שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הילד מכור למסך: סכנה או מקום להתפתחות אישית?
    צופים בטלויזיה 4 שעות ביממה, גולשים באינטרנט לפחות שעתיים וממעטים בפעילות גופנית. נתוני הדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד, שמראים כי ילדי ישראל מובילים בזמן בילוי מול מסכים, מעוררים דאגה מצד אחד, אבל מצביעים גם על שינוי חיובי: "הרשת מעשירה את עולמם למרות הסכנות". וכיצד מתמודדים במשרד החינוך עם התופעה?

     

    מול הטלויזיה, הסמרטפונים והטאבלטים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מול הטלויזיה, הסמרטפונים והטאבלטים(צילום: shutterstock)

    האם השימוש הגובר של ילדים ובני נוער במסכים - מהטלפון הנייד, עבור למחשב וכלה בטלוויזיה - הוא בהכרח רע, ומוביל לעתיד של ניכור חברתי? הדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד פורסם אתמול בבוקר (ג') ולימד שבני הנוער בישראל מכורים לטלוויזיה, למחשב ולטלפון הסלולרי, ואת זמנם הם מעדיפים לבלות מולם על פני עיסוק בפעילות גופנית. ואולם כמה וכמה מומחים וחוקרים מוצאים יתרונות בעולמם החדש של הילדים וטוענים: הרשת מעשירה את עולמם, הם מגלים דרכה מעורבות פוליטית וחברתית.

     

    ד"ר נטע קליגלר-וילנצ'יק, מרצה בחוג לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, הביעה עמדה מורכבת: "כשמשתמשים בקטגוריה הרחבה של מסכים, לא לוקחים בחשבון שבני נוער עושים מגוון שימושים במדיה דיגיטלית - שיעורי בית, חקירה ברשת של נושאים שמעניינים אותם, קשרים חברתיים דרך הוואטסאפ, לימוד תכנות. בהצהרה על 'זמן מסך' של בני נוער יש השטחה של השימושים השונים והמגוונים הללו".

     

     

    מתי קונים לילד סמארטפון    (צילום: אלי סגל)

    מתי קונים לילד סמארטפון    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    היא העריכה ש"בני נוער מחפשים זירות נוספות כדי לנהל את המשא ומתן החברתי. בשלב הזה של החיים שלהם הדבר הכי מרכזי הוא קשרים חברתיים. זה דבר טבעי שהיה מקובל בכל הזמנים. הפייסבוק, הוואטסאפ והמדיה החברתית הם עוד דרך לנהל את הקשרים שלנו. המדיה הדיגיטלית דורשת כישורים אנושיים מורכבים. לדעתי, אינטראקציה דרך מדיה חברתית לא פוגעת באינטראקציות פנים מול פנים. חשוב לאזן ולשלב ביניהן".

     

    קליגלר-וילנצ'יק מציעה "למצוא זמן במשפחה לשים את הטלפונים בצד. בתור הורים אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות קשות לגבי הדוגמה האישית - גם להורים קשה לעמוד בזה, גם הם לא יכולים להניח בצד את הטלפון".  

     

     

    גם במשרד החינוך נראה שהתופעה מקבלת יותר תשומת לב ובמה. עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי), הסבירה כי הרשת מהווה זירה בלתי נפרדת מחיי הילדים ובני הנוער. "היא המשך ישיר של האינטראקציות החברתיות שמתקיימות פנים אל פנים. במרחב זה מתנסים הילדים ובני הנוער באפשרויות מרתקות ומגוונות ללמידה, בשיתוף מידע ובניהול ושימור קשרי חברות שאינם מוגבלים בזמן או במקום. לצד הזדמנויות אלה, הם עלולים להיתקל במצבים מורכבים שידרשו מהם להפעיל שיקול דעת ולקחת אחריות על מעשיהם במגוון נושאים, כמו זמן השימוש במסכים, חשיפה לתכנים לא מותאמים ומצבי פגיעה".

