שתף קטע נבחר

אתר פרהיסטורי בן חצי מיליון שנה נחשף בשרון

בחפירה ליד ג'לג'וליה נחשפו מאות אלפי פריטי צור, מאות מהם מטיפוס "אבן יד" האופייני לתקופה הפליאוליתית התחתונה. החוקרים אמרו: "את כלי הצור באתר ניתן ליחס ל'הומו ארקטוס' - האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום"

 

 

אתר פרהיסטורי קדום מלפני חצי מליון שנה נחשף בחודשים האחרונים בג'לג'וליה שבשרון במהלך חפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקות והחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. האתר מתפרש על פני 10 דונמים ונחשב לנדיר מאוד מפני שבארץ ישראל ובאזור הלבנט בפרט (המזרח התיכון הקדום) נתגלו אתרים בודדים מתקופה זו המזוהים עם השלב המאוחר של התרבות ה"אשלית", שבה בני אדם ייצרו כלים מאבן. החפירה נעשתה במימון רשות מקרקעי ישראל שהחלה בהרחבת העיר ג'לג'וליה.

 

ליד כביש 6. האתר הפרה היסטורי (צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות) (צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות)
ליד כביש 6. האתר הפרה היסטורי(צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות)

 (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 

בחפירה נחשפו מאות אלפי פריטי צור, מאות מהם מטיפוס "אבן יד" האופייני לתקופה. מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ופרופ' רן ברקאי, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמרו: "כלי הצור שנחשפו בכמות יוצאת דופן מספקים מידע חשוב על אורח החיים של בני האדם הקדמונים בתקופה הפליאוליתית התחתונה באזורנו. נראה כי התנאים הסביבתיים שהתקיימו בג'לג'וליה לפני כחצי מליון שנה, יצרו סביבה מועדפת, שאליה חזרו הקדמונים שוב ושוב. את כלי הצור באתר ניתן ליחס ל'הומו ארקטוס' - האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום".

אבנים שנמצאו במקום (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
אבנים שנמצאו במקום(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 

השניים הוסיפו כי בתקופה זו, היו הקדמונים ציידים-לקטים: "הם נהגו ללקט ולצוד את המזון שלהם ונעו ממקום למקום בהתאם להיצע שסיפק להם השטח", הסבירו שמר ופרופ' ברקאי. "שחזור הסביבה הקדומה מלמד כי בני האדם הקדומים חיו על שפת נחל (אולי נחל קנה, שאפיקו עובר היום כחצי ק"מ מדרום לאתר) שהיווה 'נקודה ירוקה' בנוף. שם היו זמינים במקום אחד שלושה צרכים בסיסיים של האדם הקדמון: מים לשתייה, סוגי מזון שונים (צמחייה ובעלי חיים) וסלעי צור, מהם יצרו כלים. גודל המקום מלמד שלאדם היה זיכרון גיאוגרפי כך שייתכן והיה חוזר למקום לפי מעגל עונתי".

מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, מציגה אבן יד בת חצי מליון שנה (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, מציגה אבן יד בת חצי מליון שנה(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות) (צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)
(צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות)

 

אבני היד, שמאות מהן נמצאו באתר, נעשו תוך כדי עבודות מורכבות של סיתות, עיצוב והכרת חומרי הגלם. על פי הערכות, כלים אלו שימשו את האדם הקדום לביתור בעלי חיים גדולים כדוגמת פילים או לציד וחיתוך מזון צמחי. שמר ציינה כי יש בישראל עוד שני אתרים בלבד המוכרים מתקופה זו, אחד מהם נמצא בקיבוץ אייל והשני במערת קסם.

 

פרופ' ברקאי התפלא מרמת השימור הגבוה באתר וציין כי "לימוד האתר יאפשר לשחזר את אורח חייו ודרכי התנהגותו של האדם הקדמון במהלך המסע הארוך מאוד של קיומו של המין האנושי. העבר האנושי של כולנו, כל בני האדם, טמון מתחת לקרקע, ויש לנו הזדמנות חד פעמית לנסוע בזמן חצי מליון שנים ולהכיר טוב יותר את בני האדם הקדומים שחיו כאן לפנינו בין ג'לג'וליה לכביש 6".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות
מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, מציגה אבן יד בת חצי מליון שנה
צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות
מומלצים