צ'כית עם מבטא גרמני

כשהגיעה אלינו לפני חמש שנים, הייתה סקודה סיטיגו המכונית הראשונה בקטגוריה, ואחת הראשונות בארץ, שהציעה את החידוש הבטיחותי של בלימת חירום אוטונומית. אמנם אחד פשוט טכנולוגית, מבוסס לייזר ולא מכ"ם, ורק עד מהירות של 30 קמ"ש, ובכל זאת הרבה לפני רוב דגמי היוקרה, שלא לדבר על העממיים יותר.

אבל ב־2017 כבר לא מדובר בחידוש. לפי נתוני רשות המסים 36% מהמכוניות החדשות שנמכרו השנה כבר צוידו במערכת, רובן, כמו קיה פיקנטו המתחרה, עם מערכת מבוססת מכ"ם, שבולמת לגמרי את הרכב כאשר הנהג לא מגיב להתרחשות גם במהירות של 80־70 קמ"ש. היה אפשר לצפות שסקודה תטפל בנושא לאחר מתיחת הפנים שעברה המכונית לאחרונה, ותשדרג במקביל גם את הגרסאות האחיות שגם אותן היא מייצרת - פולקסווגן אפ! וסיאט מי. אבל דווקא בתחום החשוב הזה השלוש קפאו על השמרים. התוספת היחידה מותקנת בהן בארץ, בדמות חיישני ניטור לפנים, סטייה מנתיב וזיהוי הולכי רגל, בהתאם לתקנות החדשות של משרד התחבורה. הסיטיגו נותרה גם עם 4 כריות אוויר בלבד, מה שמונע ממנה לקבל דירוג בטיחותי לפי הנוסחה הישראלית, שדורשת מינימום 6 כריות.

וחוץ מזה? מתיחת הפנים כוללת עיצוב מחודש לפגוש, עם מכסה מנוע וגריל מעודכנים, אך העיצוב נותר רבוע ודי משעמם. תא הנוסעים מאובזר יותר, וכולל כעת שמשות אחוריות כהות, חישוקי 14 אינץ', מערכת סטריאו משודרגת אבל ללא צג מולטימדיה, ודיבורית.

תא הנוסעים מרווח יחסית לקטגוריית המיני, צבעוני אך ספרטני. הוא בעיקר מזכיר מאוד את הגולפים של פעם, ולמעשה הסיטיגו כבר מגיעה לממדים של גולף דור ראשון. משפחתית בשנות ה־70 היא בגודל של מכונית מיני 40 שנה אחר כך. כך אפשר למצוא חלקי מתכת חשופים, לוח מחוונים בסיסי עם מד סל"ד מיניאטורי וללא מחשב דרך וחלונות אחוריים שנפתחים הצידה.

מאחור יש מקום נוח לשני מבוגרים, וגם מרווח ראש טוב, אך רק שתי חגורות בטיחות. גם תא המטען (251 ליטר) גדול יחסית, אך שפת ההטענה שלו גבוהה.

המנוע לא השתנה, וסקודה ממשיכה להציע אותו בארץ בגרסה החלשה יותר שלו, 60 ולא 75 כ"ס כפי שמוצעות בגרסאות פולקסווגן וסיאט שנמכרות בישראל. חבל גם שהיצרן לא שינה את התיבה הרובוטית, מהסוג הזול יותר, עם מצמד בודד.

הביצועים לא מצטיינים, והעברת ההילוכים איטית. כצפוי מגירים מסוג זה יש תנודות לא נעימות אם הנהג לא מתאים את הלחיצה על דוושת התאוצה להחלטת המחשב להעביר הילוך. יש גם מצב ידני שמעניק לנהג יותר שליטה. עם 11 שניות מ־80 ל־120 קמ"ש, מורגש שמדובר במכונית עירונית, שבכבישים הרריים תיקח את הזמן שלה לעקוף. לפחות המנוע חלק ושקט יחסית וצריכת הדלק טובה מאוד, 16 ק"מ לליטר בממוצע המבחן, שכלל לא מעט נהיגה אגרסיבית בעליות הרריות.

הסיטיגו חוזרת להזכיר את הגולפים של פעם ולבלוט בקטגוריה בהתנהגות הכביש. לא רק שנוחות הנסיעה בה טובה מאוד, עם תנועת מתלים מרוסנת ושקטה, הרי שגם התנהגות הכביש מרשימה עם אופי של מכונית גדולה. אחיזת הכביש גבוהה וההיגוי חד ומדויק, עם יציבות מרשימה בעיקולים.

בשורה התחתונה - מתיחת הפנים לא שינתה הרבה. סקודה ישראל אמנם הוזילה את המחיר בכ־2,000 שקל, כך שבמחיר של 68 אלף שקל הסיטיגו זולה מגרסאות ה־1000 סמ"ק של המתחרות הקוריאניות, שיהיו איטיות ובזבזניות ממנה. ובניגוד אליהן, לא תגלו אותה אחר כך זולה עוד יותר במכירות האפס ק"מ של חברות הליסינג. אבל הקוריאניות מציעות חמישה מקומות ישיבה, שימושי אם אתם צריכים עוד מקום בהסעות מבית ספר ולחוגים, וגיר אוטומטי קלאסי ונעים יותר.

הסיטיגו כן מומלצת למי שלא חייב את האופציה של מושב חמישי, ושאיכות הנהיגה חשובה לו. וגם אז, הגרסה הידנית, שגם זולה ב־7,000 שקל, תהיה עדיפה ותציע רכב עירוני, מרווח, זול יחסית ומהנה יותר מכל רכב אחר במחיר שלו.