     

    המשרד מוביל תוכנית מניעה הכוללת הכשרת צוותים חינוכיים בנושא ומתן כלים לקיום שיח עם התלמידים. מתקיימות סדנאות המעודדות את התלמידים להתבוננות אישית על דפוסי השימוש במסכים על מנת להגביר מודעות ויכולת בקרה ושליטה ב"מתי, למה וכמה" מקדישים זמן למסכים.

     

    כמו כן, לצוותי החינוך מוצעת אפשרות להוביל מהלך של בתי ספר נקיים מפלאפונים בהפסקות בשיתוף מורים, הורים ותלמידים, במטרה לעודד שיח פנים אל פנים, תקשורת בינאישית ומשחקים חברתיים. בתי ספר שמובילים מהלך זה עושים זאת תוך הסכמה כוללת של כל הגורמים המעורבים - מורים, הורים ותלמידים. בצרפת למשל הודיע שר החינוך לפני כשבועיים כי טלפונים ניידים ייאסרו לשימוש בבתי הספר במדינה החל מספטמבר 2018. "בימים אלה הילדים לא משחקים יותר בזמן ההפסקה, הם פשוט מול הסמרטפונים שלהם, ומנקודת מבט חינוכית זו בעיה", אמר.

     

    "ללמד התנהלות ברשת כמו שמלמדים נהיגה"

    ד"ר שגית זילברברג יעקובוביץ', יו"ר עמותת אשנ"ב (אנשים למען שימוש נבון ברשת), חוקרת אינטרנט ומרצה לתקשורת, הוסיפה: "הרשת מאוד מעשירה את עולמם של בני הנוער, הם מכירים חברים חדשים, מנהלים כמעט את כל החיים החברתיים דרך הטלפון, נחשפים למוזיקה חדשה שלא מוצעת להם בכלי התקשורת המסורתיים, רואים סרטים, נחשפים למידע אחר, מגלים מעורבות פוליטית וחברתית דרך הרשתות החברתיות.

     

    טלפונים בחופשה משפחתית?

    טלפונים בחופשה משפחתית?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "כשאני הייתי נערה העולם שלי היה הרבה יותר צר מהעולם שהרשת מזמנת להם היום. אין ספק שלצד זה יש הרבה סכנות, אבל כמו שצריך ללמד נהיגה נכונה פשוט צריך ללמד איך להתנהל ברשת, זה הכול".

     

    היא טוענת כי במחקרים הנוגעים לשכול, "רמת האינטימיות של אינטראקציות מקוונות לא פחותה מזו של מפגשים פנים מול פנים, ולפעמים אף גדולה יותר. בעולם של רשתות חברתיות, כשחלק גדול מההתנהלות שלנו הוא מקוון, יש משמעות אחרת לחברויות ולמושגים דומים". 

     

    המציאות החדשה מגבירה תחושת מצוקה

    ואולם מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, הזהירה מפני הסכנות במרחב הווירטואלי. "אם בעבר ילדים נאלצו להתמודד עם תופעות כמו ביוש וחרמות בתוך מרחב מוגבל, כמו למשל בית הספר, כיום החרם או הביוש מלווים אותם דרך הסמארטפון והמחשב בכל שעות היום ובכל מקום, גם בבית. זו מציאות חדשה שמגבירה את תחושת המצוקה ומקשה על ההתמודדות של ילדים עם מצבים מעין אלו".

     

    היא המליצה לתת לילדים כלים מתאימים להתמודדות נכונה עם המידע על מצוקת חבריהם שמגיע אליהם, ולחדד את החשיבות שבהעברת המידע למבוגר משמעותי בסביבתם.  

    הילד הישראלי דבוק לטלוויזיה

    מהדו"ח עולה כי ישראל נמצאת במקום השני מתוך 40 מדינות שנבדקו במדד אחוז התלמידים בגילאי 15-11 הצופים בטלוויזיה ארבע שעות ביום או יותר בזמנם הפנוי בימי השבוע - 28.9% לעומת 21.7% בצרפת, 20.7% באנגליה, 20.2% ברוסיה, 17.5% בגרמניה, ו-16.4% בספרד. ישראל נמצאת במקום הרביעי במדד אחוז התלמידים בגילאים אלה שמשתמשים במחשב ארבע שעות ביום או יותר ובמדד אחוז התלמידים שמשחקים במחשב לפחות ארבע שעות ביום.

     

    תלמידי ישראל התמקמו במקום הראשון במדד אחוז התלמידים בגילאי 15-11 שלא עסקו בפעילות גופנית לפחות שעה ביום, ובמקום אחד לפני האחרון במדד אחוז התלמידים שעסקו בפעילות גופנית.

     

    מהדו"ח עולה כי 87% מהילדים בגיל 17-7 גולשים באינטרנט שעתיים ומעלה ביום. כ-60% מהם גולשים ארבע שעות ויותר. שליש מהם גולשים ארבע עד שש שעות, ורבע ויותר גולשים שש שעות ומעלה.

     

    השימושים השכיחים ביותר של ילדים בגיל 17-7 באינטרנט הם יצירת קשר עם חברים (77%), צפייה בסרטים/ סדרות (64%), חיפוש מידע ברשת (44%) ומשחק (40%). 90% מבני הנוער בגיל 17-13 פעילים בוואטסאפ, 75% פעילים בפייסבוק, 61% פעילים באינסטגרם וכמחצית פעילים בסנאפצ'ט.

    11% מההורים לא יודעים אם ילדיהם נפגעו ברשת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    11% מההורים לא יודעים אם ילדיהם נפגעו ברשת(צילום: shutterstock)
     

    הדו"ח מלמד כי עם העלייה בשימוש באינטרנט, גדלות הסכנות שלהן חשופים הילדים ובני הנוער: הנתון המטריד ביותר הוא ש-15% מכלל התיקים שנפתחו בשנת 2016 בגין עבירות מין כלפי קטינים היו בגין הטרדה מינית, לעומת 4% בשנת 2006. להערכת החוקרים, הדבר קשור לעבירות ברשת.

     

    ילדים בגיל 17-7 דיווחו פי שניים ויותר מהוריהם על פגיעה בהם ברשת (11% לעומת 5% בהתאמה), אך 11% מההורים לא יודעים אם ילדיהם נפגעו ברשת.

     

    יותר מ- 77% מהילדים בגילאי 17-7 דיווחו שנפגעו מעלבון ברשת. 34% נתקלו שלא במתכוון בתוכן פורנוגרפי. 34% מהבנים נפגעו מאיום או אלימות מילולית ברשת לעומת 30% בנות שנפגעו מכך. 13% מהבנות נפגעו מהטרדה מינית ברשת - פי שניים ויותר מהבנים.

     

    38% מקרב בני הנוער שנפגעו מפשיעה או בריונות ברשת האינטרנט סיפרו על כך להורה ו-26% סיפרו על כך לחבר, לעומת זאת 18% שנפגעו בחרו שלא לספר על כך לאיש. 33% מהבנות שבחרו לא לספר לאיש על הפגיעה בהם ברשת דיווחו כי התביישו לדבר על זה, לעומת 17% מהבנים שדיווחו כך.

     

    יותר ממחצית מבני הנוער בגיל 17-13 שומרים בטלפון הנייד שלהם תמונות אישיות שלא היו רוצים שאחרים ייראו, כלומר תמונות מביכות או אינטימיות.

     

    גיל 13 הוא הגיל הממוצע שבו ילדים מתחילים לרכוש באינטרנט. מחצית מבני הנוער משקיעים בחודש 100-50 שקלים על רכישות באינטרנט. שליש מבני הנוער אינם יודעים להעריך את סך ההוצאה שלהם ברשת. 


    פורסם לראשונה 26/12/2017 23:30

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים