שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה: נפילת הרקטה החמירה טרשת נפוצה
    במהלך "צוק איתן" צפתה חיילת מג'וליס בהתפוצצות קסאם 25 מטרים ממנה. ביהמ"ש חייב את משרד הביטחון להכיר בכך שהטראומה החריפה את מחלתה
    בית משפט השלום בראשל"צ קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור שהגישה חיילת לשעבר, וקבע שעל משרד הביטחון להכיר בכך שדחק נפשי שנגרם כתוצאה מנפילת רקטה בסמוך אליה במהלך מבצע "צוק איתן", החמיר את מחלת הטרשת הנפוצה שממנה סבלה.

     

    הצעירה שירתה במחנה ג'וליס כפקידה טכנית בחיל חימוש. ביולי 2014 היא החלה להתלונן על כאבי ראש עזים, קושי לזוז וחולשה בידיים. כעבור כמה ימים החמיר מצבה, היא אושפזה בבית החולים קפלן ולאחר בדיקות אובחנה אצלה טרשת נפוצה. היא ייחסה את התפרצות המחלה לאירוע שהתרחש באותם ימי מלחמה: בזמן ששמרה בנשקיה התקבלה התראה על נפילת רקטה באזור הבסיס. היא נמלטה למיגונית, וכעבור כמה שניות ראתה ושמעה את נפילת הרקטה, במרחק של כ-25 מטרים ממנה. היא חשה קיפאון, רעד ודפיקות לב. "במשך כמה שעות לא הפסקתי לבכות ולרעוד", סיפרה.

     

    כעבור זמן מה, לאחר שאושרה לה מנוחה בחדרה, היא נדרשה לחזור לעמדת השמירה. בשלב זה פחדיה התגברו והיא נאלצה להסתתר שוב ושוב במיגונית עקב התראות צבע אדום. בימים הבאים, לדבריה, היא הסתובבה "סהרורית".

     

    ב-2015 דחה משרד הביטחון את תביעתה על סמך חוות דעת נוירולוג שלפיה אין בספרות הרפואית אסכולה בדבר קיומו של קשר חד משמעי בין לחץ נפשי לבין טרשת נפוצה. בתביעה ובערעור טענתה החיילת לשעבר שהדחק שחשה באותו אירוע הוא שגרם להתפרצות המחלה, שהחלה לתת את אותותיה בימים שלאחר מכן.

     

    היא הסתכמה על חוות דעת רופא פנימי, שלפיה אמנם הגורמים לטרשת נפוצה עדיין עלומים, אולם קיימת ספרות רפואית המצביעה על דחק נפשי כגורם אפשרי. הוא סבר שמדובר באירוע "זועק לשמיים בסמיכות האירועים, עוצמתם ובחריגותם".

     

    איום על החיים

    ואכן, השופט גיא שני הסביר כי "היעדרה של אסכולה רפואית אינו סותם את הגולל על האפשרות להוכיח כי מחלתם של חייל או חיילת נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות". כלומר, יש גם "מסלול הוכחה פרטנית", הפותח פתח להוכחת קשר סיבתי בנסיבות מקרה ספציפי, בעיקר על סמך שני דברים: עוצמת הדחק וסמיכות הזמנים בין האירוע לבין פרוץ המחלה.

     

    השופט הזכיר שהמערערת עברה אירוע קיצוני שבו חוותה חרדה חריפה וחשה "איום על החיים", ואשר זמן קצר אחריו החלו להופיע תסמיני המחלה. אלא שבבדיקות MRI שנערכו למערערת באותה עת התברר שעוד לפני האירוע הופיעו אצלה נגעים וסממנים של טרשת נפוצה (מצב שיכול להימשך חודשים או שנים). בנקודה זו הוא קיבל את עמדת משרד הביטחון שלפיה אין קשר של גרימה בין השירות הצבאי לבין המחלה.

     

    ואולם, השופט שני קיבל את טענת המערערת שלפיה בכל מקרה יש להכיר בקשר של החמרה, שכן בעקבות האירוע אכן חלה החמרה ממשית ומהירה במצבה. בתוך כך הוא הזכיר כי "יש ליישם את חוק הנכים ברוחב לב ומתוך גישה גמישה וערכית".

     

    לכן, בסיכומו של דבר הערעור התקבל באופן חלקי, כך שהמערערת הוכרה בגין החמרת מחלתה בשיעור של 50%. משרד הביטחון חויב לשלם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים