שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    האצות שמפשירות את הקרחונים
    מחקר חדש מגלה: אצות חד-תאיות מגדילות את ספיגת קרני השמש ולכן מאיצות את הפשרת יריעת הקרח של גרינלנד
    מחקר חדש מצא שאצות חד-תאיות שגדלות על יריעת הקרח של גרינלנד מורידות בצורה משמעותית את החזר קרינת השמש מהמשטח הבהיר של הקרחון ומאיצות את קצב ההפשרה שלו. בגרינלנד נמצאת יריעת הקרח השנייה בגודלה בעולם אחרי אנטארקטיקה, כך שלנתונים החדשים עשוי להיות משקל מהותי במודלים עדכניים של היעלמות הקרחונים.

     

    עוד כתבות באתר מכון דוידסון :

    השקר המתוק של השוקולד המריר

    האם אפשר להתאים בני זוג על סמך בדיקה גנטית?

    הצמח הטפיל שמשתק את ההגנה

    הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

     

    לחקר הקרחונים שמור מקום של כבוד במחלקות המחקר של מדעי כדור הארץ. הנתונים שאוספים חוקרי הקרחונים משמשים בין השאר להערכת הקצב של עליית מפלס האוקיינוסים הצפוי בשנים הקרובות בשל שינויי האקלים.

     

    גם באנטרטקטיקה. קרחון שמתנתק מהיבשת    (צילום: רויטרס)

    גם באנטרטקטיקה. קרחון שמתנתק מהיבשת    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קצב הפשרת הקרחונים תלוי בין השאר באלבדו, שהוא מדד להחזרת קרני האור ממשטח מסוים. טווח הערכים של האלבדו נע בין 0 במשטח שבולע את כל קרני האור ולא מחזיר אותן כלל, ועד ל-1 במשטח שפועל כראי מושלם שמחזיר את כל קרני האור שפוגעות בו. ידוע כבר שנים רבות שחלקיקים של אבק מינרלי או פיח שנותר משריפת דלק פחמי יכולים להוריד את האלבדו בצורה משמעותית, ולשנות את קצב הפשרת הקרחונים שעליהם הם נמצאים. אולם עד כה כמעט שלא חקרו את השפעה של גורמים ביולוגיים על קצב ההפשרה, אף שבמקומות רבים ידוע שיש אצות כהות הגדלות על פני הקרחונים, שעלולות לשנות את האלבדו שלו.

     

    המחקר החדש, בהובלת מארֶק שטיבל (Marek Stibal) מהמכון הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד נערך בשנת 2014 בקרחון בצפון מערב גרינלנד פורסם בכתב העת Geophysical Research Letters. החוקרים שהו באתר בעונת ההפשרה של הקרחון במשך 56 ימים ועקבו אחרי השינוי באלבדו של הקרחון ובדקו את הקשר בין זה לאוכלוסיית האצות שמתפתחת עליו.

     

    יישוב בגרינלנד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    יישוב בגרינלנד(צילום: shutterstock)

     

    החוקרים גילו קשר חזק בין כמות האצות שגדלות על פני הקרחון לירידה באלבדו, שהגיעה עד כדי 70 אחוז, ולכן גם להאצת תהליך ההפשרה של הקרחון, שספג יותר קרינה מהשמש. האצות מנצלות את אור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה, ומייצרות לשם כך צבענים (פיגמנטים) כהים שעוזרים להן להתמודד עם הקרינה החזקה, ובתוך כך תורמות להפשרת הקרח.

     

    "החידוש במחקר שלנו הוא שגילינו שתהליכים ביולוגיים ממלאים תפקיד מכריע בהתנהגות של יריעות קרח", אומר שטיבל. "חוקרי קרחונים מסתכלים לרוב רק על חומרים אי-אורגניים כשהם בוחנים את החזר האור והפשרה של קרחונים, מאחר שתהליכים ביולוגיים לרוב מורכבים מדי להבנה. אך אנו מוצאים שלאורגניזמים יכולה להיות השפעה רחבה על המערכת".

     

    במחקר הנוכחי לא נבדקה ההשלכה רחבת ההיקף של התהליכים הללו על קצב הפשרת הקרחונים, אך מכיוון שקרינת השמש הישירה היא הגורם העיקרי להפשרת קרחוני גרינלנד, יש חשיבות רבה להבנת ההשפעה של גדילת האצות על הקרחונים. חוקרים שמפתחים מודלים לניבוי קצב היעלמותן של יריעות הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה צריכים לקחת את התוצאות האלה בחשבון.

     

    יונתן גרופ, דוקטורנט במכון ויצמן וכותב באתר מכון דוידסון

     

    למחקר המלא

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    השפעת ההתחממות הגלובלית על גרינלנד
    צילום: shutterstock
    מומלצים