שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרופא שהפך את האנטומיה למדע
    503 שנים להולדת וסליוס, הרופא שבזכות ניתוחי גופות חשף מידע רב על גוף האדם וחיבר את האטלס האנטומי המקיף והמדויק ביותר

    ביום האחרון של שנת 1514 נולד בבריסל הרופא הפְלֶמִי אַנְדְרֶאַס וֶסַלְיוּס (Vesalius), מייסד מדע האנטומיה המודרני. וסליוס היה נצר למשפחה בעלת מסורת רפואית ארוכה, שמוצאה כנראה מהעיר וסל (Wesel), כיום בגרמניה, שהיא המקור לשם המשפחה. אבי סבו היה מרצה לרפואה באיטליה ואחר כך בעיר לוון (Leuven) בבלגיה של ימינו. סבו היה רופא החצר של המלך מקסמיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ואביו היה הרוקח של מקסמיליאן ואחר כך המזכיר האישי של יורשו, קרל החמישי.

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון :

    מהומה רבה על לא מאומה: ההפחדות המדעיות של 2017

    השד הפחות נורא

    מיגרנה: הכאב שלא מרפה

    למה לג'ירפות יש צוואר ארוך?

    הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

     

     

    האב עודד את וסליוס להמשיך את המסורת המשפחתית וללמוד רפואה. כבר במהלך לימודי הרפואה שלו בפריז התקומם וֶסַלְיוּס נגד השיטה ללימוד אנטומיה מכתבי הרופא היווני גַאלֶנוּס, בן המאה השנייה, שהתבססו בעיקר על ניתוח בעלי חיים. המרצה היה יושב על כסא מוגבה וקורא את הטקסט, בעוד עוזריו מנתחים את גופות החיות לעיני התלמידים. לא אחת זיהה וסליוס טעויות בכתבים, והיה נוטל לעצמו את מלאכת הניתוח, מה שלא זיכה אותו באהדת המרצים. הוא אף נהג לאסוף עצמות וחלקי גופות מבית הקברות ולחקור אותן בדקדוק. בסופו של דבר נאלץ לעזוב את פריז בשל מתיחות בין צרפת לאימפריה הרומית הקדושה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת פַּדוּאָה באיטליה ב-1537, ומיד מונה שם לפרופסור לכירורגיה ואנטומיה.

     

    וסליוס בעבודתו. איור (צילום: מתוך ויקיפדיה)
    וסליוס בעבודתו. איור(צילום: מתוך ויקיפדיה)

     

    גם בפדואה המשיך וסליוס לנתח גופות שאסף מבתי קברות, ולחקור לעומק את האנטומיה של גוף האדם. הוא לימד אנטומיה בכמה אוניברסיטאות נוספות, תוך הדגמות מעשיות של ניתוחי גופות לעיני סטודנטים. הוא נעזר בגופות ליצירת איורים מדויקים, ולהדרכת אמנים שתיעדו את הפרטים האנטומיים החשובים. בהדרגה החל לסכם את ממצאיו במאמרים מחקריים, מלווים באיורים אנטומיים מדוקדקים.

     

    ב-1543 הוציא לאור את ספרו המפורסם - De humani corporis fabrica "על מבנה גוף האדם" - שבעה כרכים של ממצאיו ושל איורים אנטומיים מדויקים ביותר, לפחות חלקם כנראה מעשה ידי יַאן וַאן קַלְקַר, תלמידו של הצייר האיטלקי הנודע טִיצִיאַן. הספר, שהיה למעשה האטלס האנטומי המקיף והמדויק הראשון, חולל מהפכה בתחום הרפואה ולימודי הרפואה. הוא עודד הסתכלות אנטומית מקצועית ואובייקטיבית, תוך בחינת הראיות והממצאים, והתעלמות מתפיסות קודמות ומעמדות דתיות בנוגע לאנטומיה של האדם. הספר אמנם אינו חף מטעויות, אך הוא היה מדויק בהרבה מקודמיו, וניפץ מיתוסים רבים.

     

    חידושים רפואיים

    התצפיות המדויקות של וסליוס וסירובו להסתמך על האמונות המקובלות הניבו לא מעט חידושים רפואיים. בין השאר הוא הפריך את ההנחה, המבוססת על הסיפור התנ"כי, כי לגברים יש צלע אחת פחות מאשר לנשים. הוא גם הראה שבניגוד לטענה של גלנוס אין לגברים יותר שיניים מאשר לנשים.

    מתוך אחד מספריו (צילום: מתוך ויקיפדיה)
    מתוך אחד מספריו(צילום: מתוך ויקיפדיה)

     

    הוא הוכיח כי מחיצות הלב אטומות (ולא מחוררות כפי שסברו) וגילה את מסתמי הלב. הוא הפריך את הסברה המקובלת כי הלסת התחתונה של בני אדם מורכבת משתי עצמות, והראה כי זו עצם אחד ויחידה. הוא תיאר במדויק את מערכת השרירים ואת השלד, תרם רבות להבנת מערכת הדם וזיהה מרכיבים חשובים במערכת העצבים.

     

    קריירה חדשה

    לאחר צאת הספר הוציא וסליוס לאור גם מהדורה מקוצרת, האפיטום (Epitome, תקציר). הוא קיווה שסטודנטים לרפואה יוכלו להרשות לעצמם לרכוש את הספר הקצר ולהשתמש בו ללימודים.

     

    זמן קצר לאחר פרסום ספרו מונה וסליוס לרופאו של הקיסר קרל החמישי, שהיה גם מלך ספרד. הוא נאלץ להפסיק לעסוק במחקר האנטומי, ובילה 11 שנים במסעות עם הקיסר, בטיפול בפצועים ובחולים, ברקיחת תרופות ובהתכתבות עם רופאים אחרים. הוא לא ויתר לגמרי על המחקר ופרסם מדי פעם מאמרים קצרים, למשל על צמחי מרפא, אך לא היה יכול לשוב למחקר בהיקף מלא. במשך השנים הוא גם נאלץ להדוף לא מעט התקפות של אנשי דת על ספרו - גם על התוכן, המטיל ספק בכמה מעקרונות הבריאה, וגם על ניתוח הגופות.

     

    לאחר התפטרותו של קרל החמישי המשיך וסליוס לעבוד בשירות בנו, פיליפ השני, וב-1555 פרסם מהדורה שנייה של "על מבנה גוף האדם". לבקשתו, שחרר אותו המלך משירותו ברוח טובה, והעניק לו תואר כבוד ופנסיה נדיבה. וסליוס ביקש לחזור למחקר, אך נאלץ להתמודד עם ביקורת רבה של חוקרים אחרים על עבודתו, בהם למשל כאלה שטענו לאור מחקריו כי גוף האדם השתנה מאז ימי גלנוס. הוא גם התמודד עם תביעות של הכנסייה על ניתוח הגופות, והחליט לנצל את ההזדמנות ואת מצבו הכלכלי המשופר כדי לעלות לרגל לארץ הקודש. על פי סיפור ידוע, אך כנראה לא נכון, האינקוויזיציה דנה אותו למוות משום שניתח גופה של אציל בטרם הפסיק לבו לפעום, והמלך פיליפ המיר את העונש במסע לארץ ישראל.

     

    בתום מסע ארוך באנייה ונציאנית הגיע וסליוס לירושלים ב-1564, שם קיבל הודעה כי מוצעת לו שוב משרת פרופסור באוניברסיטת פדואה. הוא שם פעמיו חזרה לאיטליה, אך ספינתו נקלעה לסערה ונטרפה ליד האי היווני זַקִינְתוֹס. וסליוס הצליח להגיע לחוף, אך מת כעבור זמן קצר, חודשיים וחצי לפני יום הולדתו ה-50.

     

    אף שבימי חייו עוררה עבודתו של וסליוס התנגדות עזה בקרב תומכיו של גלנוס, עם השנים התבררה חשיבות תרומתו. ספרו הפך מודל לספרי רפואה רבים שבאו בעקבותיו ושיטות העבודה שלו היו לתקן המקובל במחקר הרפואי. הספרים מהמהדורות הראשונות שיצאו בחייו או זמן קצר לאחר מכן הם כיום פריטי אספנות מבוקשים, ואלה ששרדו שמורים במוזיאונים ובמוסדות מחקר.

     

    איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרופא שהפך את האנטומיה למדע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתוך ויקיפדיה
    אַנְדְרֶאַס וֶסַלְיוּס. איור
    צילום: מתוך ויקיפדיה
    מומלצים