כץ על בעיית הפקקים: "נעשה תשתיות תוך כדי תנועה"

"בכל מקום שתוכננו ותוקצבו תשתיות לשכונות חדשות, הן תהיינה מוכנות לפני המגורים. במקומות שבנו ללא קשר לתקצוב, אנחנו נקים את התשתיות תוך כדי תנועה". כך אמר הבוקר שר התחבורה ישראל כץ, בכנס בנושא תוכניות הביצוע בתחום התחבורה בישראל, שמקיימים התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר) ומשרד התחבורה.

תושבים נגד בניית אלפי דירות: "כחלון שר הפקקים"

דבר המומחים: מה צפוי ב-2018 בשוק הנדל"ן?

כץ התייחס בדבריו לחששות לפיהן הממשלה ממהרת לאשר תוכניות בינוי נרחבות מבלי לדאוג לפתרונות תשתית כמו כבישים ותחבורה ציבורית. "הבנייה זה יעד לאומי, כלכלי וחברתי", אמר. "שמעתי שלא מוכנים לאפשר לבנות או לאכלס אם לא ניצור תשתית תחבורה מוכנה. אני מכיר את מצב התחבורה ביחס למצב הבנייה ואני יכול להרגיע ולומר דבר אחד - אין שום מצב שבו התשתיות יהיו מוכנות אחרי שהבנייה תהיה מוכנה".

ישראל כץ בכנס. "כשתהיה הרבה בנייה המשק יצמח"(צילום: סיוון כפיר)

עם זאת הוא סייג, כי במקומות שמתוכננות עשרות אלפי יחידות דיור ללא פתרונות תשתית מראש, יידרשו למצוא פתרונות. "אם בנו בראש העין עשרות אלפי יחידות דיור בלי קשר לשיוך ותכנון ותקצוב של פתרונות אחרים, אז אנחנו נצטרך לעשות זאת תוך כדי תנועה", אמר.

"מבין התוכניות שאושרו בשנתיים האחרונות בקנה מידה רחב - בכל מקום שאושרו תשתיות לדיור, הן יהיו מוכנות לפני הדיור", אמר. "אם תיכננו את חריש כעיר חרדית כך שתושביה לא יסעו ברכב פרטי ולא השקיעו בתקצוב תשתיות מתאימות לעיר, אנחנו נכין את התשתיות המתאימות בהמשך, תוך כדי תנועה".

השר אמר את הדברים בתגובה לדברי רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, שהתייחס למחאות התושבים נגד תוכניות הבינוי של הממשלה ואמר כי יש לקחת בחשבון את השינוי בשיח הציבורי, "תושבי ישראל יוצאים לרחובות במחאה על חוסר התשתיות", אמר. "יש התארגנויות של אלפי תושבים מעשרות ערים בארץ שמתנגדים להמשך הבנייה ללא יצירת התשתיות התחבורתיות המתאימות.

"אנשים לא מסתפקים בדיור מוזל, ובצדק", הוסיף בריק. "הם רוצים כבישים, מחלפים, בתי ספר וגני ילדים. הם משלמים את כל מה שיש להם על דירה חדשה והם דורשים גם איכות חיים. הם לא רוצים לעמוד בפקק במשך שעות. המחאה הזו הולכת וצוברת תאוצה, לאחרונה אנחנו רואים ראשי רשויות עוצרים פרויקטים של מחיר למשתכן שכבר נכנסו להגרלות ומאיימים שלא יתנו היתרי בנייה עד שלא יסללו כבישי גישה לפרויקטים".

עומסי תנועה במרכז הארץ(צילום: ניצן דרור)

"הקבלנים לא פראיירים"

בדבריו, כץ ביקר גם את פעולות הממשלה להפחתת הביקושים בשוק הדיור. לעמדתו, יש לקבוע בתחום הדיור יעד לבניית כ-200-150 אלף דירות בשנה, ואת השאר לתת לשוק הפרטי לעשות. "יש ליצור תחרות, לשחרר חסמים ולספק פועלים, כי כשתהייה הרבה בנייה המשק יצמח", אמר.

"כל השיטות של הפחתת ביקושים באמצעות יצירת קיפאון מאוד בעייתית", הוסיף. "השוק פה מתוחכם והקבלנים לא פראיירים, הם יודעים מתי לצאת לבנות ואף אחד לא בונה כדי להפסיד. במקביל יש לפתוח את השוק גם להשקעות מחו"ל. משקיעים לא אמורים לעצור את השוק, לא צריך לצמצם את ההשקעות, איפה שתהיה הרחבה של השוק ותחרות, תהייה עשייה".

בכירי ההתאחדות הציגו בכנס את החסמים שעומדים בפני קבלני התשתיות והבנייה החוזית והגורמים לעיכובים בביצוע הפרויקטים. לדברי בריק, הקבלנים מתמודדים עם מכרזים "לא הגיוניים" במסגרת מחיר למשתכן, בהם זוכה מי שמציע את המחיר הנמוך ביותר. "ברור שלא יהיה רווח ושכל שינוי קל יביא להפסד", אמר.

"עשרות חברות בעלות ותק וניסיון של עשרות שנים נמצאות במצב של סימן שאלה", הוסיף. "זה מצב בלתי נתפס כלכלית ולא הגיוני, כי אלה שנים שבהן המדינה משקיעה הון עתק בבנייה ציבורית ותשתיות". 

"שנים בבתי המשפט בזמן שהנהג הישראלי ממתין בפקק"

לדברי בריק, ניהול נכון יתאפשר כאשר התכנון של הפרויקטים יהיה מיטבי וימנע ככל האפשר שינויים בזמן הביצוע. "אני מדבר על כך שהקבלנים ייבחרו גם על פי מדדי איכות ולא רק על פי המחיר הזול ביותר, על מנת שלא יאלצו לחסוך על חשבון איכות הביצוע, רק בשביל לשרוד", ציין. "אם יש סכסוך במהלך הביצוע הוא ייפתר במסגרת מנגנון לישוב סכסוכים ולא ישלח את הצדדים להתדיינות של שנים בבתי המשפט בזמן שהנהג הישראלי ממתין בפקק".

אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית, הזהיר מפני הסכמי הגג. לדבריו, ממשלת ישראל תעביר בשנים הבאות עשרות מיליארדי שקלים לרשויות המקומיות במסגרת הסכמים אלו לטובת קידום של פרויקטים של פיתוח, תשתיות ומבני ציבור, כך שמרכזים רבים לכבישים עירוניים יצאו שלא במסגרת משרד התחבורה.  

"עד היום נוהלו מרבית מכרזי הפיתוח והתשתיות על ידי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל עם חוזה אחיד ומוכר, ותנאי תשלום סבירים", הסביר. "המכרזים לא היו חפים מבעיות, אבל אותן בעיות הן כאין וכאפס למה שאנחנו צופים שיהיה כאשר אותם מיליארדים יעברו לניהול הרשויות המקומיות.