שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא עמדו בהבטחה: הכישלנות הטכנולוגיים של 2017
    השעונים של Pebble, הצמידים של Jawbone, המשקפיים של סנאפצ'ט - וזו רק רשימה חלקית. גם תערוכת הטכנולוגיה CES הנפתחת מחר תתקשה להאפיל על הכישלונות הגדולים של גאדג'טים מבטיחים שהוצגו בה בשנה החולפת. קבלו אותם

    מביכה, חסרת תועלת, מטופשת ומגוחכת - אלה רק חלק מהתארים שהוענקו למכונת המיץ ה"חדשנית" ג'וסרו (Juicero), פרי פיתוח של סטארט־אפ אמריקני, שהפכה לאחד הכישלונות המדהימים והמוזרים בתולדות התעשייה. מדובר במכונת מיץ מעוצבת, מתוחכמת, מקושרת לאינטרנט, שאליה מכניסים שקית מיוחדת חד-פעמית של פירות וירקות קצוצים, והיא סוחטת אותם לכוס משקה.

     

    המוצר הכושל של Juicero

    המוצר הכושל של Juicero

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

    מסחטת Juicero ()
    מסחטת Juicero

     

    אחרי 3 שנים של פיתוח, 12 אבות־טיפוס, והשקעה של 100 מיליון דולר - ג'וסרו יצאה לשוק במחיר של 700 דולר (שלאחר מכן ירד ל-400 דולר), מחיר לא סביר בעליל, בוודאי לאחר שהתברר שלא צריך אותה כדי לסחוט את השקיות למיץ, ואפשר להשתמש גם בשתי ידיים. התגלית הביאה לגל של לעג וביקורות כלפי החברה, ובספטמבר היא נסגרה.

     

    השבוע תיפתח בלאס-וגאס תערוכת הטכנולוגיה השנתית הגדולה בעולם, CES, וכמו בכל שנה היא תהיה מלאה ועמוסה במוצרים ובגאדג'טים שונים ומשונים. אבל גם החגיגה הזו תתקשה להאפיל על העובדה, ש-2017 הייתה שנה רעה מאוד לסטארט-אפים ולחברות עצמאיות וקטנות שפיתחו מוצרים מקוריים. בארה"ב קרסו ונסגרו אפילו שורה של חברות בולטות מאוד בתחום, שזכו לסיקור תקשורתי וגייסו עשרות מיליוני דולרים. גם בישראל נרשמו כמה כישלונות, אם כי בקנה מידה צנוע יותר. המשמעות עצובה למי שמאמין במגוון טכנולוגי וברעיונות מקוריים: לחברות קטנות קשה יותר ויותר להתחרות בשוק האלקטרוניקה האכזרי, והן הולכות ומפנות את המקום לענקיות, בעלות המשאבים והכסף הבלתי מוגבלים, שיכולות להרשות לעצמן גם כשלונות קולוסליים.

     

    שעוני Pebble ()
    שעוני Pebble

     

    מאות מיליוני דולרים נשרפו השנה בקריסות חברות אלקטרוניקה קטנות, שניסו לפרוץ לשוק עם גאדג'טים חכמים ומקוריים משלהן. את השטף הנוכחי החלה חברת השעונים Pebble, שבסוף 2016 נסגרה ומכרה את נכסיה במחיר חיסול ל"פיטביט". לא עזרה לה העובדה, שהשעונים החכמים שלה זכו לקהל מעריצים אדוק: המכירות לא הצליחו להחזיק את החברה ואת ההוצאות הגדלות.

     

    "חבל שפתחנו"

    כישלון נוסף, מפתיע ועצוב במיוחד, הוא של Doppler labs, שפיתחה אוזניות אלחוטיות לגמרי, חכמות ומעניינות במיוחד. הן לא רק השמיעו סאונד, אלא היו מסוגלות גם לשפר ולשנות את רעשי הרקע של העולם מסביב: למשל, בלחיצת כפתור אפשר היה לדמות בהן סאונד של תחנת רכבת עמוסה; ומנגד - לבחור להשתיק רק סאונד של אנשים המפטפטים סביבכם. ה-Here One, המוצר האחרון של החברה, כונו "אוזניות של מציאות מועשרת", אך לפני חודשיים היא נסגרה.

     

    בראיון ל-Wired התוודו היזמים על בעיות ייצור ותכנון, שגרמו לביצועי סוללה נמוכים ולדחייה בתאריך ההשקה. ההון שגייסו לא הספיק, והמכירות לא הצליחו לשכנע משקיעים נוספים להיכנס. "לעזאזל, פתחנו עסק בתחום החומרה! אין יותר מדי מה להגיד, פשוט לא היינו צריכים לעשות את זה", אמר המנכ"ל נואה קראפט.

     

    והרשימה ארוכה: רק בשבוע שעבר נסגרה במפתיע יצרנית מנעולים חכמים אלגנטיים בשם Otto. מוקדם יותר השנה, מיזם הרחפן הזעיר "לילי-רובוטיקס" קרס לאחר שכבר אסף 34 מיליון דולר מלקוחות שהזמינו אותו, וחברת "הלו", שפיתחה חיישן ניטור שינה מעוצב, נסגרה לאחר שגייסה כ-50 מיליון דולר.

     

    נערמו במחסנים

    אפילו סנאפצ'ט נכשלה בהתנסות ההרפתקנית שלה במשקפי מצלמה, שהתיימרו לתעד את סביבת המשתמש מנקודת מבטו. משקפי ה"ספקטקלס", לפי דיווחים, נערמו במחסנים והמכירות ככל הנראה היו קטנות - למרות שהבאזז הראשוני התקשורתי היה היסטרי.

     

    צמידי Jawbone ()
    צמידי Jawbone

     

    אך הקריסה המהדהדת ביותר השנה הייתה של ג'ובון (Jawbone). במשך שנים היא הייתה יצרנית גאדג'טים מצליחה ומשפיעה, ובשנות ה-2000 הייתה אחראית לשורה של מכשירים - רמקולים ניידים, אוזניות בלוטות' וצמידי כושר חכמים - שזכו לפופולריות, ואף גייסה 900 מיליון דולר. אך בעיות איכות וייצור בצמידים החכמים שלה, ותחרות הולכת וגוברת, גרמו לה לאבד נתח שוק ולבסוף היא נסגרה ותיזכר כאחד הכישלונות המפוארים בתולדות עמק הסיליקון.

     

    הסמארטפון של סירין ()
    הסמארטפון של סירין

     

    בישראל, גם אם לא נרשמו קריסות מהדהדות כמו בחו"ל - כמה השקות נוצצות מהתקופה האחרונה עדיין לא מימשו את ההבטחה. חברת "סירין" של היזם משה חוגג, שחשפה בהשקה חגיגית בלונדון סמארטפון יקר ומאובטח בשם "סולארין" שעולה כ-50 אלף שקל, נאלצה להודות השנה שאין לה משאבים לפתח סמארטפון כזה, וסגרה את הפרויקט. כיום היא שוקדת על סמארטפון אחר בשם Finney, המיועד ליישומי בלוקצ'יין "ומטבעות וירטואליים.

     

    המיני-מדפסת הרובוטית "זוטה" והעט החכם Phree גייסו מיליונים באתרי גיוס ההמונים וזכו לסיקור נרחב, אך עדיין לא הגיעו לשוק וסובלים מעיכובים כבר שנים. KADO, מטען קיר דקיק במיוחד, פרי פיתוח ישראלי, שהוכרז השנה וגייס מעל 100 אלף דולר בקיקסטארטר, היה אמור לצאת לשוק בחודש שעבר. במקום המוצר, התומכים קיבלו הודעה על דחייה בשל "קשיים במציאת יצרן מתאים".

     

    אין ביקוש

    אז מה קורה פה? אחת האמירות הידועות של עולם הטכנולוגיה היא Hardware is Hard, משחק מילים באנגלית, שמשמעותו "חומרה זה קשה". ויש לכך מכלול סיבות. דו"ח של מכון המחקר CB Insight הגיע למסקנה, כי הסיבה העיקרית לכישלונות היא היעדר ביקוש למוצר אחרי השקתו. במקרים רבים, חברה שכבר גייסה משקיעים ולקוחות, חוללה באזז והצליחה לקבל סיקור תקשורתי, מגלה שהביקוש למוצר שלה פשוט נמוך מדי. בשלב זה כבר מאוחר מדי לשנות כיוון ולהוציא מוצר אחר (להבדיל מעולם פיתוח האפליקציות והתוכנה, שם שינויי כיוון נפוצים ומהירים).

     

    סיבה נוספת היא "שריפת כסף" בקצב גבוה מדי. מתברר כי עלויות פיתוח מוצרי חומרה פיזיים הן אסטרונומיות ודורשות מחקר ופיתוח קפדני, ותקציבים לייצור, שיווק ואספקה, שנחשבים מורכבים ויקרים מאוד עבור חברות קטנות. גם חברות שגייסו כסף גילו שהוא מתאדה במהירות הבזק בשל הוצאות העתק הללו. אפילו טעויות קטנות בתהליך הייצור, ובכלל כל שינוי בשוק, עלולים להקפיץ את העלויות ולהביא למותה של חברה בטרם עת.

     

    יזמים ישראלים ששוחחנו עימם לאורך השנה סיפרו לנו על הקשיים האופייניים: מפעלים בסין שנסגרים בפתאומיות, גם אחרי שנחתם איתם חוזה ייצור; תהליך פיתוח מורכב בהרבה ממה ששיערו היזמים בתחילה; והכי מעצבן - בעיות טכניות הגורמות לעיכובים של שנים בהשקת המוצר, ולבסוף מתברר, שאין לו בכלל ביקוש או שהוא זוכה לביקורות רעות.

     

    הדו"ח של CB Insight מלמד כמה קשה לחברות אלקטרוניקה להתקיים ולהצליח. רק 24% מהסטארט-אפים בתחום החומרה מחזיקים מעמד מספיק זמן כדי לגייס הון בסיבוב שני. בכלל תעשיית ההיי-טק, השיעור הזה עומד על 46%. הנתונים לא משקרים: אף שלכל סטארט-אפ קשה, לחברות חומרה קשה יותר. רק 3% מהן מצליחות להגיע להנפקה או לעשות אקזיט גדול.

     

    ההפסד כולו שלנו

    ובכל זאת, למרות הכישלונות הרבים, רעיונות חדשים המשיכו לגייס כסף בהצלחה בשנים האחרונות: קרנות ומשקיעים מזרימים כספים, וגולשים תורמים בקמפיינים של גיוס המונים באינטרנט. מאז 2014 חל גידול עצום בהשקעות בתחום: ב־2016 הושקעו כ־4.4 מיליארד דולר בסטארט־אפים של חומרה, ואילו השנה - 3.3 מיליארד דולר. זהו המלכוד של ענף החומרה: אתרי גיוס ההמונים מאפשרים ליזמים עם רעיון כללי, לא בשל וללא יכולת יישום אמיתית, לגייס הרבה כסף. אפילו אם מדובר בחברות שמשקיעים מנוסים לא היו מתקרבים אליהן.

     

    נכון, התמונה לא שחורה לגמרי. בשנה החולפת היו גם חברות קטנות שרשמו הצלחות בינוניות. הסטארט־אפ הישראלי Lifebeam, למשל, הביא לשוק את ה-Vi, אוזניות חכמות עם עוזר אישי וירטואלי, והן זכו לביקורות סבירות; ממציא האנדרואיד אנדי רובין השיק חברת סמארטפונים וגאדג'טים חדשה ומסקרנת בשם "אסנשיאל"; חברת אביזרי הגיימינג "רייזר" הנפיקה בבורסה; ו"מג'יק ליפ" השיקה את משקפי המציאות הרבודה שלה.

     

    ועם זאת, רק בשבוע שעבר סקרנו כאן כמה גאדג'טים בולטים מהשנה החולפת; כמעט כולם נוצרו בחברות הענק הגדולות והוותיקות, שיכולות לשרוד ולהתאושש גם אחרי מוצרים כושלים. כשסמסונג הענקית ביטלה קו שלם של ה"נוט 7" בגלל פיצוץ הסוללה, ואיתו עלו מאות מיליוני דולרים השמיימה, היא פשוט ניערה קלות את האבק מבגדיה ופשוט המשיכה הלאה. אצל הסטארט־אפים הקטנים, המתקשים לשרוד, זה נגמר אחרת לגמרי.

     

    החשש כעת הוא שהכישלונות המתוקשרים יובילו לכך, שמענף האלקטרוניקה ייעלמו בקרוב המצאות עצמאיות, חדשניות ונועזות של סטארט־אפים קטנים, והוא יישלט לחלוטין על ידי הענקיות. ההפסד יהיה כולו שלנו.

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים