שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כלא אופק: עלייה בתקיפות ונתונים נעלמים
    שב"ס נאלץ למסור דו"חות על הכלא, המוסד היחיד המיועד לבני נוער בישראל, אך הנתונים היו חסרים: במשך שש שנים לא דווח על פגיעה מינית אחת בין כתליו ונרשמה עלייה של לא פחות מ-73% במקרים שבהם הותקפו נערים. ח"כ גרמן: "מחדל רציני". שב"ס: אוכלוסייה מורכבת מאוד של נערים בגיל ההתבגרות

     

    מה קורה בכלא אופק?    (צילום: עפר מאיר)

    מה קורה בכלא אופק?    (צילום: עפר מאיר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המספרים ששב"ס לא מעוניין לחשוף: כלא אופק, מקום הכליאה היחיד לקטינים ולבני נוער בישראל, מיועד ל-200 אסירים אבל בפועל שוהים בו הרבה יותר. מדו"חות שמסר שב"ס עולה כי בין 2010 ל-2015 כלל לא דיווחו בו על פגיעות מיניות, נתון שמעורר תמיהה כמו גם עלייה מתמדת במקרי התקיפה בכלא.

     

    מהנתונים עולה כי במהלך השנים האחרונות חלה עליה של 73% בנערים שהותקפו בין כותלי הכלא. בשנת 2014 דווח על 30 תקיפות ואילו בשנת 2015 המספר זינק ל-52. בשנת 2016 חלה ירידה של 4% ו"רק" 50 נערים הותקפו.

     

    שב"ס פרסם את הנתונים לאחר שאילצו אותו לעשות כן: גופים רבים ניסו לקבל מידע על המתרחש בכלא אופק. לפי שב"ס, מטרתו של המתקן היא להעניק מסגרת נאותה לנוער בכלא, להקנות ביטחון אישי לאסיר ולסוהר ולנהל את המקום בצורה אנושית ובשמירה על זכויות אדם. אלא שמנתונים שנחשפים היום (ב') והגיעו לידי ynet עולה כי הכלא לא מקנה ביטחון אישי לאסירים הקטינים השוהים בין כתליו.

     

    זמן רב ניסו במועצה לשלום הילד ובסנגוריה הציבורית לברר פרטים על המתרחש במתקן. המועצה הגישה בקשה לפי חוק חופש המידע, אבל בשב"ס התעלמו. רק בעקבות דיון שנערך בנושא בוועדה לשלום הילד החליטה הח"כית יעל גרמן (יש עתיד) להגיש שאילתא למשרד לביטחון פנים. "נדרש הרבה זמן להשיג את הנתונים הללו, וכעת ניכר שהסיבות לדאגה התממשו. ניתן לקבוע שהנתונים מזעזעים", אמרה.

    שש שנים ללא דיווח על תקיפה מינית ()
    שש שנים ללא דיווח על תקיפה מינית

    מדי שנה, מסרו בשב"ס, עוברים באופק כאלף ילדים ונערים, אך רק מיעוט שבהם שפוט לעונשי מאסר. ב-2016 עברו בבית הכלא יותר מאלף עצורים ושפוטים שנידונו לעונש מאסר והחלו לרצות אותו, מהם 667 עצורים ו-33 שפוטים. באותה שנה השתחררו גם 837 עצורים ו-258 שפוטים.

     

    לפי אתר השב"ס, בית הכלא יכול לאכסן כ-200 נערים, ומשמעו של דבר הוא שבמהלך 2016 הוא היה בתפוסה של יותר מ-100%.

    כלא אופק (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    כלא אופק(צילום: עידו ארז)

     (צילום: ירון שרון) (צילום: ירון שרון)
    (צילום: ירון שרון)

    כלא אופק, 2016 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    כלא אופק, 2016(צילום: עידו ארז)

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    לפי הדו"ח, שהעלה נתונים על תקיפות בעבירות אלימות בכלא, מ-30 המותקפים במתקן בשנת 2014 - 28 נידונו למאסר. שמונה מהם פונו לבית חולים, ואילו 14 טופלו במרפאה. רק שמונה כלל לא נזקקו לטיפול רפואי. ב-2015 האמיר המספר ל-52 קטינים שהותקפו, מהם 48 שפוטים. שניים פונו לקבלת טיפול בבית חולים ואילו 34 טופלו במרפאה. 16 לא נזקקו לטיפול. ב-2016 עמד המספר על 50, מהם 48 שפוטים.

