שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    בוסטון יכולה להפוך לגולדן סטייט

    זו קבוצה שיכולה לקחת אליפויות בשנים הקרובות, אבל הרבה תלוי ביכולת של קיירי ארווינג להכיר במגבלותיו

    אחרי הפציעה של הייוורד, אמרו שבוסטון תתרסק. זה לא קרה. אפילו במשחק הראשון, בו טייטום נזרק למים הקרים, במשחקו הראשון כמקצוען, הוא לקח על עצמו יותר ויותר ככל שהשעון התקדם. הוא נדרש לשחק מול לברון, בלי הכנה, היה אמור לקבל את הדקות שלו קצת יותר לאט. אז ברור שרעד לו הפופיק, אבל הוא התגבר. הם חזרו מההלם ומבור של כמעט 20 נק', חזרו להוביל ונכנעו רק במאני טיים לעייפות ולניסיון, של ווייד ובעיקר לברון. והשבוע הגיע תור לברון למצמץ ראשון, עייף מבק טו בק, לקבל את בוסטון רעננה אחרי המנוחה השלישית שלהם בסך הכל מתחילת העונה (הכי הרבה משחקים ובק טו בק, הכי פחות מנוחה של יותר מיום אחד) וזה הספיק בשביל להראות את יחסי הכוחות החדשים במזרח.

     

    בוסטון בלי הייוורד שקולה בערך לקליבלנד ללא אייזיאה, שכבר חזר, ואולי יעשה את ההבדל השנה, אבל לדעתי כבר השנה תהיה לנו אלופת מזרח חדשה. מאסה קריטית של יותר מדי כישרון, תיאום, וצמד השומרים הנמוכים הטובים בליגה, סמארט ורוזיר, שעולים מהספסל, וכמו ליווינגסטון ואיגודאלה, מגדירים מחדש את המושג מחליפים. לבוסטון אוסף פורוורדים נהדרים, גם בלי הייוורד. טייטום ובראון, והמחליפים אוג'ילי ותייס. מדהים, ניסיון של שנה אחת (בראון) לכל הארבעה.

     

    תמונה מוכרת בבוסטון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    תמונה מוכרת בבוסטון(צילום: רויטרס)

     

    כל הגבוהים של בוסטון טובים, הורפורד מצוין, אבל הנמוכים כל כך טובים עד שהגבוהים הופכים לשחקנים משלימים. ארווינג מוביל בנק', הורפורד באס' ובריב', אבל ההגנה בנויה על לחץ בלתי פוסק על הכדור, אף אחד לא סופר עבירות וכולם עושים הגנה. חסר להם עוגן הגנתי (חוסם) בצבע. הגבוהים לא מבריקים בהגנה כמו נניח דוראנט וגרין, אבל ההגנה של בוסטון, גם אם עדיין שנייה בכמה פרמטרים לגולדן סטייט, ורק לה, בקו עלייה ומבוססת כמעט על טהרת השחקנים הצעירים שעוד ישתפרו. ראשונים בריב', בעיקר בהגנה, מה שמתבסס על משמעת, סגירה וקבוצתיות. רביעים באסיסטים ומס' 9 בחטיפות, אבל רק מס' 24 באיבודים. שניים רק ליוסטון בקליעות מוצלחות מה-3 (טייטום מוביל את הליגה עם 47% מחוץ לקשת והוא כאמור עוד רוקי).

     

    שאלת מיליון הדולר מתחלקת ל-2. לדעתי זה לא מספיק בשביל טבעת, שתתקבל בהפתעה ורק אם היריבות (בעיקר גולדן סטייט, בואו נודה...) יסבלו מפציעות. אבל מי שמהמר כנגד בוסטון ב-2019 עלול למצוא את עצמו אוכל את הכובע. עם הייוורד, אם וכאשר הוא חוזר לכושר מלפני הפציעה, השמיים הם הגבול. החצי השני של השאלה, מי "בעל הבית" בבוסטון? כרגע זה סטיבנס, המאמן. קיירי צריך להיות המסיים ולא מוביל הכדור. בגלל זה יש פער גדול מדי בין התקפות המעבר (כתוצאה מכמות מדהימה של חטיפות ועצירות הגנתיות) להתקפות המסודרות. אם וכאשר קיירי יכיר בכך שהעולם עגול והובלת הכדור שלו מתאימה לכל היותר לעולמו השטוח, הייוורד יצטרך להיות "מיני לברון" פוינט פורוורד, הורפורד בעמדת הפיבוט, יעיל כתמיד, ורוזיר נפלא כפוינט גארד מוביל כדור, כך שלקיירי אין צורך להוביל כדור. אם הוא יתעקש, יהיו כמו אוקלהומה. אם יכיר במגבלותיו (או יעבוד על עצמו וישתפר, הוא עוד צעיר...), בוסטון תהיה גולדן סטייט.

     

    בשורה התחתונה. בוסטון בנויה לאיים על הגדולות, אבל משהו חסר עדיין. הרכב מאוזן להפליא, אין מגרעות, אבל חסר הגו טו גאי ברמה של סופר סטאר. לקיירי עדין חסר גרוש לשקל, והוא הקרוב ביותר שיש להם כרגע. לג'ייסון טייטום ייקחן עוד שנה-שנתיים. עם גורדון היוורד ושאר הצוות המסייע, הם בדרך הנכונה. בלי צלע אחת מהמשולש, וכל עוד גולדן סטייט בכושר שיא, הם יראו לג"ס את הלבן בעיניים וייכנעו ב-6 או 7 משחקים, בגמר צמוד. בהמשך, עם הייוורד ואם יצליחו לשמור על מרבית הצוות המסייע, הם עוד ייקחו אליפויות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    קיירי ארווינג
    צילום: רויטרס
    מומלצים