שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לאיראן יש כסף לטרור, אבל אין בשביל העם
    לפני שנתיים הבטיחו לאיראנים שהסכם הגרעין ישפר את הכיס שלהם. אבל בינתיים הגיעה האינפלציה ל-10 אחוזים ויותר מ-35 מיליון מתוך 80 מיליון האזרחים חיים מתחת לקו העוני. את הכסף שאין להם הם רואים זורם בכמויות לצבא, לשלל מיליציות בעולם ול"כיבושים" במזרח התיכון

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    האיראנים ציפו שהנשיא חסן רוחאני יציל את כלכלת המדינה אחרי המשבר הקשה בתקופתו של קודמו, מחמוד אחמדינג'אד. ב-2015 חתם רוחאני עם ארה"ב על הסכם הגרעין, והסרת הסנקציות היו אמורות להכניס לכלכלת איראן סכומים עצומים. שנתיים חלפו מאז והעם האיראני אינו רואה שום שינוי בחיי היום, אלא דווקא התייקרות של המחירים.

     

    כעת האיראנים שואלים את עצמם: מדוע יש בקופת המדינה מספיק כסף לצבא ולמיליציות בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן ואפילו לחמאס בעזה, אך אין מספיק לעם האיראני? אם יש לאיראן הכנסות עצומות מנפט ומגז, לאן בדיוק הולך הכסף?

     

    הפגנות 2009, פרק ב'

    ההפגנות הנמשכות באיראן מזה כמה ימים, שהביאו למותם של לפחות 20 מפגינים ועצירתם של מאות, הם המשכן של המהומות שפרצו לפני שמונה שנים. לא במקרה הם פרצו סביב יום השנה לדיכוין אז ב-30 בדצמבר.

     

    עדיין מוקדם להעריך מי עומד מאחורי ההתפרצות הנוכחית וכיצד תתפתח. גל ההפגנות הנוכחי החל בעיר משהד, השנייה בגודלה באיראן, והתפשט לערים נוספות תוך ימים ספורים. ניסיון הרפורמה של "התנועה הירוקה" בהפגנות 2009 דוכא באכזריות על ידי חיסול האופוזיציה הרפורמיסטית וכליאת מנהיגיה.

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    לפי השתלשלות האירועים אז, ניתן להעריך את מה שיקרה בימים הקרובים: המשטר יוציא לרחובות את הבאסיג', המיליציה של בריוני המשטר, אחר כך חיילי "משמרות המהפכה" יירו על מפגינים ויאסרו את מנהיגי ההפגנות. אם ב-2009 הרקע למשבר היה קריסת הבורסה בעולם, בהתפרצות הנוכחית נובע הזעם מ"אפקט אובמה", כלומר מתוך אכזבה מהעובדה שהסרת הסנקציות בימי הנשיא האמריקני הקודם לא הביאה לשיפור במצב הקשה באיראן.

     

    לטרור יש כסף

    כבר ב-2016, אחרי הסרת הסנקציות, חלה באיראן עלייה חדה בהכנסות מנפט ומגז ועלייה קלה בהשקעות הכלכליות, אולם המשיכה הירידה בייצוא של שאר המוצרים והאבטלה המשיכה לגדול לכ-12.6 אחוזים ב-2017. האינפלציה באיראן הגיעה ל-10 אחוזים ויותר מ-35 מיליון מתוך 80 מיליון האיראנים חיים מתחת לקו העוני.

     

    לפי דיווחים שונים, המפגינים הביעו זעם על כך שבזמן שאין עבודה ואין כסף לאוכלוסייה, שממשלתם מבזבזת כספים רבים מחוץ למדינה. האם הדבר נכון?

     

     

     

    בשנים האחרונות העריכו פרשנים מדיניים וכלכלנים את הוצאותיה של איראן על המלחמה בסוריה ובזירות אחרות בכמה מיליארדי דולרים בשנה. ההבדלים בין ההערכות השונות כל כך גדולים (הן נעות בין 10 ל-30 מיליארד דולר בשנה) עד שקשה להעריך מהם הסכומים הנכונים. המספרים האמיתיים אינם מתפרסמים על ידי המשטר מחשש שהם ייוודעו לעם האיראני.

     

    מדיניות הכיבוש... של איראן בסוריה

    קופת המדינה הסורית התרוקנה בשל הוצאות מלחמת האזרחים. על כן, תלותו של נשיא סוריה בשאר אסד באיראן הלכה וגברה בכל שנה במהלכה של המלחמה המדממת. המשך זרימת המזומנים מאיראן נחוצה לא רק לתחזוקתן של המיליציות ומה שנותר מהצבא הסורי, אלא גם לתשלום שוטף למיעוטים ולקבוצות אינטרסים כדי לערוב להמשך נאמנותם למשטר.

     

    את המשך הנוכחות היקרה של איראן בסוריה קשה מאוד להסביר לאזרח האיראני הסובל מעוני ואבטלה. התירוץ של הגנה על "האחים לדת" השיעים אינו משכנע כאשר מדברים על סוריה. אם בעיראק מהווים השיעים 60%, בלבנון קרוב ל-40% ובתימן כ-40%, הרי שבסוריה הם אינם אלא מיעוט קטן. מבחינתם של הסונים המהווים רוב במדינה, נוכחותן של המיליציות השיעיות על אדמת סוריה מהווה כיבוש איראני לכל דבר.

