסמים, לעומת זאת, שאוהבים ללמוד וללמד, לא נותנים את המושכות כי הם לא מספיק פופולריים. למרות שכאשר אני מבקר במועצות או כפרים אני רואה שהם המוערכים ביותר על ידי הילדים".

     

    איך אין אף מאמן ערבי בליגת העל ובקושי בלאומית?

    "צריך להבין שבעבר ההישגים היו בעיקר תלויים בכישורי הגוף, ואילו המעבר לצד השני דורש כישורי הובלה של אנשים עם ידע מערכתי ומקצועי. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר מאמנים במגזר הערבי שמלומדים בתחומים המשלימים".

     

    אחד המאמנים הערבים היחידים בשתי הליגות הבכירות. אדהם האדיה (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    אחד המאמנים הערבים היחידים בשתי הליגות הבכירות. אדהם האדיה(צילום: עוז מועלם)

     

    כשחקנים הם דווקא מתברגים היטב בכדורגל הישראלי.

    "הכמות עדיין מזערית לעומת מה שיכול להיות. הזליגה המהירה של שחקנים צעירים למועדונים מחוץ לכפר או לעיר אל מועדון גדול לא תמיד מבוססת והתלות בדעות של הרחוב חזקה מאוד, זה בעיקר הדור שגדל בשכונות".

     

    מאמנים ערבים בשתי הליגות הבכירות הם מצרך נדיר, בייחוד בליגת העל. בליגה הבכירה אפשר למעשה לציין רק את סלאח חסארמה, שאימן את קריית שמונה במשך חצי עונה ב-2015/16 עד שפוטר. כיום הוא מאמן את נבחרת הנערים של ישראל, וגם בתחום הנבחרות הוא הפך לחלוץ לפני המחנה. אפשר לציין גם את איימן חלאילה שאימן באופן זמני לתקופה קצרה את בני סכנין בתחילת העונה, עד למינויו של פליקס נעים.

     

    "אני אופטימי ולא אופטימי"

    אילו בעיות אימון איתרת?

    "חוסר התייחסות לתורת האימון החדשה, שיטות וצורות אימון מיושנות, הפרדה מוחלטת שלא קיימת היום יותר בין אימון עם כדור ובלי כדור, אימוני כושר גופני מיושנים של ריצות ללא מטרה ועוד. אבל המצב השתפר מאוד. האימונים בכפר ובעיר, שהיו פעם מבוססים על משחקי שכונה במגרשי האימון ויצרו יתרון, לא מהווים היום יתרון מוחלט".

     

    בסכנין עומד על הקווים דווקא מאמן יהודי. פליקס נעים (צילום: ראובן כהן) (צילום: ראובן כהן)
    בסכנין עומד על הקווים דווקא מאמן יהודי. פליקס נעים(צילום: ראובן כהן)

     

    יכול להיות שהבעיה של מאמנים ערבים היא בבסיס שלהם?

    "בהחלט. יש תחושה שהמאמנים מעבירים אימונים שאימנו אותם בעבר כשחקנים. הם לא מתקדמים בידע החדשני. רוב הילדים במגזר הלא יהודי לא מקבלים את עולם התוכן המודרני הנדרש ואינם מתפתחים. עולם ההכשרה איננו נתמך על ידי הרשויות כתנאי להתקדמות בענף. ישנם מקומות שיש בהם יותר מדי מועדונים וגם שם אין מיקוד בהתפתחות המובנית אלא בתחרות ומשחק בסוף שבוע".

     

    בשנים האחרונות עשית מספר ניסיונות לקדם את המגזר, באיזו דרך?

    "ניסיתי לקדם פרויקט עם תלמיד בוגר שרוצה מאוד לשנות בטורעאן, נפגשתי עם ראש העיר והאחראי במתנ"ס על הפעילות אך זה עדיין לא הבשיל לכדי מודל עבודה. קשה מאוד לאחד את כולם כי כל אחד מחזיק בדעה אחרת וקשה לאחד חשיבה לטווח ארוך. הם מחפשים פיתרון במגרש ולא חושבים איך לפתח את הכדורגל לאורך זמן".

     

    יש לך דוגמה?

    "לפני כמה שנים טל בנין ניסה להקים בית ספר לכדורגל בשפרעם והזמין אותי להעביר אימון דוגמה, אך לצערי זה לא הבשיל לכדי עשייה מתמשכת. צריך להבין שחייב להיות צוות מאמנים מקומי ומלומד. אנחנו יכולים להיות מנטורים למשך תקופה. אחריה הם צריכים לקחת אחריות".

     

    ורטהיים עם ילדים מהמגזר. "צריך לאחד את הכוחות" (צילום: פרטי) (צילום: פרטי)
    ורטהיים עם ילדים מהמגזר. "צריך לאחד את הכוחות"(צילום: פרטי)

     

    אתה לא נשמע אופטימי.

    "יש אנשים עם כוונה טובה אבל הם לא רוצים לעבוד ביחד. אני אופטימי ולא אופטימי. הכדורגל מתאים ובנוי יותר למגזר הלא יהודי מאשר ליהודי. אופטימיות צריכה להיות מבוססת על שינויים פנימיים, על שילוב

     כל הכוחות למטרה אחת, כפי שניסיתי לעשות בין ראש העיר וראש אגף הספורט שיכולים לקשר ולגשר בין תפיסות שונות וחדשניות. אם במקביל לתשתיות תהיה השקעה בהכשרה ובמערכות מתקדמות המשלבות כוחות אלו, יהיו בעשר השנים הבאות שלוש קבוצות מהמגזר בליגת העל, יותר שחקנים בנבחרות השונות ויהיה מאמן או שניים מהמגזר שיאמנו קבוצות גם במגזר היהודי".

     

    תוך כמה זמן אתה חושב שזה יקרה?

    "אמרתי לפני 15 שנה שיהיו היום 50-30 אחוזים כדורגלנים מהמגזר הלא יהודי ואני רואה שזה הולך ומתממש. לדעתי עוד חמש שנים נראה מאמן מהמגזר על הקווים, אפילו של קבוצה יהודית. סביר להניח שבבית"ר ירושלים זה לא יקרה, אבל באחת הקבוצות החיפאיות או בקבוצות הצפוניות".

     

    ומה עם בני סכנין, שלה תמיד יש מאמן יהודי?

    "לפעמים יש תחושה שהקבוצות במגזר לא נותנות למאמנים ערבים להוביל את הקבוצה, וזה משונה. המאמן הערבי עדיין לא נחשב ראוי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים