שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפרדוקס שבלהיות אדם מופנם בקשר זוגי
    בעולם מוחצן וחברותי כמו שלנו שוררת דעה קדומה כלפי אנשים מופנמים, והם מתויגים לעיתים כביישנים, לא חברותיים או לא מסוגלים לאהוב, בזמן שהאמת הפוכה לגמרי

    השבוע ברצוני לדבר אתכם על אנשים מופנמים. מופנמות - משמעותה פנייה פנימה לעבר עצמי, במקום החוצה כלפי האחר. מופנמות נובעת מהצורך וההעדפה להגן על ההיבט הפנימי, להישען עליו ולא לאפשר לו להיות מוצף על ידי העולם החיצוני. בעולם מוחצן וחברותי כמו שלנו, שוררת דעה קדומה כלפי אנשים מופנמים, והם מתויגים שלא בצדק כביישנים, לא חברותיים או לא מסוגלים לאהוב, בזמן שהאמת הפוכה לגמרי.

     

    הפרש הבודד

    ההגדרה הפסיכולוגית לאנשים שנטייתם פנימה היא "אישיות סכיזואידית". המילה "סכיזם" - משמעותה קרע או שסע, והיא באה לתאר את הפיצול ובמקרים קיצוניים את הניתוק, בין העולם הפנימי של האדם לבין העולם החיצוני. אנשים אלה מעדיפים עיסוק אינטלקטואלי על פני אינטראקציות חברתיות המציפות אותם במהירות. או כפי שאיינשטיין, אישיות סכיזואידית בעצמה, העיד פעם על עצמו, "אני פרש בודד". לאנשים אלה יש צורך במרחב, בשקט, בהרהור ובנסיגה אל תוך דמיונם ועולמם הפנימי המפותח.

     

    באופיים הם אאוטסיידרים, צופים בנעשה ממרחק, וזאת עקב ה"עור" הדק שלהם והרגישות הגבוהה המאפיינת אותם. אומנם ה"אישיות הסכיזואידית" נוטה להתנתק ולהתכנס, אך קיימות בה גם כמיהה מעודנת ופנטזיות עוצמתיות לקרבה עם אדם אחר. למעשה, ככל שאדם מצליח להפוך את עצמו למשק אוטרקי, כך גם גדל הלחץ מבפנים לפצות על הנטייה פנימה, דרך יצירת קשר עם העולם החיצון.

    הם נחווים כטיפוסים עדינים, אולם האגרסיה שלהם שוכנת מתחת לפני השטח (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    הם נחווים כטיפוסים עדינים, אולם האגרסיה שלהם שוכנת מתחת לפני השטח(צילום: Shutterstock)
     

    אנשים בעלי נטייה סכיזואידית הם רוויי סתירות – לעיתים נראה שהם מסתפקים בעצמם, אולם כל מי שמכיר אותם מקרוב יכול להעיד על העומק של הצרכים הרגשיים שלהם. הם נראים אדישים, אולם מבפנים הם דרוכים וערניים, וניחנים ברגישות גבוהה יותר מרוב בני האדם. הם נחווים כטיפוסים עדינים, אולם האגרסיה שלהם שוכנת עמוק תחת מעטה עבה של הגנה, ובאה לידי ביטוי בצורות שונות, החל מהומור עוקצני ועד לביטויים אומנותיים.

     

    ניתן לומר כי הריחוק וההתכנסות פנימה של האישיות הסכיזואידית נובע מהצורך להגן על עצמה מהצפה רגשית, מגירוי יתר, מסביבה שנחוות לעיתים כפולשנית וחודרנית, סביבה שלעיתים מתקשה להבין ואף מבטלת את עולמה הסובייקטיבי העשיר. רבים טועים וחושבים שאנשים אלה הם בעלי צרכים רגשיים מועטים, אולם בהתבוננות מעמיקה רואים שיש להם יותר במשותף דווקא עם אנשים שצריכים יותר. ההבדל ביניהם הוא שהם למדו להפנות את הרעב פנימה, עקב אכזבות חוזרות ונשנות בילדות. באופן פרדוקסלי, אנשים אלו מסתפקים במועט דווקא מהחשש שהצורך הגדול שלהם באהבה מהאחר הוא תובעני מדי.

     

    הפחד להיבלע ולהיפגע

    חלק מהם מדווחים כי גדלו עם דמות מטפלת קרה, עסוקה בעצמה או פולשנית, כזאת שלא ראתה את עולם הצרכים המיוחד שלהם. אחרים טוענים שהוריהם התייחסו לא פעם בחוסר סבלנות לרגישויות השונות שלהם, והעבירו להם מסרים שהם רגישים יתר על המידה, מוזרים, "עושים סיפור מכל דבר" או קשים לגידול. לפיכך, הצורך באהבה נחווה אצלם לא פעם כבא על חשבון עצמם, וכתלות שיכולה להסתיים במפח נפש חוזר. מי שמכיר את סגנונות ההיקשרות של בולבי יכול בוודאי להבחין כי האישיות הסכיזואידית מתכתבת עם סגנון ההיקשרות הנמנע, בו האדם מצמצם את מנגנון ההיקשרות אל האחר ונמנע מקשר קרוב עקב הפחד להיבלע ולהיפגע.

     

    המשל המפורסם של שופנהאואר מספר על קבוצת קיפודים בלילה קר. כאשר הם מתקרבים זה לזה כדי להתחמם, הם דוקרים אחד את השני, וכאשר הם מתרחקים זה מזה הם סובלים מהקור. המשל הזה מצליח להעביר את הדילמה של הנטייה הסכיזואידית - "תתקרב כדי שלא ארגיש לבד, תתרחק כדי שלא ארגיש מוצף".