     

    מממנים את חיזבאללה, "מכשירים קרקע לחזית נגד ישראל"

    מאז 2012, השנה שבה נדרש חיזבאללה הלבנוני להתערב להצלת המשטר הסורי, עלו באופן משמעותי ההשקעות האיראניות בחיזבאללה. הארגון אינו דומה עוד לארגון טרור אלא לצבא ממש, עם ציוד מתקדם ומערכות טילים. חיזבאללה חולש כעת על שתי מדינות, ואיראן מממנת גם את פעילותו בסוריה, כולל הוצאות בסיסי הקבע החדשים של הארגון במערב המדינה. אולם כעת אחרי הכנעת רוב המורדים, מדוע חיזבאללה עדיין נחוץ בסוריה?

     

    מלבד חיזבאללה שאלפים מלוחמיו פועלים בסוריה, מקיימים "משמרות המהפכה" בסוריה מיליציות גדולות של שכירי חרב שיעים מעיראק, פקיסטן ואפגניסטן שמשימתן להגן על משטר אסד הסתיימה השנה, וכעת מטרתן להשתלט על שטחים נרחבים בעיקר בדרום-מערבה של סוריה, היכן שיש לרוסים פחות השפעה. המטרה היא להכין את הקרקע לפתיחת חזית חדשה נגד ישראל במרחב שבין דמשק לרמת הגולן.

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)
     

    שתי המיליציות הגדולות ביותר אחרי חיזבאללה הלבנוני, הן "אל-נֻגַ'בַּא" (האציליים), מיליציה של מתנדבים עיראקים שרוב כוחותיה ממוקדים באזור חלב בצפון סוריה, ו"אל-פַאטִמִיוּן" (נאמני פאטמה, ביתו של הנביא מחמד), אפגנים ששולחת איראן להילחם ברחבי סוריה.

     

    ה"פאטמיון" השתתפו לאחרונה במלחמה לכיבוש שטחי דאעש בדיר-אזור ובוכמאל. כסיוע לכוח זה, מפעילה איראן גם מיליציה של לוחמים שיעים מפקיסטן הנקראת "זַיְנַבּיוּן" (נאמני זינב, נכדתו של מחמד) שרובם ממוקמים יחד עם אנשי חיזבאללה באזור קבר זינב בדמשק, בתירוץ של הגנה על האתר הקדוש לשיעים. אולם כעת, כאשר רובם של המורדים באזור דמשק חוסלו, האם עדיין נחוצים כל כך הרבה לוחמים להגן על קברה של הקדושה השיעית זינב?

     

    מיליציות עיראקיות ובתימן

    בעיראק פועלות מיליציות "אל-חַשְד א-שַעְבּי" (הריכוז העממי) שיצאו לג'יהאד נגד דאעש בעקבות קריאת איש הדת העיראקי הבכיר עלי סיסתאני. תחזוקת המיליציות הללו יקרה אם כי פחות מאשר בסוריה, מכיוון שהן זוכות גם לתקציבים מממשלת עיראק כגוף הנלווה לצבא העיראקי במלחמה נגד דאעש. אולם אחרי נפילת דאעש קרא איש הדת העיראקי למיליציות לשוב הביתה ובאיראן שואלים מהי התועלת במיליציות הללו כעת?

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
      

    בתימן תומכת איראן בחות'ים, ארגון שיעי שהשתלט לפני כשנתיים על כל מערבה של תימן. למיליציה הענקית הזו (יותר מ-300 אלף לוחמים) חשיבות מיוחדת לאיראן כי היא מאיימת ישירות על אויבתה העיקרית – סעודיה.

     

    ירי הטילים של החות'ים על בירת סעודיה לא הותירה לסעודים כל ברירה אלא לחסל את המיליציה. החות'ים כעת בנסיגה מתמדת נוכח התקפות הברית הסונית בדרום תימן, הנתמכת על-ידי מטוסי הקואליציה הסעודית. האם כל ההשקעה האיראנית בתימן עומדת לרדת לטמיון?

     

    תרומת סעודיה לפרוץ המהומות

    בשנים האחרונות הורידה סעודיה משמעותית את מחירי הנפט על ידי תפוקה גבוהה מאוד, זאת במטרה להוריד משמעותית את הכנסותיה של איראן. הפגיעה בכלכלה האיראנית עצומה מכיוון שרוב כלכלתה מבוססת על ייצור נפט וגז. הכנסותיה של איראן משאר הסקטורים נמצאות בירידה מתמדת למרות הסרת הסנקציות. חלק גדול מהוצאותיה של איראן מתבזבז על מרוץ החימוש בינה לבין סעודיה. בנוסף, סעודיה מפעילה את מלוא כובד משקלה כדי ללחוץ על משקיעים שלא לפנות לשוק האיראני.

     

    העם האיראני שואל כעת: מה בסופו של דבר השיגו ה"השקעות" העצומות של איראן במיליציות מחוץ למדינה? האם הייתה להן באמת תרומה משמעותית להכרעות נגד דאעש ונגד המורדים בסוריה או שאותן תוצאות היו מושגות גם בלעדיהן?

     

    אם דאעש חוסל בעיראק ובסוריה, אסד ניצח את המורדים והרוסים ערבים ליציבותה של סוריה, מדוע צריכה איראן להמשיך ולהוציא מיליארדים על אחזקתן של כל המיליציות הללו? ואם השלטון באיראן שואף בעצם לכבוש את סוריה, עיראק תימן ולבנון, מדוע צריך העם האיראני לשלם על כך?

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    מפגינים בטהרן
    צילום: AP
    צילום: ירון פרידמן
    ירון פרידמן
    צילום: ירון פרידמן
    מומלצים