     

    השב"ס העביר נתונים רק על שנת 2011 ואילך, והשנים שקדמו לה כלל לא מתועדות ככל הנראה. ב-2011 נראה כי הותקף רק נער אחד. לטענת השב"ס, אין תיעוד מפני ש"בזמן הזה נאספו הנתונים ואומתו".

     

    אין דיווח על פגיעות מיניות 

    מ-2010 ועד 2016 לא דווח כלל על תקיפות מיניות או פגיעה מינית בין כותלי הכלא. ב-2016 דווח על פגיעה מינית אחת ועל תקיפה נוספת - ולפיכך גורמי מקצוע מצביעים על תת-דיווח. "ישנן שתי מגמות מדאיגות במיוחד; האלימות הבלתי נסבלת והפגיעות המיניות, שהיו הסיבה שמלכתחילה ביקשתי נתונים", אמרה גרמן.

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)
     

    לדבריה, "בדיון בוועדה עלתה לראשונה הטענה על מקרים של פגיעה ותקיפה מינית. כעת עולה חשש כי אלה אינם מדווחים ובהתאם לכך אינם מטופלים. לא ייתכן שבשבע השנים האחרונות היו רק שתי פגיעות שדווחו. בדיון שהתקיים לפני מסירת הנתונים שמענו שהיו הרבה יותר. יש פה מחדל רציני. אנו מכניסים בני נוער למסגרת שמטרתה לשקם אותם, ונדמה כי בדיוק ההפך קורה. מדובר פה בילדים שטרם גיבשו זהות ואישיות, ויש סיכוי גדול להפוך אותם לאזרחים טובים וחיוניים לסביבה. אלא שצריך שמישהו יהיה עם היד על הדופק".

     

    גם הדיווחים על ניסיונות אובדניים מעלים שאלות: ב-2012 עמדו מספר הניסיונות האובדניים על חמישה, ב-2013 וב-2015 על שניים ואילו בשנים 2014 ו-2016 דיווחו בכלא אופק על ניסיון אחד בלבד.

    ח"כ יעל גרמן (צילום: עופר מאיר) (צילום: עופר מאיר)
    ח"כ יעל גרמן(צילום: עופר מאיר)

    מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן ()
    מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן
    עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, אמרה כי "הנתונים חושפים מציאות קשה ובלתי מתקבלת על הדעת. קטין במעצר או במאסר נתון במשמורת המדינה ובהשגחתה. לשב"ס יש אחריות מלאה לדאוג להגנתו, לשלומו, לבריאותו ולחייו. אסור להשלים עם מציאות שבה מתרחשים אירועי אלימות בכלא אופק תחת עיניהם 'הפקוחה' של גורמי שב"ס".

     

    היא טענה עוד כי 70% מהכלואים באופק שבים לפשיעה. "הנתונים שנחשפים היום יכולים אולי לשפוך אור על אחת הסיבות לכך. איך אפשר להשתלב בשיקום שעה שצריך לעסוק בהישרדות ובהגנה?"

     

    משירות בתי הסוהר נמסר: "סגל בית הסוהר אופק הוא סגל מקצועי שעובר הכשרה ייעודית לטיפול בנערים ונוהג במקצועיות ובאחריות כלפי הנערים המוחזקים במתקן. מספר הנערים המוחזקים בבית סוהר עומדת על כשליש מהתקינה המקסימלית בעוד הצוות הטיפולי נמצא בתקינה מלאה, דבר המאפשר טיפול מלא ומעמיק לכל נער. יחד עם זאת יש לזכור כי מדובר באוכלוסייה מורכבת מאוד של נערים בגיל ההתבגרות על כל המשמעויות העולות מכך.

     

    "ובכל זאת, קיים גידול משמעותי בכמות הנערים שמצליחים להשתלב חזרה בקהילה ואף לאחרונה הוקם פרויקט לגיוס נערים לצבא. חשוב להבין כי בית הסוהר הוא מוסר דינמי, בכל יום נקלטים למתקן נערים חדשים ומשתחררים אחרים. מדובר בתנועה של יותר מאלף נערים לאורך השנה. קל לעשות מניפולציה לנתונים כאשר לא מבינים אותם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כלא אופק: עלייה בתקיפות ונתונים נעלמים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים