"הוראה של פקח רשות הטבע והגנים גרמה לאסון הנפט הכבד"

זה היה אחד מאסונות הטבע הגדולים בישראל. בסוף יוני 2011 דלפו כמעט מיליון ליטרים (אלף קוב) של דלק סילוני מקו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א) בשמורת הטבע נחל צין בדרום, וגרמו לנזק כבד במקום. במהלך הדיונים במשפטם של 15 נאשמים מקצא"א, חברת רולידר בע"מ, חברת מובילי הר הנגב בע"מ התברר כי האסון נגרם ככל הנראה מהוראה שנתן עובד של רשות הטבע והגנים לנהג מחפר ("באגר") להעתיק עץ אשל.

במהלך ניהול ההוכחות בבית משפט השלום בבאר שבע, בפני השופטת שרה חביב, הוצג תצהיר של עובד רשות הטבע והגנים. "נשאלתי מה לעשות עם השיח המסומן. אחד מעובדי הקבלן הנוכחים הציע להעתיק את השיח למקום אחר. אני הסכמתי איתו", כתב הפקח. לאחר מכן בתצהיר מבקש הפקח להרחיק את עצמו מהאירוע. "מפעיל המחפר החל לחפור מאחורי השיח בור בשביל להעתיק אליו את השיח, ואחר כך סובב את כף המחפר לכוון השיח... מפעיל המחפר שלח את הכף וניסה לעקור את השיח ללא הצלחה. בניסיון השלישי לעקירת השיח פגעה כף המחפר בצינור הדלק".

הפקח הוסיף: "בשום שלב לא דרשתי לעקור את השיח. בשום שלב לא הוריתי למי מעובדי הפרויקט כיצד להעתיק את השיח". לדבריו, הוא צילם ותיעד את האירוע ולא גרם לו. אלא שמפעיל המחפר טוען אחרת. "במהלך ההפסקה הוא (עובד רט"ג) דרש מאיתנו להוציא שיח באתר העבודה ולהעתיק אותו. אציין שיום קודם אמר לי שכשנגיע לעץ יהיה צורך לעקור אותו ולשתול אותו במקום אחר, בגלל שלדעתו העץ חשוב יותר מבני אדם. זכור לי שהתנהל ויכוח ביני לבין פ' (עובד נוסף - א"ק) ו- פ' אמר לי כי זה דבר מסוכן... ס' המכוון אמר לו שאסור לעבוד על העץ לפני שמגיעים למיקום שלו ולפני שחושפים את הצינור. אנחנו אמרנו לו שזה מסוכן. למרות זאת, דרש שנפסיק את העבודה ונוציא מיד את העץ".

לדבריו, עובד רשות הטבע והגנים איים עליהם כי יוטלו עליהם קנסות. "בהתחלה הנחתי את הכף בעדינות והעץ לא יצא. לכן הוא כיוון אותי וביקש שאוריד את הכף ביותר כוח ואוציא את העץ", תיאר העובד. "בפעולה זו הכף פגעה בצינור, הצינור התפוצץ". לדבריו, הוא ביצע את העבודה מפני שאיש רשות הטבע והגנים איים עליו בקנסות ואף במעצר.

השופטת: שני חבר'ה לצים החליטו לעקור אשל

השופטת חביב תהתה במהלך הדיון האחרון, בחקירה של אחד ממנהלי הרשות, "נראה לך שהוא (עובד רט"ג - א"ק) מצלם את האירוע של עקירת האשל ולא עוצר את האירוע?" בנוסף, אמרה השופטת בדיון שבו עלו טענות לשכתוב ועריכה של דו"ח הפעולה של רשות הטבע והגנים כי מעולם לא נתקלה בהתנהלות כזו. השופטת ציינה במהלך שיחה עם עורכי הדין של הצדדים כי "יהיה קשה לבוא לקצא"א בטענות אם יש שני חבר'ה לצים שהחליטו לעקור אשל". יחד עם זאת הדגישה שלדבריה אין משמעות בדבר זיכוי בהתייחס לאישום נגד החברה. הפרקליטות טענה כי לנהג המחפר לא הייתה כל סיבה להקשיב לעובד רט"ג. "יהיה לי קשה לקבוע שנהג השופל חשב שהוא קשקשן ושאסור להקשיב לו", אמרה השופטת.

(צילום: הרצל יוסף)

יש לציין כי גם רשות הטבע והגנים חקרה את האירוע. החקירה נמשכה מתחיל יולי 2011 ועד סוף ינואר 2012 ולאחר מכן נעצרה והוחלט שכל חומר החקירה יעבור למשטרה הירוקה. העובד שהיה במקום בעת העתקת עץ האשל זומן לחקירה במשטרה הירוקה. במהלך ניהול ההוכחות עלה כי מנהליו, בהם מנהל המרחב, ליוו והסיעו אותו לחקירה במשטרה הירוקה והמתינו לו במקום. זאת על פי הנחיה של מנהל המחוז.

(צילום: הרצל יוסף)

במהלך ניהול המשפט עלה גם כי ברשות הטבע והגנים שכתבו מחדש דו"חות פעולה של הפקחים שלהם. זאת לאחר שהפקח שהיה בשטח, ועל פי החשד היה מעורב בפגיעה הראשונה בצינור הנפט, שיכתב מחדש את דו"ח הפעולה שלו בהתאם להנחיות של ממונה אכיפה וחקירות ברשות. הממונה טען במכתב שכותרתו "הבהרה לגבי מעורבות בדו"חות פעולה של פקחים" כי "אינני מנחה חלילה למחוק פרטים אלה מהדו"ח, אלא רק מסביר לפקח את המשקל שיהיו לפרטים אלה במהלך עדותו בבית המשפט". לדבריו, מדובר ב"מעורבות" ולא ב"התערבות". כך למשל בדו"ח הפעולה שלו הוא מציין ניסיון העתקה של עץ אשל ולא של שיח. נושא שכתוב המסמכים עלה בעקבות בקשה שהגישו עורכי הדין מאיר הלר ושרון קליינמן המייצגים את מנהלי קצא"א.

לדברי סניגורי הנאשמים, "מדובר בהתנהלות שקשה להפריז בחומרתה, אשר לפי שיטתו של ממונה אכיפה וחקירות ברשות הטבע והגנים - עולה כדי שיבוש ראיות והליכי חקירה".