שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אני חוזר הביתה?
    קשה לעזוב את ישראל ומסתבר שלא פחות קשה לחזור אליה. ‘הבית הישראלי’ בניו יורק פותח סדרת קורסים שמבטיחה לתת לכם כלים לא לחטוף הלם כשתנחתו בנתב”ג והמדינה שתפגשו לא דומה לזו שעזבתם

    כולנו מכירים את הקושי שכרוך במעבר למדינה חדשה. גם במדינות בהן דוברים את השפה המקומית, פערי התרבות יכולים לזעזע את עולמנו ולגרום לנו להתערער. כמו המעבר לאמריקה, גם המעבר חזרה לישראל עלול להפתיע אותנו ולהרחיק אותנו מאזור הנוחות.

     

    בין אם אתם מתכננים לחזור לישראל ובין אם אתם מתלבטים, שוקלים או משתעשעים עם הרעיון, בקרוב יחל קורס מיוחד ביוזמת הבית הישראלי בניו יורק, שיוביל את המשתתפים בו אל עבר תמונה בהירה וברורה יותר בנוגע לעתיד התעסוקתי שלכם בארץ. ארבעה מפגשי הקורס יעסקו ב-היכרות עם תהליך הגיוס והמיון בישראל, סקירת שוק העבודה, הבנה ברורה ומחודדת של מטיותינו המקצועיות והתעסוקתיות, שכלול מיומנויות תקשורת ועצות בכתיבת קורות חיים והפצתם.

     

    דנה סיני ונטלי משה, מנהלות הבית הישראלי בניו יורק, מסבירות שמהות העשייה שלהן מקורה ברצון לסייע וללוות תושבים אשר רוצים לחזור לישראל,

    מתלבטים או כבר נערכים לתהליך אקטיבי. ״כל שאלה שיש להם, אנחנו כאן כדי לתת להם ליווי, מענה וייעוץ, מוודאות שאנשים לא יהיו לבד בתהליך הזה.

    ישראל״, הן מדגישות, ״היא אף פעם לא המדינה שעזבת, גם אם לא היית שם שנתיים״. הבית הישראלי פועל דרך קבע למען הקהילה הישראלית באזור, ושומר על קשר הדוק עם הישראלים המקומיים. ״אנחנו יוזמות קשרים עם התושבים המקומיים, הבית הישראלי יוזם שלל פעילויות לישראלים שמתגוררים כאן ואם יום אחד ירצו לחזור לישראל, אנחנו רוצות שהם ידעו שלא יהיו לבד. את הקורס, עליו יגבו 60 דולר בלבד לכל ארבעת המפגשים, פתחו בבית הישראלי בשיתוף JCC כי הבינו שלא לכולם יש הצעות עבודה בארץ והבינו שיש לתת מענה הולם לאחת מאבני היסוד של חיים בישראל. ״לעיתים זה עלול להיות גורם מעכב או מפחיד ואנחנו מנסים למנוע את זה, אבל מבחינתי כל מי שגר כאן מעל שנתיים הוא תושב חוזר פוטנציאלי, לכן הוא מוזמן להגיע.

     

    בר צבי. ידעתי מה נתן לי אור ()
    בר צבי. ידעתי מה נתן לי אור

     

    את הקורס מובילה אלה בר-צבי, 42, יועצת ארגונית תעסוקתית שבעצמה עברה מסע שאולי, יותר מכל, מאפשר לה לסייע לישראלים שחיים רחוק מישראל והשאלות שמלוות אותם. ״הגעתי לארה"ב בשנה שעברה בעקבות שליחות שלנו מטעם חברת ׳טבע׳״, היא מספרת ומתארת מסע שהחל עוד שנים ארוכות קודם לכן. ״את התואר הראשון שלי עשיתי עשיתי בכלכלה. עברתי מאז מסע ארוך ממספרים לאנשים״, היא מתארת. ״את התואר הראשון עברתי בשן ועין, בעיקר כי אבא שלי היה רואה חשבון ומאוד רציתי לרצות וללכת בעקבותיו״.

     

    וזה אכן מה שעשתה. בר-צבי סיימה את התואר ומיהרה לעבודה כיועצת מימון. יום אחד, במסגרת סדנאות בעבודה שהתמקדו במיומנויות רכות ושפת גוף הבינה שהיא נמשכת לעולם אחר. ״פתאום חשבתי ששם אני רוצה להיות. הדרכה זה משהו שמאוד אהבתי. ידעתי מה נותן לי אור, עבודה עם אנשים, הדרכה, זה פתח משהו״. אלה מיהרה לדבר עם מדריך הסדנה וזמן קצר מאוחר יותר, במקביל לתואר במשאבי אנוש, התפטרה מעבודתה ויצאה לדרך חדשה של הדרכה יוצרת.

     

    ״התחלתי להעביר סדנאות רכות במקומות עבודה על כל נושא איכות השירות, תהליך מכירה, איך עושים סמול טוק או שוברים קרח, איך עושים החלטות ולמה כל תהליך קניה הוא רגשי כולל סימולציות וכל מה שצריך כדי להצליח למכור״. היא מאוד נהנתה אבל הרגישה שהדרך שהיא מובילה לא מסייעת לחלק גדול מהאנשים לשאוט קדימה. ״הרגשתי שחלק גדול מהקבוצה לא נמצא, שם לא משנה כמה תנסי. יש אנשים שבאמת לא מתאימים למכירות״. כך הובילה, במסגרת החברה, פתיחת מרכזי הערכה לעובדים, “נחשפתי לראשונה לשאלוני אישיות”.

     

    ואז, כשהיא בשיאו של פיתוח, מתווה את הדרך החדשה שלה בחברה, הגיעה ההצעה של בעלה לעבודה בברצלונה. ״הגענו וחטפתי שוק״, היא מתארת, ״בעלי עבד ואני עם ילדים קטנים, לא מדברת ספרדית ולא יודעת מה לעשות״. אחרי לא מעט קשיים, היא לומדת את השפה ויוזמת חברה חדשה משלה לגיוס עובדים מקומיים לחברות ישראליות. ״הפרויקט שאני הכי גאה בו״, היא מספרת, ״הוא השמה לחברה ישראלית שגייסתי עבורה מנכ״ל לבנוני״.

     

    ועדיין, לצד ההתרגשות והתרומה הקטנה שלה למזרח תיכון חדש, בר-צבי נקלעה למשבר. בתה אושפזה בבית החולים והיא הרגישה בודדה מאי פעם, בלי משפחה וסביבה תומכת, תחושה שרובנו כנראה מכירים. ״החוויה בבית החולים, היא שהחזירה אותי בסופו של דבר לארץ״, היא מודה. ״את בבית חולים, במדינה זרה בלי שום דבר. זה הרגיש מוזר וזר ולבד והיה לי ברור שאני רוצה הביתה״. בחזרה לישראל, היא מודה היום שמיהרה, אולי קצת יותר מדי, לשוב לעבודה. ״כשהגענו לארץ הרגשתי שאני נושקת לגיל 40, אחרי חמש שנים שלא הייתי בארץ. לא לקחתי אוויר להתאקלמות ונכנסתי לטירוף שאני חייבת עבודה, יצרתי קשרים בערך עם כל מי שאמר לי שלום״. מהר מאוד החלה במסלול עבודה מוכר ועל אף ההצלחה, היה לה ברור שמשהו לא כשורה. ״לא היו לי חיים. הרגשתי שאין לי חיים. נשאבתי מאוד עד ששוב, החלטתי לעשות שינוי ולדייק עם עצמי״. בר-צבי החליטה לשלב לימודי ייעוץ ארגוני שיאגדו את כל הניסיון שלה, מהמספרים ועד האנשים ויאפשרו לה לגדול ולאפשר גם לאחרים לצמוח. ״עשיתי תהליך עם עצמי, מסע הכי גדול שיש. שם הייתי מתמלאת, בזמן הלימודים״.

     

    ושוב, בדיוק כשכל החלקים ישבו להם בנחת במקום הנכון, הגיעה ההצעה לעבור לארה״ב. ״התלבטנו המון והחלטנו ללכת על זה״, היא מתארת. ״הלימודים שלי, שאלוני האישיות שנחשפתי אליהם והפכו לחלק אינטגרלי מתהליך העבודה שלי, הובילו אותי להבנה שהעולם הוא שטוח והוא הכל הופך להיות גלובלי. שום דבר לא נעצר, הכל ממשיך ולכן, הפעם כשאני רחוק מישראל, מה שאני עושה זה ללוות נשים אנשים למימוש תעסוקתי ממש כמו שעשיתי בלימודים ובהתמחות ובעבודה בישראל״. אלה עובדת כאן במפגשים פרטיים עם כל מי שמעוניין לעשות פריצת דרך תעסוקתית. ״במסגרת התהליך אני עושה שימוש במבחני role analysis שמבקשים לנתח דרך שלושה מעגלים. משפחת המקור, המשפחה שנולדתי אליה. המשפחה שאליה גדלתי, עבודה וקריירה והמעגל השלישי הוא החיים והמסגרת שיצרת. גם ציפיות ודרישות ותפקידים שביצעת, כיצד קיבלת החלטות ומעברים״.

     

    היא מדגישה שמדובר לפני הכל בתהליך שנועד לפרקטיקה. לא מדובר בטיפול. ״אלו צעדים שאנחנו לוקחים כדי לזהות נטיות תעסוקתיות. לומדים על מבנה האישיות שלך דרך דברים שאוהבים ונוטים לעשות. אנחנו עורכים שאלונים אישיותיים, ערכים, צרכים ויש תהליך של אימון בתהליך הזה כי כל אחד מצליח לחדד דברים על עצמו בתהליך הזה. אנחנו גם מבינים שיש מנעד אפשרויות לכל אחד ומתוכן כדאי לדייק ולחבר למעגלי חיים, כי היום אנחנו רוצים גם איזון בחיינו והעיסוק צריך להתחבר לסגנון החיים שלנו. לכל אחד מתאימים את מה שצריך״.

     

    בארה״ב מגיעים לאלה גברים ונשים בכל מיני שלבים בחיים, מחפשים תשובות, הכוונה ומיקוד. ״רוב האנשים מגיעים כי הם רוצים לעשות שינוי בקריירה. בכל גיל. אנחנו מזהים חסמים. עשיתי למשל תהליך עם מישהי שחשה מחסום שפה אבל זה חסם טכני. יש חסמים רגשיים כמו פחד מכישלון, פחד מהצלחה או אובדן ביטחון. המכנה המשותף״, היא מדגישה, ״הוא פחד. אמריקה זה מקום גדול ומאיים ונושא המימוש העצמי הוא משמעותי. ישראל היא מדינה לחוצה הישרדותית ואתה נשאב לטירוף. אין לך זמן להביט ימינה ושמאלה. פתאום כאן אני מסתכל על החיים שלי מהצד. היום אושר הוא משהו משמעותי מהחיים שלנו ואנחנו רוצים לדייק את זה וזו הזדמנות״.

     

    את הקורס החדש עיצבה במידה רבה גם על בסיס אותן טעויות נפוצות שהיא מכירה מקרוב. ״עוד כשהייתי בברצלונה רציתי להקל על אנשים עם החזרה לארץ. לחזור לארץ זה שוק. זה כמו עוד רילוקיישן. אתה חושב שאתה חוזר הביתה, אבל שום דבר כבר לא נראה לך אותו דבר. “מהקורס יצאו המשתתפים עם כלים ביד״, היא מבטיחה. ״נעשה שאלון אישיותי ונחבר אותם לכוח שלהם בחזרה. הרבה מפחדים מחוסר רלוונטיות ואנחנו רוצים להחזיר אותם להיזכר בעוצמות, מסבירים למה היום מבלבל הרבה יותר לבחור קריירה מהקדמה ועד הגיל ובכלל סקירה של השוק הישראלי. זה מאוד שונה, מנטווריקינג ועד סמול טוק, כל הקצב והשלבים. שפת גוף בראיון עבודה, איך לבלוט, איך לכתוב קורות חיים בעברית, הרבה תוכן פרקטי. מי שיהיה יצא כל כך נשכר, אני רק רוצה לתת ולתת להם ואני מודה לבית הישראלי על ההזדמנות כי אני מרגישה שזו שליחות״.

     

    להצטרפות לסדנה הקרובה במנהטן: Israelihouse2@newyork.mfa.gov.il

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אני חוזר הביתה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים