בין ההפגנה ברוטשילד לדרבי

״תתביישו לכם, שונאי ישראל שכמותכם! צריך לסלק אתכם!״, צעק לנו עובר אורח מהרחוב בעוד אנחנו יושבים בנחת בבר. לא היה קשה לזהות אותנו כ"שמאלנים", כיוון שאייל לבש חולצה אדומה ועליה כיתוב בלבן: ׳די לצביעות!׳. ״למה ככה?״, השיב לו אייל מבלי לפחד. ״מה הבעיה שלך איתי? מה, אני לא עושה מילואים כמו כולם? אני לא משלם מיסים? עדיף לך לשתוק, כי אתה לא כזה חכם גדול כמו שאתה חושב".

ההפגנה בתל אביב

זה לא מוזר שחזרנו יחד ברכב אחרי הדרבי, בכל זאת, כולה דרבי בכדורסל. אייל אדום בכול מובן המילה, חולצה אדומה ופנים אדומות מאדרנלין, כעס ועצבים. אני לעומת זאת הייתי יחסית על דופק נמוך, לבוש באותה חולצה כחולה שלבשתי אמש בהפגנה, עליה כתוב: ״אתה נמצא כאן״ (על שם האלבום של סחרוף). ״לא קצת הגזמתם?״, שאלתי כשברור מעל כל צל של ספק שאני מכוון לקריאות המוגזמות נגד רגב פנאן. ״יאללה אתה גם כן״, נפנף אותי אייל בטון החכם והמתנשא שכל כך אופייני לו. שתקתי.

אחרי דקה של שקט הוא כבר לא התאפק ופצח בעוד מונולוג: ״אל תהיה לי גם אתה פרימיטיב. מותר לקלל, מה כבר קרה? הוא הראשון שמקללים אותו? וגם אל תנסה לסנן לי את הקללות, בסדר? לאף אחד אין זכות להיכנס לי לפה. ומה אתה חושב, שאתם יותר טובים? אתה רוצה שאזכיר לך איזה דברים הצד שלך עשה בשנים האחרונות? אין מה לעשות. אבא שלו היה דמות מאוד משמעותית, ואנחנו לא שוכחים לו את זה. שלא יאשים אותנו, בעיה שלו שהוא ׳בן של׳, אם לא מתאים לו אז שלא יתעסק בספורט. כמו שהשם משפחה שלו עזר לו יפה מאוד בקריירה, ככה זה גם פוגע בו. שיאכל את כל החבילה".

שתקנו דקות ארוכות. הוא נורא כעס, והאמת? לא ברור בדיוק על מה. פתחתי קצת חלון שייכנס אוויר ושאלתי אותו שאלה מפתיעה: ״שמעת על פרננדו פסואה?״. ״לא", ענה. ״הוא פעם השווה אור שמש לפילוסוף. אתה יודע מה ההבדל בין אור שמש לפילוסוף?״. ״נו...״, רטן. ״אור שמש לא יודע מה הוא עושה, לכן הוא לא טועה אף פעם. פילוסוף לעומת זאת, מלא במחשבות, ומי שמלא במחשבות לבטח טועה הרבה״, הסברתי. ״מה אתה מבלבל לי את המוח? מי זה בכלל הפרננדו פסואה הזה?״, התרגז.

״מי אתה?! אייל. מי אתה?״.