יו"ר קק"ל: המדינה הפסידה מיליארדים בגלל משחקי אגו

"כבר הגענו להסכמה להעביר מיליארד שקל למדינה בשנת 2018, אבל בגלל האגו של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, והאופן שהוא התנהל זה הוביל אותם לאפס תקציב ב-2018", כך אמר היום (ד') יושב ראש קק"ל, דני עטר, לאולפן ynet.

תוכנית ההתייעלות של קק"ל הפכה לתוכנית להוספת משרות

עטר אמר את הדברים בעיצומה של הסערה סביב חוק מיסוי קק"ל שאושר השבוע בכנסת. ביום שני אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק מיסוי קק"ל ברוב עצום של 95 נגד 12. כל הסיעות הציוניות תמכו בהחלטה ורק הרשימה המשותפת התנגדה.

על פי הצעת החוק תוכל הקרן לבחור בין שני מסלולים: ברירת המחדל היא תשלום מיסים על רווחיה מקרקע החל מ-2018. המסלול השני הוא להעביר למדינה 65% מרווחיה מקרקע ב-2018 (סכום המוערך ב-1.2 מיליארד שקל). בתמורה תקבל פטור מתשלום מיסים בשנים 2020-2018 ותתחיל לשלמם רק ב-2021. בכך בוטל לאחר 70 שנות מדינה הפטור ההיסטורי מתשלום מיסים ממנו נהנתה קק"ל כמוסד לאומי.

הצעת החוק אושרה במליאה לאחר כישלון המשא ומתן על הסכם להעברת כספים מהקרן למדינה. לפני חודשיים הושג הסכם במשבר קק"ל במסגרתו התחייבה הקרן להעביר 1.8 מיליארד שקל לאוצר בשנים 2019-2017. אלא שביום שני שעבר החליט דירקטוריון קק"ל להתנות את ההעברות בכך שלקק"ל יישארו רזרבות של 1.5 מיליארד שקל. הממשלה החליטה בתגובה לקדם מחדש את חוק מיסוי קק"ל.

"קרוב לוודאי שאפס שקלים יועברו לקופת המדינה" 

בראיון עמו אמר עטר, כי בשל התנהלות משרד האוצר והמנכ"ל העומד בראשו, קופת המדינה תפסיד מיליארדים. "היה הסכם ולו שני צדדים. מצד אחד מהם החובות של קק"ל ומצד שני מהם החובות של הממשלה. קק"ל עמדה ב-100% מחובותיה והעבירה 2.2 מיליארד שקל למדינת ישראל בשנים 2017-2016. עד דצמבר 2021 היה אמור להיות שקט".

יו"ר קקל, דני עטר

אולם לדבריו, "משום מה מנכ"ל האוצר החליט שהוא יכול להתעמר בארגון החשוב הזה שנקרא קק"ל, זה התחיל עם 2 מיליארד שקל, זה הצטמצם ל-1.8 מיליארד שקל וזה הגיע למצב שהיום אנחנו יושבים כאן, ויש קרוב לוודאי אפס שקלים שיועברו לקופת המדינה (ב-2018)". 

לדבריו, "מנכ"ל האוצר באופן שבו הוא התנהל, אופן לא ישר ולא הגון כלפי הארגון, גורם לכך שבשנת 2018 יאלצו לבצע קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה".

לשאלה מדוע קק"ל סירבה לעמוד בהסכם שגובש עם האוצר, אמר עטר: "אמרנו דבר מאוד פשוט, כיוון שהגענו להסכמה על 1.8 מיליארדן שקל, לפי חלוקה של מיליארד שקל בשנת 2018, 400 מיליון שקל ב-2019 ו-400 מיליון שקל ב-2020, אמרנו לגבי המיליארד ב-2018 שאנחנו נעביר את הכסף ללא שום התניות כי יש לנו את הכסף הזה.

"לגבי שאר הסכום, אנחנו רוצים להתנות את העברתו בגובה ההכנסה. אמרנו לאוצר: 'אתם קובעים מה ישווק ומה לא ישווק מקרקעות קק"ל, זאת אומרת שאתם קובעים את גובה ההכנסה. אתם טוענים שגובה ההכנסה שלנו הוא כזה שמאפשר לנו לעמוד בזה, אז מה הבעיה מבחינתכם לקבל את ההתניה?'. אבל לא, האגו הוא כנראה יותר חשוב מעבודה משותפת ומתיאום העמדות בינינו לבין המדינה - והאגו הזה הוביל אותם לאפס תקציב ב-2018".

אתם לא תעבירו את המיליארד של 2018, זה מה שאתה אומר? 

"לא, מרגע שעבר החוק בתמיכה גורפת, אין אף אחד שיתנגד לו, והחוק מאפשר לנו לבחור, אנחנו כנראה נבחר באופציה של המיסוי. אנחנו עדיין בתוך הדיונים אבל אנחנו גם נבחר מתי להתחיל לשלם וזה כנראה יהיה בשנת 2022".

"הכל בגלל האגו של באב"ד".

הערכה: קק"ל תידרש למיסים בסך 400-500 מיליון בשנה

ב"כלכליסט" דווח השבוע כי הבעיה של האוצר היא שמיסוי קק"ל אינו פותר את החור שנוצר בתקציבי השנים 2018 ו-2019. זאת משום שהמיסוי נכנס לצד ההכנסות של התקציב ואינו מאפשר לחרוג ממגבלת ההוצאה. לעומת זאת, העברת תקציב מקק"ל נכנסת לצד ההוצאה ומאפשרת הגדלה.

לכן הצעת החוק הציעה את המסלול החליפי בתקווה שקק"ל תבחר בו, ואז הכסף יחשב כהוצאה מותנית בהכנסה וישמש להגדלת ההוצאות בתקציב. אלא שההצעה הזו הותירה את ההחלטה בידי קק"ל, כלומר אינה מבטיחה את סגירת החור בתקציב.

למרות דבריו של עטר, ההערכה היא שקק"ל תידרש לשלם מיסים בסך של 400-500 מיליון שקל לשנה, כלומר כ-1.3 מיליארד שקל בשלוש שנים. קשה לראות סיבה כלכלית לכך שקק"ל תעדיף לתת סכום דומה מראש. האוצר הודיע שאם לא יימצא פתרון להעברת הכסף, יכניס להתאמות המתוכננות בתקציב 2018 קיצוץ רוחבי (פלאט) של מיליארד שקל ולתקציב 2019 קיצוץ רוחבי של 800 מיליון שקל.

מהאוצר נמסר בתגובה: "אנו סמוכים ובטוחים שאזרח שומר חוק כדני עטר מבין את חשיבות הדבר שחברה כקק"ל תהיה שקופה לציבור ותשלם מיסים כחוק כמו כל חברה אחרת בישראל. משרד האוצר מברך על אישור החוק השבוע".