     

    אם כך, הקונפליקט העיקרי ממנו הם סובלים בזוגיות קשור לקרבה ומרחק, אהבה ופחד. הם מחפשים קירבה אולם מפחדים להיבלע, מחפשים מרחק כדי להבטיח את שלמותם הנפשית, אולם כתוצאה מכך גם עלולים לסבול מניכור ובדידות. לא פלא שרבים מהם מגיעים לטיפול לאחר אובדן של אדם קרוב או חוויית בדידות אינהרנטית. העובדה שהם נסוגים לתוך עצמם ולנוחות היחסית שלהם בעולמם הפנימי, לא אומרת שהם חסינים מפני בדידות.

     

    ניצחונות קטנים של אנשים ביישנים

    ניצחונות קטנים של אנשים ביישנים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    סיבות נוספות שיכולות להביא לטיפול הן קושי לצאת לדייטים בגלל חרדה חברתית, יחסים בין-אישיים מועטים ורצון לשפר את יחסי המין שלהם, שנחווים לעיתים על ידי בני זוגם כמכנים או טכניים. הצמיחה של בעל האישיות הסכיזואידית באה לידי ביטוי כאשר הוא מסוגל להרפות מהאמונה הסמויה שאי-מעורבות ושמירת מרחק הם המקור היחידי לביטחון. כאשר הוא יוצא מ"הראש" שלו ופועל בעולם מתוך תחושה של ניסוי וטעייה, ומתוך מקום של יותר בטחון. כאשר הוא מתחבר אל רגשותיו, קשוב לליבו ואינו מפחד להושיט יד אל האחר ולהיפתח. דווקא אז הוא מוצא שמקורות האנרגיה שלו מתמלאים גם מבחוץ ולא רק מבפנים, והוא חווה את העולם מנקודות מבט שונות ולא רק מנקודת המבט השכלתנית.

     

    ישנם אנשים בעלי נטייה סכיזואידית שבסופו של דבר מעדיפים לחיות כרווקים. גם אם הסביבה מסתכלת עליהם באופן מוזר או שונה עקב הבחירה שלהם לחיות לבד, הם אינם לוקחים קולות אלה ברצינות יתרה במערכת השיקולים האישית שלהם. אם הם כבר מתאהבים, ההתאהבות שלהם היא בדרך כלל אינטנסיבית מאוד ומגיעה בעוצמה רבה, גם מכיוון שהם משליכים את עולמם הפנימי העמוק על האחר ומקווים להפוך אותו לחלק מעולמם הפרטי, וגם כתוצאה ממשך הזמן הרב יחסית שעובר בין התאהבות אחת לשנייה. מכאן שכשהם כבר מושיטים יד לאחר, הם מושיטים אותה בעוצמה.

    אנשים מופנמים נמשכים פעמים רבות דווקא לאנשים מוחצנים ודרמטיים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    אנשים מופנמים נמשכים פעמים רבות דווקא לאנשים מוחצנים ודרמטיים(צילום: Shutterstock)
     

    במסגרת הזוגית הם אוהבים ליצור לעצמם מרחב פרטי ולשמור על חופש ועצמאות, ומאפשרים לבן-זוגם את אותו מרחב עקב מיעוט צרכים רגשיים וחומריים מצידם. הם נמנעים מתלות רגשית בבן זוגם ואינם אוהבים שנתלים בהם, ויכולים להרגיש בקלות כשבן זוגם רוצה מהם יותר ממה שהם יכולים לתת. למרות היותם אנשים בעלי רגישות גבוהה, קשה להם להביע רגשות ולהיות עם אדם שמציף אותם ברגשותיו, או תובע מהם תשומת לב מרובה. הם יכולים להיתפס כקרים ומרוחקים עקב מופנמותם, ובגלל העדפתם לזמן עם עצמם שמוקדש יותר למחשבה, קריאה ולימוד על-פני שיחות חולין.

     

    כיוון שהפכים נמשכים, אנשים מופנמים נוטים להימשך הרבה פעמים לאנשים מוחצנים, דרמטיים ומשוחררים מבחינה חברתית (עליהם נדבר בטור הבא שלי בסדרה). חיבור כזה יכול ליצור סיטואציות רבות שבהן בן הזוג דורש מהם יותר קרבה, ומנסה לפתור קונפליקטים ומתחים זוגיים על ידי התקרבות ואינטימיות, כשמנגד, האדם המופנם מרגיש מוצף, מפחד להיבלע, ומתרחק ככל שבן זוגו מתקרב יותר.

     

    תנועה זו בין בני הזוג יוצרת לא פעם תסכול אצל שניהם, כאשר בן הזוג המופנם מרגיש שדורשים ממנו יותר מדי, או דורשים ממנו משהו שאין ביכולתו לתת, ובן הזוג המוחצן מתייאש, לעיתים מוותר ומתכנס בתוך עצמו. "ריקוד זוגי" זה נפוץ בקרב אנשים בעלי נטייה סכיזואידית. איך מתנהלים בתוך זוגיות כזו? על זאת ועוד בטורים הבאים...

     

    רועי צור הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט – עוסק בטיפול פרטני, זוגי וקבוצתי. מרצה במסגרת "Funzing".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הפרדוקס שבלהיות אדם מופנם בקשר זוגי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים