שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גבר זר במיטתי - ההיית או חלמתי חלום?
    אחרי אותו הבוקר לא שמעתי ממנו ציוץ. למעשה, עקבותיו נעלמו ואיתן גם הוואטסאפ וכל אמצעי התקשורת הידועים לבני האדם. מה שנשאר היה רק טעם מר בפה

    קרן אור חמימה חודרת דרך החלון. הציפורים מצייצות ואני פוקח את עיניי כשלצידי רעמת תלתלים מפוארת וזוג עיניים יפות ומנומנמות. יש לבוקר הזה ניחוח מתוק, המשך ישיר ללילה מלבב, אבל אין ברירה ובעל כורחי אני קם כדי להתארגן לעבודה. המנומנם ששרוע על מיטתי לא מראה סימני חיים. "רוצה להמשיך לישון?", אני שואל בזמן שאני נכנס לג'ינס וזוכה לנהמה לא ברורה שמאשרת לחיוב. אני נותן לו נשיקה, משאיר לו מפתח לבית ויוצא לעבודה.

     

    אני עדיין לא יודע את זה, אבל זאת הפעם האחרונה שאני והיפהפייה הנרדמת שבמיטתי ניפגש, כי אחרי אותו הבוקר לא שמעתי ממנו ציוץ. למעשה, עקבותיו נעלמו ואיתן גם הוואטסאפ וכל אמצעי התקשורת הידועים לבני האדם. מה שנשאר היה רק טעם מר בפה שליווה אותי לאורך הימים שאחרי. התחושה המרה הזאת מילאה אותי לא כי התאהבתי בו, אלא כי טרקו לי את הדלת בפנים בלי שום משפט סיכום ושום יכולת להגיב או להגיד מה אני חושב. אלמנט ההפתעה היה כפול מכיוון שלא מדובר בפרחח צעיר, אלא בבחור בוגר בן 30, למרות שאני מכיר כמה ילדים שיכולים ללמד אותו שיעור בתקשורת בין-אישית.

    לאן הוא נעלם? (צילום: Shutterstock)
    לאן הוא נעלם?(צילום: Shutterstock)
     

    לילך, ידידה שלי, מזמן הפסיקה לשחק את משחק הרווקים העלובים שבו אני ממשיך לקחת חלק. היא לא יוצאת לדייטים, לא מתערבבת בקלחת ההיכרויות ולא מסתנוורת מתמונות וממחזרים ווירטואליים. "למה אתה צריך את זה? באמת אני שואלת", אמרה לי בצער. "אתה מבין, לי דבר כזה פשוט לא יכול לקרות". "סבבה, נכון, אבל מצד שני, אולי את גם מפספסת הרבה", אני משיב. "מה בדיוק אני מפספסת? אנשים שלא שמים עליי ומתעוררים בוקר אחד במיטה שלי ומוחקים אותי מהחיים שלהם?! יש כל כך הרבה זאבים בעיר הזאת, אני לא לוקחת את הסיכון".

     

    כמו לילך, יש עוד הרבה אנשים שמסרבים להשתתף במשחק ההיכרויות הנוכחי שקצת יצא משליטה, ויכול להיות שהצדק עימם. אולי באמת הגיע הזמן להניח את הקטלוגים האנושיים הדיגיטליים בצד, לתת צ'אנס לעולם האמיתי, ולהרפות מהמרדף אחר הדבר הטוב הבא.

     

    לילך, בניגוד אליי, לא צריכה להתמודד עם יפהפיות נרדמות שנעלמות לה בוקר אחד מהחיים, לא שומעת מבחור שהוא לא יכול לצאת איתה כי היא לא "שרירית מספיק" בעיניו, ולא צריכה לבזבז שעתיים מהחיים על דייט נוראי עם עורך דין משמים שמלמד אותה את כל דיני המקרקעין שבספר. היא כבר השכילה להבין שהבופה הבלתי נדלה של הפרצופים הפוטוגניים הוא אחיזת עיניים ותו לא, וסופו להשאיר אותה רעבה, ולפעמים גם עם שריטה או שתיים שייקחו חודשים רבים עד שהן יחלימו, אם בכלל.

     

    אבל כשאני עוצר רגע ובולע את הטעם המר שבפה וחושב על זה, לפני שהבחור המאותגר רגשית שבמיטתי נפח את נשמתו ועלה לשמיים (כנראה), היה לי כיף איתו. הכרתי עוד בן אדם, צחקנו, שתינו ונגענו, וזה היה משב רוח מרענן. כל בן אדם שיוצא לי להכיר ושיש לי חיבור איתו מעניק לי חוויה נוספת ועוד זווית ראיה חדשה, ואת זה אי אפשר לקחת.

     

    בסופו של דבר, אני לא מתחרט שהכרנו, למרות שהוא נעלם בנסיבות מדאיגות ומעליבות. אני לא חושב שאנחנו פוגשים סתם אנשים. כל אחד כזה מגיע בזמן מדויק וכנראה שהיינו אמורים להיפגש ושיש לכך סיבה, גם אם היום אני עדיין לא מבין אותה. אני עדיין לא סגור על התשובה או על מהו התמהיל הנכון עבורי בעולם ההיכרויות כרגע, אבל אני כן יודע שאף אחד לא נשאר לישון אצלי במיטה יותר כשאני הולך לעבודה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גבר זר במיטתי - ההיית או חלמתי חלום? "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוסף משפחתי
    קובי סרדס. איפה אתה, יפהפייה נרדמת שלי?
    צילום: אוסף משפחתי
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים