תביעה: טבע העדיפה שיקולים כלכליים על טובת החולים

האם חברת טבע העדיפה את טובתה הכלכלית על טובתם של חולי טרשת נפוצה? "ידיעות אחרונות" מפרסם כי הוגשה תביעה על סך 20 מיליון שקל בבית המשפט המחוזי-מרכז, במסגרתה מומחים בתחום הנוירולוגיה טוענים שהם ביצעו ניסוי לבחינת יעילות תרופת הקופקסון בטיפול מרווח של אחת ליומיים (יום כן, יום לא), עוד בטרם קבלת האישור להזרקה יומית.

לטענת המומחים, פרופ' עמוס קורצ'ין וד"ר שלמה פלכטר, מבכירי המומחים בישראל בתחום הנוירולוגיה, הניסוי שלהם נערך בהשתתפות 68 חולים ובמינון 20 מ"ג. על פי התובעים, הניסוי הוכיח שמתן התרופה במרווחים ולא על בסיס יומי מביא לתוצאות מצוינות, ואין הכרח לתת לחולים טיפול על בסיס יומי. לנוכח הממצאים, הציעו התובעים לטבע לבצע ניסוי גדול יותר שישווה בין תוצאות הניסוי שהם ערכו לבין התוצאות של החברה.

צמד המומחים טוען שלמרות שטבע ליוותה מקרוב את הניסוי שלהם והייתה מודעת ליעילות התרופה במרווחים של יום כן יום לא, היא החליטה להתעלם מהתוצאות משיקולים כלכליים, והעדיפה לקבל אישור לשיווק הקופקסון על בסיס יומי. התובעים, שסברו שיש חשיבות רבה לתוצאות הניסוי שלהם, הציגו אותן בשעתו בכנס בינלאומי ופירסמו אותן בכתב עת רפואי יוקרתי.

מפעל טבע ב ירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

לטענתם, לקראת תום תקופת הפטנטים שהוקנתה לטבע על תרופת הקופקסון במשטר טיפול יומי (פטנטים שפקעו לפי הערכת התובעים ב-2014־2015), החלה החברה בהכנות למניעת כניסתן של מתחרות המפתחות קופקסון גנרי. עוד הם מוסיפים כי טבע ערכה ניסיונות שונים לפתח "דור המשך", שיאפשר לה לזכות בהארכת ההגנה הפטנטית על תרופת הקופקסון. ואז, לטענת התובעים, "נזכרה" טבע במחקרם והחליטה לעשות בו שימוש לתועלתה - ללא רשותם, כביכול.

טרשת נפוצה (MS) היא מחלת עצבים המובילה לפגיעה במוח, חוט השדרה ועצבי הראייה. החולים עלולים לחוות חולשה, עייפות, ניוון שרירים, תפקוד לקוי ופגיעה באיכות החיים. בתביעה מצוין כי לפי דיווחיה של טבע, נכון לשנת 2013 ההכנסות ממכירות התרופה עמדו על יותר מ-4 מיליארד דולר בארה"ב.

פרופ' קורצ'ין שימש מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית חולים איכילוב במשך 20 שנה וד"ר פלכטר מנהל את השירות לטרשת נפוצה במרכז הרפואי אסף הרופא מאז 1990. השניים טוענים כי טבע הפנתה עורף למידע שהשניים נתנו לה, שבכוחו היה לפטור בעבר מטופלים בתרופת הקופקסון "מעול הזריקות היומיומי", וכי טבע בחרה להתנהל כך "משיקולים עסקיים".

באמצעות עוה"ד גבי מויאל מאור ואלינור שטרק ממשרד המבורגר עברון, טוענים התובעים כי "תביעה זו עניינה בשימוש המסחרי הבלתי מורשה שעשתה טבע במחקרם פורץ הדרך של התובעים, שהוכיח כי ניתן להעניק טיפול לחולי טרשת הנפוצה בתרופת הקופקסון במשטר טיפול מרווח יותר ממשטר הטיפול היומי שקודם על ידי טבע מלכתחילה.

"נטילה בלתי מורשית זו והשימוש במחקר ובתוצאותיו, איפשרו לטבע לבסס שיטת טיפול חדשה לאחר שהפטנט על שיטת הטיפול הקיימת (שבו ניתנה התרופה לחולים על בסיס יומי. ל"ד) פקע, ולהפיק מכך הכנסות בסכומי עתק. בכך מתעשרת טבע שלא כדין על חשבון התובעים", נטען.

"השתמשה בלי רשות"

בתביעה נטען כי בין 2010 ל-2014, טבע הגישה מספר בקשות פטנטים בארה"ב, באירופה ובישראל לטיפול בחולי טרשת נפוצה בקופקסון במינון 40 מ"ג, 3 פעמים בשבוע. לדבריהם, מ-2014 החלה טבע לשווק את הקופקסון במינון 40 מ"ג בתדירות של 3 פעמים בשבוע, כפי שהתובעים לטענתם הציעו לה בעבר.

לפי הערכת התובעים, כ-75% ממטופלי הקופקסון 20 מ"ג עברו להיות מטופלים בתדירות של יום כן יום לא ב-40 מ"ג. לטענתם, התובנות שהובילו את טבע להנהיג את שיטת הטיפול החדשה מתבססות על המחקר שלהם, שהניח את היסוד לשיטת הטיפול בקופקסון בתדירות מרווחת. "היו אלה התובעים שהגו והוכיחו את הדרך שאיפשרה 'לתת חופש' לציבור המטופלים. אלא שבזמן אמת טבע התעלמה מפנייתם, כפרה והפנתה עורף למידע שנתנו לה - שבכוחו היה לפטור את המטופלים מעול הזריקות היומיומי.

"רק בחלוף שנים, כאשר הנסיבות התאימו לשיקוליה המסחריים והכלכליים, הלכה טבע בתלם מחקרם והמלצתם. ואולם, השימוש הנ"ל שעשתה טבע במחקר ובפירות המחקר של התובעים נעשה מבלי שהתבקשה רשותם לכך", נטען בתביעה.

לתביעה צורף כנספח מכתב תגובה שהעביר בינואר 2017 בא כוחה של טבע, עו"ד טל בנד, לבאי כוח התובעים ובו נכתב: "דרישת מרשיך חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי כאחד. מדובר בדרישת סרק, שמטרתה להיכנס לכיסה של טבע ולהתעשר שלא כדין".

עוד נטען במכתב התשובה כי למחקר שבו השתתפו התובעים אין דבר וחצי דבר עם מתן מינון של 40 מ"ג שלוש פעמים בשבוע, וכי המחקר לא השפיע על גיבושו של משטר המינון נשוא הפטנטים של טבע. "אין כל בסיס לטענתם המוכחשת של מרשיך כאילו טבע החליטה לגנוז את המחקר משיקולים מסחריים", נטען. טרם הוגש כתב הגנה.