שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מסע בעקבות ברטוני החכם (והמתוק)
    איך מדען שוויצרי שינה לנצח את פני המדע והחקלאות בפרגוואי, ואיך כל זה קשור לקפה שלכם?

     

     

    תמונות מהבית בפרוגוואי

    תמונות מהבית בפרוגוואי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כדי להגיע לביתו של מויסס ברטוני בפרגוואי, עליך לבחור האם לצאת בשיט על נהר הפראנה רחב הידיים מהעיר הברזילאית פוז דה איגואסו - שממוקמת במשולש הגבולות בין פרגוואי, ברזיל וארגנטינה - או לצאת מסיאודד דל אסטה הפרגוואית בנסיעה אתגרית בשבילי עפר ובוץ החוצים עשרות קילומטרים של שדות סויה ירוקים, ואז להיטלטל במשך שעה ארוכה בשביל צר שמתפתל בתוך יער עבות, שבסופו מגיעים לבית עץ בן שתי קומות המוקף אינספור עצים מיתמרים. לא מדובר במיקום מקובל למוזיאון מדע, אבל נדמה שאין מקום מתאים ממנו להנציח את פועלו ואת חייו של המדען יוצא הדופן הזה, שקבע בפינה נידחת זו את ביתו לפני כ-130 שנה.

     

    עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"

    בקר במרעה: לא סביבתי כמו שחשבתם

    אנרגיה נקייה, עכשיו בזול

    חשיפה גורלית בהיריון

     

    רוב הישגיו המדעיים של ברטוני לא ידועים במיוחד מחוץ לגבולות פרגוואי, אך כמו במקרה של הדרך הפתלתלה שמובילה אל ביתו שהפך למוזיאון, גם כאן שווה לעשות את המאמץ ולהכיר את קורותיו הייחודיים ולגלות כיצד החלטתו להשתקע באזור הספר הזה של פרגוואי שינתה את המדינה שאירחה אותו ואף קשורה לחיינו כיום.

     

    ברטוני נולד ב-1857 בלוטיגנה, כפר קטנטן בדרום שווייץ, וכבר בגיל צעיר נמשך ללימודי המדע. כשהיה בן 17 הקים בכוחות עצמו תחנת מדידה מטאורולוגית בכפר הולדתו והתחיל לנהל רשומות מדוקדקות של מזג האוויר באזור - הרגל שליווה אותו עד סוף חייו. ברטוני למד בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת ציריך, התמחה בבוטניקה, ובה בעת נמשך מאוד לרעיונות של הוגי דעות נטורליסטים ואנרכיסטים בני תקופתו, כמו פיוטר קרופוטקין ואליזה רקלו, שקראו לצעירים באירופה לעזוב את הערים הגדולות ולהתקרב לטבע כאקט מהפכני.

     

     (צילום: SENATUR) (צילום: SENATUR)
    (צילום: SENATUR)

     

    ברטוני החליט ליישם את התיאוריות האלו וב-1884 עלה עם אשתו, ארבעת בניו ובנותיו ואמו על סיפון אניית קיטור שלקחה אותו לדרום אמריקה. הוא חיפש חלקת אדמה גדולה שבה יוכל לעסוק בחקלאות ובמחקר בוטני ומטאורולוגי ותחילה התמקם בסמוך לעיר סנטה אנה בארגנטינה, שם מסר לידיו נשיא ארגנטינה קרקעות שבהן יוכל להשתקע. כעבור כמה שנים עלה לשלטון נשיא חדש בארגנטינה, וברטוני נאלץ לחפש לעצמו מקום אחר לגור ולעבוד בו. ממשלת פרגוואי הבטיחה לו נחלה שבה יוכל לפעול, וכך, ב-1893, בעת שייט על נהר הפראנה, הוא עגן באחד מעיקולי הנהר שמצאו חן בעיניו במיוחד ובנה שם את בית העץ הדו-קומתי שלו.

     

    הוא קרא למקום "קולוניה וילהלם טל", על שם הגיבור העממי של שווייץ, אך כיום המקום נקרא על שמו של המדען עצמו - "פוארטו (נמל) ברטוני".

     

    2,000 דונם של יער טבעי

    הנחלה של ברטוני בפרגוואי התפרשה על פני כ-2,000 דונם של יער טבעי, וברטוני החל מיד לחקור את הסביבה ולתעד אותה. הוא נטע במקום מאות שתילים של עצים וצמחים שהביא איתו מאירופה כדי לבדוק האם הם ישתלבו בתנאי האקלים החדשים. כיום מי שיטייל בסמוך לבית יוכל עדיין לראות רבים מהעצים המקוריים של ברטוני, שמשגשגים בגן העדן המוריק שאליו הובאו. ברטוני היה אדם רב-פעלים ומדען חרוץ ושקדן. הוא גידל קפה, טבק, פירות הדר ובננות כדי לפרנס את משפחתו (שכבר מנתה 11 בנים ובנות), ובשעות הפנאי שלו חקר את העולם החדש סביבו.

     (צילום: SENATUR) (צילום: SENATUR)
    (צילום: SENATUR)

     (צילום: SENATUR) (צילום: SENATUR)
    (צילום: SENATUR)

     

    ידו של ברטוני היתה בכל. הוא חיבר אלמנך מטאורולוגי שבו חזה את מופעי הגשם בפרגוואי עד לשנת 2018 ונחשב לתנ"ך של החקלאים במדינה. כמעט כל החקלאים בפרגוואי עשו שימוש בלוח השנה של ברטוני, ולמעשה יש כאלה שעדיין נועצים בו על מנת לדעת מתי לשתול ולקצור יבולים חקלאיים שונים. ברטוני פרסם מדריכים חקלאיים רבים ששדרגו באופן ניכר את רמת החקלאות במדינה, מחקרים גיאוגרפיים וכלכליים שבהם ניתח לראשונה בכלים מודרניים את התנאים בארץ המארחת שלו, קטלוגים זואולוגיים, מאמרים שסקרו את ההיסטוריה של פרגוואי ואת התרבות והשפה של בני הגוארני הילידיים ועוד מאמרים מדעיים בנושאים שונים ומשונים.

     

    כשתהליך הפרסום של ספריו הרבים נראה היה לו מסורבל ואטי מדי, ברטוני החליט לייבא לווילה שלו בלב הג'ונגל מכונת דפוס קטנטנה ופשוטה. וכך, לפני בדיוק מאה שנה, הוא הקים בית דפוס קטן והוצאה לאור עצמאית בשם Ex Sylvis (מהיער, בלטינית), שבה פרסם מאות ספרים, כתבי עת ומדריכים חקלאיים ומדעיים שונים.

     (צילום: SENATUR) (צילום: SENATUR)
    (צילום: SENATUR)

     

    ברטוני היה מדען חרוץ, סקרן, פורה ורב-גוני. בהשראת הרעיונות המהפכניים ששלהבו את דמיונו בצעירותו הוא תכנן להקים בפרגוואי מושבה שיתופית מסוג חדש, שבה חקלאים יגורו לצד בעלי מקצוע אחרים כמו רופאים, מהנדסים ומדענים. הוא אפילו יצר דגם ארכיטקטוני של המושבה, שהמוטיב המרכזי שלו הוא מעגלי ושמזכיר מאוד את המבנה של מושב העובדים הישראלי נהלל, שהוקם ב-1921. המושבה האוטופית הזאת אמנם לא קרמה עור וגידים (כמו רבים מרעיונותיו), אבל עובדה זו לא ריפתה את ידיו של ברטוני, שלמד מכישלונותיו לא פחות מאשר מההצלחות הרבות שרשם לזכותו.

     

    מתוק פי 300 מסוכר

    החלומות והרעיונות הגדולים והקטנים של ברטוני שינו לתמיד את הרמה המדעית והחקלאית בפרגוואי. הוא הגיע למדינה מובסת ונחשלת, שעדיין לא התחילה אפילו להתאושש מהמפלה הקשה שספגה במלחמת הברית המשולשת (שבה נלחמה בברזיל, בארגנטינה ובאורוגוואי). במלחמה זו נספו, על פי כמה אומדנים, כ-90 אחוז מאוכלוסיית פרגוואי, הכלכלה שלה רוסקה והסדר הפוליטי והחברתי שונה עד לבלי הכר. המדינה החבולה היתה זקוקה לכוחות יצירתיים שיפיחו בה חיים מחודשים, וברטוני מילא את חלקו בעסקה. הוא ייסד במדינה את הפקולטה ללימודי חקלאות, הקים מוסדות מחקר מדעיים וחקלאיים, ייצג את פרגוואי בכנסים בינלאומיים ואף פיקח בשלב מסוים על כל הפעילות החקלאית במדינה. במרוצת השנים הודבק לו בפרגוואי הכינוי "ברטוני החכם", והוא נחשב לאחת הדמויות החשובות בתהליך השיקום מהמלחמה הגדולה והפיכת המדינה למודרנית יותר.

     

    אחת התגליות המדעיות החשובות ביותר המיוחסות לברטוני היא זיהוי הפוטנציאל הגדול של צמח מקומי שהילידים משבט הגוארני קראו לו "ka'a he'ê" (עשב מתוק). ברטוני ניתח את הצמח וגילה שהוא מתוק פי 300 מסוכר שמופק מקנה סוכר. ב-1905 הוא כתב באחד ממאמריו: "האם הסוכר תמיד יהיה נעלה יותר על ה-ka'a he'ê? אין להניח שכך יהיה. הצמח שלנו הוא חזק יותר ומתוק יותר, ויום אחד הוא יתגבר על הסוכר בתזונה שלנו".

     (צילום: SENATUR) (צילום: SENATUR)
    (צילום: SENATUR)

     (צילום: SENATUR) (צילום: SENATUR)
    (צילום: SENATUR)

     

    כיום, המין שאותו חקר ברטוני קרוי על שמו –Bertoni Stevia rebaudiana, מין המשתייך לסוג צמחי הסטיביה, שמהם מופק הממתיק הדיאטטי הפופולרי. אחרי שמדענים אחרים פיתחו את הדרך להפיק מהצמח שגילה ברטוני מוצר איכותי ויעיל, פרגוואי הפכה לאחת מיצרניות תמציות הסטיביה להמתקה הגדולות בעולם (על פי נתוני משרד החקלאות המקומי, ב-2014 ייצרה פרגוואי כ-4,000 טונות של סטיביה, בשווי של מיליוני דולרים מדי שנה) ועל פי הערכות, הפוטנציאל המסחרי של הסטיביה רק הולך וגדל, בגלל טרנדים תזונתיים ובריאותיים שונים.

     

    אז בפעם הבאה שאתם ממתיקים את הקפה שלכם בסטיביה, זכרו שהכול התחיל במדען שווייצרי שעגן את חייו בעיקול נהר הפראנה בפרגוואי.

     

    ביקור במוזיאון

    ברטוני הלך לעולמו ב-1929, מסיבוכים של מחלת המלריה. הוא נקבר בחלקת הקבר המשפחתית הממוקמת רק כמה עשרות מטרים מבית העץ שבנה למשפחתו וששימש במרוצת השנים לא רק כמקום לינה, אלא גם מעבדה, בית דפוס, מקום מפגש למדענים וספרייה מדעית בלב הג'ונגל.

     

    בשנים האחרונות, אחרי עשורים רבים של הזנחה, פועל בנחלה של ברטוני מוזיאון הפתוח למבקרים, שמופעל על ידי הקרן על שם מויסס ברטוני, שיוזמת גם פעילויות חינוכיות, סביבתיות ומדעיות שונות באזור. בקומה העליונה של הבית שומר במצב טוב חדר העבודה של ברטוני (שם גם ניצב פסל בן דמותו, שעדיין צופה אל הנוף המרהיב של נהר הפראנה הנשקף מהחלון) ומוצגים רבים מהחפצים שבהם השתמש למחקריו (כולל מכונת הכתיבה הקטנה והייחודית שבה כתב את ספריו הרבים) ורבות מתגליותיו הזואולוגיות, ששמורות עדיין בכלי הזכוכית המקוריים שהביא עמו משווייץ. בקומה התחתונה מתקיימות פעילויות חינוכיות-מדעיות שונות.

     

    הביקור במוזיאון ברטוני ובשמורה הטבעית הנהדרת שמקיפה אותו בחיבוק ירוק-עד מספק הזדמנות ייחודית למבקרים במקום לנסוע בזמן, אל ימים שבהם הסקרנות והרעב לידע היו חשובים למדע לא פחות מאשר מכשירים משוכללים ותקציבי ענק. גם אחרי כמעט מאה שנים מאז מותו, ברטוני החכם עדיין יכול ללמד אותנו דבר או שניים על העולם שבו אנו חיים.

     

    הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים