300 מיליון שקל הושבו לציבור במסגרת תביעות ייצוגיות במהלך 2017
במהלך השנה שחלפה הוגשו 1,441 בקשות לתביעה ייצוגית, ובמקביל הסתיימו 818 הליכים בתובענות ייצוגיות. עורכי הדין גזרו מעל ל-34 מיליון שקל כשכר טרחה. ובאיזה תחום הוגשו הכי הרבה תביעות?
סך כל הכספים שהושבו לציבור במסגרת הליכי תביעות ייצוגיות שהסתיימו בשנת 2017 מוערך ביותר מ-300 מיליון שקל. כך עולה מנתונים שפורסמו בכנס השנתי לתובענות ייצוגיות שנערך היום (א') בתל אביב.
במהלך השנה שחלפה הוגשו 1,441 בקשות לתביעה ייצוגית - נתון המהווה ירידה של 4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מעל 1,100 מהתביעות בשנה החולפת הוגשו לבתי המשפט המחוזיים ו-242 תביעות הוגשו לבתי משפט השלום ברחבי הארץ.
מהנתונים עולה כי במקביל לתביעות שהוגשו, הסתיימו 818 הליכים של תביעות ייצוגיות. רוב התביעות (484) הסתיימו ב"הסתלקות" של התביעה - הסכמה לסיום התביעה - כיוון שלא הייתה עילה לתביעה או שהנתבעת תיקנה במהירות את הליקוי.
172 תביעות הסתיימו בהסדר פשרה, 126 תביעות נדחו, 29 תביעות הסתיימו בהודעת "חדילה" - פריבילגיה השמורה לגופים ממשלתיים, שבאפשרותם לחדול מהמעשה תוך 90 יום והתביעה נמחקת, ושבע תביעות הסתיימו בפסק דין לטובת התובעים.
על פי הנתונים שהוצגו בכנס, שנערך על ידי מרכז "הלכה ומעשה", העוסק בהכשרות והשתלמויות מקצועיות בעיקר בתחום העסקי-משפטי, ברוב התביעות הושג הסדר כלשהו לטובת התובעים, בין אם מדובר בהחזר כספי, הטבה, או הפסקת העוולה.
בראש הנתבעים: יצרני ומשווקי מזון
התביעות השכיחות ביותר (62%) עסקו בנושאי צרכנות, כשהנתבעים הנפוצים ביותר הם יצרני ומשווקי מזון, קמעונאים, משווקי מוצרי תקשורת וסלולר או מוצרים אחרים.
שכר טרחת עו"ד המשולם בתביעות שהסתיימו במהלך 2017 עמד בממוצע על 331 אלף שקל, ושכר הטרחה החציוני עמד על 90 אלף שקל. בגין עשר התביעות הגדולות שהוכרעו בשנת 2017 (בגינן הושבו 200 מיליון שקל לציבור), גרפו עורכי הדין שכר טרחה של 34 מיליון שקל.
בשלוש השנים האחרונות הוכרעו 185 פסקי דין בנוגע לתביעות ייצוגיות בבית המשפט העליון, רובן בקשות רשות ערעור, כשאת רוב ההחלטות נתנה השופטת אסתר חיות, כיום נשיאת בית המשפט העליון.
במהלך 11 השנים האחרונות, מאז נחקק חוק תובענות ייצוגיות, הוגשו למערכת המשפטית כ-11,500 בקשות לתביעה ייצוגית.
"ניתוח הנתונים של השנה האחרונה מראה כי בניגוד לנבואות השחורות, תחום התובענות הייצוגיות מיצב את עצמו ויש אפילו ירידה במספר הייצוגיות המוגשות", אמר ל-ynet עו"ד אסף פינק, המתמחה בתחום הייצוגיות ושריכז את הכנס מטעם מרכז "הלכה ומעשה".
לדבריו, "אנו רואים כי תובענות ייצוגיות מביאות להשבה לציבור של מאות מיליוני שקלים כל שנה. כך לדוגמה, השנה השיבה תובענה ייצוגית מעל 10 מיליון שקל ללקוחות ישראכרט, מיליוני שקלים ללקוחות גרופון ומעל 60 מיליון שקל ללקוחות פז המחזיקים פזומט".
נציין כי תיקון לחוק, אותו הובילה לאחרונה שרת המשפטים, איילת שקד, מחייב תשלום אגרה בגין תביעה ייצוגית המוגשת לבית המשפט. הסיבה: כדי למנוע "מבול" של תביעות סרק הגורמות לעומס גדול בבתי המשפט. ועדת החוקה של הכנסת אישרה בתקנות את המהלך, שצפוי להיכנס לתוקף בזמן הקרוב. המשמעות: סכום האגרה בתביעה לבית המשפט המחוזי יעמוד על סך של 16 אלף שקל; 8,000 שקל לבית משפט שלום; ובתביעה נגד רשויות המדינה האגרה תעמוד על סך של 1,800 שקל.
"לולא התובענות הייצוגיות כספים אלו היו נותרים בידי החברות שלקחו את הכספים הללו שלא כדין", אומר עו"ד פינק. "במקום להצר את התחום, אני קורא לשרת המשפטים, איילת שקד, לחזק ולבצר אותו ככלי חשוב לאכיפה אזרחית ולהרתעת חברות וטייקונים העושקים את הציבור".
לדבריו, "למרות העובדה שחוק תובענות ייצוגיות קיים מעל עשור, אנו טרם רואים שימוש שיטתי בחוק כדי לקדם זכויות של אנשים עם מוגבלות, להסיר מפגעים סביבתיים ולהילחם באפליה. זאת על אף שהחוק מאפשר לעשות שימוש בחוקים אלה כדי להילחם בתופעות האמורות. אני תקווה שהשנה נראה שימוש מוגבר בחוק כדי למגר תופעות אלו".
לפנייה לכתב/ת 
