שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    פוגעים בבריאות, בכיס - וגם באושר: הפקקים ואנחנו

    הופכים אותנו לפסימיים ומתוחים יותר, גורמים לנו להפסיד זמן עם הילדים ומגבילים אותנו במציאת מקומות עבודה. השפעות הפקקים עצומות - אבל רוב העובדים לא מוותרים על הרכב. ומה אומרים הנהגים? חלק שני בסדרת "מדינה בפקק"

     

    מדברים על הסיוט: הנהגים על הפקקים    (צילום: ניצן דרור)

    מדברים על הסיוט: הנהגים על הפקקים    (צילום: ניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הזמן הוא המשאב העיקרי שהפקקים גוזלים מאיתנו - אבל ההשפעות של עומסי התנועה בכבישים רבות, רבות מאוד. לאחר שאתמול הצגנו ב-ynet את מפת הפקקים ומה הסיבה להיווצרותם, בפרק השני של סדרת הכתבות "מדינה בפקק" אנחנו מתעכבים על תוצאות הלוואי העגומות של הפקקים על החיים של כולנו, השפעות הנוצרות עקב התלות של האזרח הישראלי ברכב הפרטי.

     

    עצבנות, דכדוך, תחלואה גוברת, אפשרויות תעסוקה ומגורים מוגבלות, פגיעה בחיי המשפחה ופגיעה חמורה בכיס. אלו הן רק חלק מההשפעות השליליות של הפקקים בכבישים. 

      

    מפת הפקקים: אלו מוקדי העומסים בכבישים    (צילום: צלמי ynet | עריכה ואנימציה: יותם קצור ורותם שניר)

    מפת הפקקים: אלו מוקדי העומסים בכבישים    (צילום: צלמי ynet | עריכה ואנימציה: יותם קצור ורותם שניר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    צפו בדיון באולפן ynet

    צפו בדיון באולפן ynet

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון, מסביר: "מחקרים מעידים על כך שנהיגה ארוכה ויומיומית משפיעה באופן ישיר על הבריאות - עלייה בלחץ דם ומתח הם גורמי תחלואה מרכזיים למחלות מודרניות כמו סוכרת למשל. המחקרים מראים שיש לכך השפעה שלילית על חיי נישואים וגירושים ועל האושר".
     

    דרך לא מוצלחת לכלות את החיים

    "אבל האמת היא שלא צריך מחקרים", מבהיר ד"ר רופא, "החוויה היומיומית שכולנו עוברים מעידה שזה לא טוב לנו. הזמן הוא המשאב הכי יקר והכי מתכלה שיש. שעה שעוברת לא חוזרת בחיים, והזמן של כולנו קצוב. אם אתה מבלה שעה וחצי או שעתיים כל יום בפקק - זו דרך מאוד לא מוצלחת לכלות את חייך".

     

    "ברור שככל שההורים היו מבלים פחות בפקקים בדרך לעבודה ובחזרה הביתה, הייתה להם אפשרות לחסוך את הזמן הזה ולבלות יותר בבית עם הילדים", אומרת נגה בירן, מדריכה ומנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים.

    לדבריה, "בכל המחקרים האחרונים נמצא כי נוכחות הורית מונעת התנהגויות סיכוניות אצל מתבגרים. הזמן שהיה נחסך אילו אנשים לא היו עומדים בפקקים בדרך לעבודה או בהסעות לחוגים ולפעילויות אחר הצהריים היה מאפשר מעורבות יותר גבוהה של האבות בחיי המשפחה וחלוקת נטל יותר שיוויונית בין הבעל והאישה. בפועל הזמן הזה מגיע על חשבון המשפחה".

     

    מחקר הפקקים וסוחרי הבורסה

    פרופסור דורון קליגר, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת חיפה, ערך עם עמיתיו מחקר שבחן את השפעות הפקקים על ההשקעות בבורסה. הוא מסביר: "בדקנו את החלטותיהם של סוחרי בורסה מקצועיים שעובדים דרך בתי ההשקעות שלהם אחרי שעמדו בפקקים חריגים ואיחרו בעקבותיהם לעבודה. את הפקקים האלו איתרנו באמצעות מזג אוויר, ימי חג, ניתוח מפות ונתונים נוספים".

     

    אחד הממצאים שעלו ממחקרו של פרופ' קליגר הוא שבעקבות העמידה בפקקים החריגים, גם סוחרי בורסה מנוסים ביצעו החלטות שנבעו מעצבנות. בנוסף, עלה כי אלו שסבלו בכבישים פסימיים יותר ומתוחים יותר ופועלים בדרכים שאינן רציונאליות.

    אבל לדעת נהגים פעולות לא רציונאליות מבצעים גם עוד לפני שעולים לכבישים. "לצעירים אין היום כסף לשכר דירה והם קונים מכוניות - איך לא יהיו פקקים?" שואל מאיר כהן מתל אביב וגם עונה: "הישראלים מכורים לרכב, אתה יכול להיפרד מהאישה ולא מהרכב".

     

    גיא סלע מנתניה, שמגיע בכל יום לעבודה בתל אביב, אומר כי "הפקקים שאנחנו עומדים בהם זה כמו שעתיים-שלוש עבודה. זה לא משתלם ואם לא הייתי אוהב את העבודה שלי אז זה בהחלט היה שיקול רציני לעזוב".

     

    יעברו דירה או יעזבו את העבודה

    ד"ר יואב לרמן מחברת planet לתכנון ערים אומר: "מדי פעם אנחנו שומעים תרחישי אימים שנעמוד עוד כך וכך שעות בפקקים, זה לא יקרה. אנשים יצמצמו את האפשרויות שלהם. אם היום אדם גר בזכרון יעקב ועובד בתל אביב, בעוד כמה שנים הוא יחליט לעבוד בנתניה או לעבור מזכרון. הנסיעה תתייקר ותוכל להגיע לשלוש שעות ביום, והוא יקבל החלטה רציונאלית וכלכלית לחסוך חלק מהזמן בפקק".

     

    בחברת AllJobs ערכו סקר בקרב 750 משיבים על הרגלי הנסיעה לעבודה. על פי נתוני הסקר, 65% מהעובדים מגיעים עם הרכב הפרטי למקומות העבודה. יותר משליש מהם אמרו שהנסיעה למקום העבודה לוקחת עד שעה, ו-19% העידו שהנסיעה אורכת לא פחות משעה וחצי לכיוון. לשאלה "כיצד השפיע זמן הנסיעה על עבודתך?" 57% מהמשיבים ענו שנאלצו לצאת מוקדם יותר מבעבר, שליש ענו שהם מגיעים עייפים יותר לעבודה, כ-30% נאלצים להישאר מאוחר יותר, ורק 21% טענו שאין לזמן הנסיעה השפעה על העבודה.

    "הזמן שאדם מבזבז כל יום בדרכים עולה כסף, מזהם את הסביבה, יוצר מדינה פקוקה וכעת מסתבר שהוא גם פוגע בתפוקת העובד", אומרת עינב בוימפלד, מנהלת מחלקת התוכן והמחקר ב-AllJobs. "הפרדוקס העולה מהמחקר מתחדד לנוכח הנתון לפיו 52% מהנשאלים אמרו כי הם לא יוותרו על רכבם למרות המצב הבעייתי בכבישים. כלומר בהיעדר פתרון מספק מצד הרשויות או מהמעסיקים, מרבית העובדים לא רואים כיצד הם יכולים לוותר על הרכב ויעדיפו לעמוד בפקקים למרות הכול".

     

    נתון מעניין שעולה מהסקר הוא ההבדל שבין נשים לגברים בדברים החשובים ביותר עבורם במקום העבודה. אמנם הן לנשים והן לגברים השכר המתגמל, העניין והאתגר בתפקיד נמצא בראש סדר העדיפויות, אך במקום השלישי אצל גברים נמצא אופק וקידום בחברה ואילו אצל נשים הקרבה למקום העבודה.

    "כדי לצאת מזה לא תעזור תוכנית להרחבת כבישים כי היא תעמיק את הבור", מבהיר ד"ר לרמן. "התוכנית האמיתית היא לכוון את היישובים כדי שיהיו בהם שימושי קרקע שונים. כך לא נצטרך רכב כדי להסיע ילדים לחוג, לדוגמה, משימה שנופלת במשפחות הטרונורמטיביות בדרך כלל על האישה ומגביל את אפשרויות התעסוקה שלה. היא קודם כל נהגת ורק אחרי זה שאר הדברים. המציאות הזו מגבילה גם את חירותם של הילדים, ואסור לזלזל בכך. המהפכה תהיה כשנוכל לרדת מהבית ברגל כדי לקנות חלב, לקחת את הילדים לחוג, ולשתות בירה עם חברים".

     

    הזמן האידיאלי מהבית לעבודה - 17 דקות

    מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה שההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל על הרכב הפרטי היא לא פחות מ-1879 שקלים בחודש, ומהווה ההוצאה השלישית בגודלה אחרי דיור ומזון.

     

    "מדובר רק בחלק מהכסף המשקף רק את ההוצאה הישירה", מסייג את הנתון פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה. "אבל מה עם בנייה של תשתיות כבישים דרך המסים שלנו? ברכישת דירה - אנחנו קונים גם חניה שהיא חלק מעלות הנדל"ן, ובתשלומי ארנונה על חנייה ציבורית וגם במוצרים שקונים בקניונים שהחניה בהם 'חינם' אבל עלותה מועמסת על המוצרים, הסכומים גדולים בהרבה משנדמה", מסביר פרופ' אבינרי.


      

    לדבריו של פרופ' אבינרי התלות ברכב הפרטי גם עולה לא מעט כסף למשק: דרך זיהום אוויר, תאונות דרכים וזמן שמתבזבז בפקקים המוערך בכ-30 שקלים לשעת נסיעה לעבודה. "הגישה השלטת מסבירה שזמן שווה כסף, ועל מנת לחסוך זמן שווה להשקיע בתשתיות תחבורתיות כדי לחסוך זמן, אבל בשטח זה לא קורה. בטווח ארוך של שנים ועשרות שנים זמני הנסיעה נשארים קבועים וגם אם מגדילים את קיבולת הכבישים, הם נסתמים מחדש".

     

    פרופ' אבינרי אמר כי במחקר שנערך, "הזמן האידיאלי שלנו מהבית לעבודה והפוך זה לא אפס, אלא 17 דקות".

     

    מי מגיע בזמן כזה? רק לצאת מהשכונה לוקח היום רבע שעה.

     

    "יש כאלה שמגיעים גם תוך 15 דקות לעבודה ויש גם אנשים שמבזבזים בכביש שלוש או ארבע שעות אבל אי אפשר לעבוד כך לאורך זמן. יש מעין חוק טבע של חצי שעה לכל כיוון, וזה תקף לכל מקום בעולם".

     

    חצי שעה נשמע סביר, אז אולי אין משבר פקקים?

     

    "בהחלט יש פקקים. חצי שעה אתה יכול לבלות בפקק אחד מעצבן וארוך או בנסיעה נעימה וחלקה, בישיבה ברכב שלא זז או בנסיעה נעימה ומוצלת על אופניים. הזמן לא מספר על המהירות. הפקק מדבר על המהירות, ואנחנו חשופים במרכזי הערים לתנועה אטית של 10-12 קמ"ש בשעות העומס - נתון ששם ללעג את ביצועי המכונית ואת ההשקעות הרבות בתשתיות".

     

    ריכוז והפקה: רעות רימרמן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים