"נבוכה לדבר עם הילדים שלי על מין"
הורים לא תמיד יודעים איך לדבר עם הילדים שלהם על מין ודוחים את השיחה לרגע המתאים שאף פעם לא מגיע. אז למה באמת חייבים לפתוח את הנושא ומה קורה כשהילדים לא מקבלים הדרכה נכונה?
"אני כל כך נבוכה לדבר על מין עם הילדים שלי. אין לי מושג איך לעשות את זה בלי להסמיק, להתבלבל ואין לי מושג בכלל איך להתחיל", משתפות אותי נשים בעיקר.
נדמה לי שאילו הייתי שואלת אתכם מי מכם משוחח על מין עם ילדיו המתבגרים, מעט מאוד ידיים היו מורמות. אנו כהורים משאירים חלל בחינוך ילדינו, חלל עמוק ודווקא בנושא הכי חשוב בחיים - מין. האנרגיה שמביאה חיים לעולם, שמחברת באופן העמוק ביותר בין גבר לאישה, שמבטאה את אהבתינו, שנוסכת בנו עונג, וגם זו שגבולותיה חשופים לפריצה אגרסיבית - עליה לא מדברים.
אם כבר מדברים, בורחים לתיאורים ביולוגיים של רביה או לדיבור מאיים ומפחיד על אמצעי מניעה כהגנה מפני מחלות. לטעמי זה כמו ללמד אהבה דרך לימודי פיזיולוגיה. בריחה והתחמקות במקרה הטוב ונזק במקרה הפחות טוב. מדוע נזק? משום שחלל, מטבעו הפיזיקלי נוטה להתמלא. הטבע לא משאיר חללים.
מה אם כן תופס את מקום החלל שאנו משאירים אם לא פורנוגרפיה? מה שאני קוראת לו - זנות מצולמת. לכאורה, תוכלו לשאול מה חדש תחת השמש? גם אנו ההורים לא קיבלנו חינוך מיני ראוי, וגם בתקופתנו היה פלייבוי. אכן, אלא שהפורנוגרפיה, כמו כל המדיה, הולכת ומקצינה, ומקבלת ביטויים אלימים יותר ויותר.
דור שיש בו ניתוק בין מין ואהבה
1. ככל שילדים נחשפים לפורנוגרפיה מוקדם יותר, ככה נחסם הדימיון האירוטי הבריא שלהם משום שהמדיה מזינה את הדימיון וקובעת עבורם מה ידמיינו ומה יחשבו. בעולם ה"ישן", דמיונות ארוטיים היו קשורים לרוב עם תסריט רומנטי דמיוני. היום רוב הדימיון נטול רומנטיקה ונטול התפתחות רגשית-אנושית.
2. התוצאה של העובדה המעציבה הזאת היא היווצרות של דור שיש בו ניתוק בין מין ואהבה, המקבל ביטוי בקושי משמעותי ליצור מערכות יחסים ארוכות שיש בהן אינטימיות עמוקה. אנו כהורים נבהלים מן התמונה העגומה, ומנסים לתת מענה על ידי חסימת המחשב לאתרים פורנוגרפיים. בכך אנו טומנים את ראשינו בחול, משום שילדינו תמיד יהיו זריזים מאיתנו וימצאו דרכים לעקוף את המחסום.
3. מכיוון שכוכבי הפורנו הן נשים בעלות חזה גדול (לרוב מושתל סיליקון) ושפתיים בשרניות, וגברים שריריים בעלי איבר מין גדול במיוחד, מושא הדמיון של הנערים והנערות שצופים בפורנו יהיה דמויות בעלת אפיונים דומים לאלה. מכיוון שהמציאות הרבה יותר הטרוגנית, הפער בין הנערה/אישה ה"אמיתית" לבין כוכב/ת הפורנו יגרום לאכזבה ואיבוד התשוקה או לחץ סמוי על האישה "לעבור שיפוצים" (הזרקות בוטוקס לקמטים, הגדלת שדיים וכו'). לחץ דומה נוצר גם על הנער עם השפעה על ירידה בדימוי הגוף אם הוא לא עונה על הקריטריונים של הפורנו.
4. השפעה נוספת של הפורנוגרפיה היא התמכרות למין. ברור שצפייה בפורנוגרפיה היא לרוב במקביל לאוננות. הגירוי הוא עוצמתי, ממש בדומה להתמכרות לסוכר ואף יותר. התהליך מחזיר את הצופה שוב ושוב לצפייה וחיפוש אחר העונג הבא. העיסוק במין בניתוק ממערכות יחסים מפתח נערים ונערות עם קושי משמעותי בהבנה הרגשית כיצד לחזר בכבוד, לגעת בהקשבה ולאהוב בהתמסרות ומחויבות רגשית.
קראו עוד:
כשהילדה רוצה ג'ינס ב-1,100 שקלים
ואז הילד פתאום אמר - "בא לי למות"
7 כללים שיעזרו לכם בריב הבא של הילדים
אעשה הפסקה מתודית קצרה ואחזור להתבונן עלינו, ההורים. בכל הקשור לתחום המיני, רוב ההורים גידלו אותנו על "דממת אלחוט" במקרה הטוב ועל פוריטניות מתחסדת ומטיפה במקרה הגרוע.
פיתחנו קושי לשוחח על מין בנינו לבין עצמינו, בין חברות קרובות וגם עם בני זוגנו, איתם אנו אמורים לקיים מערכת יחסים של תקשורת כנה. ואם כך המצב ביננו לבין עצמנו, קל וחומר בינינו לבין ילדינו.
חינוך מחדש של ההורים
הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לחנך את עצמנו מחדש - ליזום תהליך מודע והדרגתי של פתיחת השיח המיני החבור אל ההוויה הארוטית של עצמינו. כאשר נרגיש טוב עם עצמינו ולא נתבייש בהיותנו בעלי תשוקה, כך נפתח יכולת לשוחח על כך עם ילדינו בלי התחמקות, בלי בדיחות מבזות ובלי ציניות. באהבה פתיחות וכנות.
מה אומרים בכל גיל? צפו:
מומלץ להתחיל לדבר עם הילדים על הנושא כבר בגיל צעיר, כך שמיניות תהיה נושא מדובר באופן טבעי כמו שאר הנושאים בבית. לא לחכות עם השיח לגיל ההתבגרות כי אז זה נעשה נושא שהגישה אליו חסומה.
בגילאי שנתיים עד שלוש - לקרוא לאיברי המין בשם ולהסביר בפשטות על הגוף.
בגילאי הגן - להסביר שהגוף הוא "רק שלי", על הגבולות וגם על העונג. אם רואים שהילד נוגע בעצמו אפשר לומר "איזה יופי שנעים לך, זה באמת נעים לגעת", ויחד עם זאת להסביר שמגע נעים באיברי המין הוא מותר וכדאי, אבל פרטי. לא להעיר להם בפומבי אלא בפרטי ובטון רך.
גיל ההתבגרות - לדבר על החיבור ללב, על ההקשבה לגוף שלי ושל האחר. להסביר שעושים רק מה שרוצים ונעים, בלי לחץ. אם ההורים נבוכים - כדאי להיעזר במדריכה למיניות בריאה עבור עצמם. הסבירו להם על הטבעיות של פליטת זרע בלילה ושלא יתביישו לשים את התחתונים בכביסה.
נדמה לעתים שילדים לא מקשיבים להורים - זו טעות. ילדים מקשיבים ורוצים לשמוע, גם אם כלפי חוץ הם מגיבים בביטול אפייני. למתבגרים חשוב להרגיש שההורים לא פוחדים מהנושא. זה מרגיע אותם.
הכותבת היא מטפלת מינית-הוליסטית ופיזיותרפיסטית, מחברת הספר "האמת העירומה של האהבה"
לפנייה לכתב/ת 
