שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מנשה נוי: "מירי רגב יכולה להירגע, אנחנו מנוולים כמו הרוסים או האמריקנים"
    "אין דבר כזה תרבות ישראלית, היום הכול גלובלי", קובע השחקן הכי ישראלי שיש בריאיון ל-ynet, במהלכו נותן פרשנות חדשה ל"פוקסטרוט" שלא בטוח שתרגיע את שרת התרבות. מנשה נוי משתתף בסרט הקצר "קילומטר 147" מהמקבץ "3 סיפורי ערבה", ומודה שאפילו הוא איבד את הסבלנות לסרטים ארוכים

    מנשה נוי הוא תשובה מתקבלת על הדעת לשאלה, 'מה ישראלי בעיניך?'. עם תפקידים זכורים ואהובים בקולנוע, כמו גם על המסך הקטן ועל במות התיאטרון, הוא שם מוכר בכל בית. ובכל זאת הוא בוחר לקבוע כי אין דבר כזה תרבות ישראלית. לא מדובר בהתרסה או בביקורת שלילית כלפי התעשייה בארץ, אלא בנקודת מבט פילוסופית וגלובלית על מצב התרבות בעולם כולו. "תרבות ישראלית היא אפיזודה. ישראל נבלעת בתוך גלובליזציה", הוא אומר בריאיון ל-ynet ומרחיב את עמדתו הייחודית, "זה לא פסימי בעיניי, כולנו עובדים בתאגיד ענק שנקרא קולנוע והוא בינלאומי. אני גם לא חושב שיש גם דבר כזה קולנוע צרפתי או איטלקי יותר".

     

    מנשה נוי, "אין דבר כזה תרבות ישראלית" (צילום: רפי דלויה) (צילום: רפי דלויה)
    מנשה נוי, "אין דבר כזה תרבות ישראלית"(צילום: רפי דלויה)

    אבל אם ניקח את 'פוקסטרוט' כדוגמה, זה למשל סרט ישראלי שאולי ייצג אותנו באוסקר.

    "נו בסדר, קודם כל רובו צולם בגרמניה. אבל דווקא כשראיתי אותו, אחד הדברים שעלו לי בראש זה שהזוג בסרט יכול להיות באותה מידה זוג אדריכלים אמריקניים בניו-יורק שמקבלים הודעה שהבן שלהם נהרג בעיראק. כלומר זה על מצב גלובלי של בורגנות שגרה בעיר גדולה ושולחת את הבן שלה למחסום נידח ולא נותנת לעולם השלישי לחדור לתוכה. כך ראיתי את הסרט הזה - שישראל שייכת לתועבה שקיימת בכל בורגנות.

     

    "אז נכון, חבר שלי שהוא שמוליק מעוז עשה את הסרט ואולי הם ייסעו לאוסקר, אבל זה כבר לא ישראלי. בואי נאמר שמירי רגב יכולה להירגע, אנחנו מנוולים כמו האמריקנים וכמו הרוסים".

     

    אי אפשר להגיד שכל סרט שמושפע מבחוץ הוא לא ישראלי.

    "זה לא מושפע. דווקא בסרט הייתה אמירה גלובלית".

     

    שזה ככה בכל מקום?

    "כן, אולי לא בכל מקום אבל מעמדות זה לא סיפור שאופייני רק לישראל. אז כן, יש שם שואה ויש שם אזכור ללבנון, אבל זה יכול להיות גם סרט על אמריקניים שהבן שלהם נהרג במלחמה והאבא נלחם פעם באותו האזור, אבל זו פרשנות שלי".

     

    אז למה אתה בעצם מתכוון כשאתה אומר סרט ישראלי?

    "היום אני לא מתכוון לשום דבר. פעם אולי היו כמה, נגיד 'חסמבה', אבל זה היה פעם. עכשיו הכול פורמטים. הכאב שלנו הוא לא כאב ישראלי, הוא פורמט של כאב שכבר היה באנגלית או בצרפתית".

     

    כי בסוף כולנו בני אדם.

    "זה נכון, כולנו בני אדם. אבל גם הכול נהיה גלובלי היום. אפילו הקולנוע הישראלי ממומן על ידי רשתות בינלאומיות ולא על רק על ידי ישראל, המשחק הזה כבר לא קיים".

     

    "שלושה סיפורי ערבה" - טריילר

    "שלושה סיפורי ערבה" - טריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הריאיון עם נוי בן ה-58 מתקיים לרגל סרט קצר בהשתתפותו, "קילומטר 147", שעולה היום (ה') לאקרנים כחלק ממקבץ מיוחד שנקרא "3 סיפורי ערבה". הוא נוצר בפרויקט "קצר במדבר", יוזמה של אייל שיראי בתמיכת קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי, הקוראת ליוצרים לכתוב ולביים סרטים קצרים שמתרחשים במדבר ושיוקרנו בפסטיבל הקולנוע ערבה, אותו שיראי מנהל. לא רק נוי לקח חלק בפרויקט, אלא גם ליאור אשכנזי שהשתתף בסרט "בדרך חזרה" של משה רוזנטל, ורותם קינן, ששיחק לצד נוי. בצעד נדיר בתעשייה המקומית, שבדרך כלל לא נותנת מקום לקולנוע קצר, שלושת הסרטים הקצרים יוקרנו זה לצד זה בהקרנות מסחריות.

     

     

    גמל באמצע כביש ערבה. "קילומטר 147" ()
    גמל באמצע כביש ערבה. "קילומטר 147"

    נוי כאמור משתתף בסרט "קילומטר 147" של בעז פרנקל, שמהווה מעין גרסה מקומית לסדרה הנורבגית-סקנדינבית "הגשר". רק שבמקום גופה של אדם, גופה של גמל שמכונית התנגשה בה ונמצאת בדיוק באמצע של שני שטחי מועצה מקומית. נוי מגלם ראש מועצה אחת, בעוד קינן את השני - כששניהם רבים מי אמור לפנות את הגמל. למרות אמירתו של נוי כלפי התרבות הישראלית ולאור התאונה הקשה שהתרחשה בנגב לפני ימים ספורים, קשה לחשוב על סיטואציה יותר ישראלית מזאת.

     

    "הציעו לי עבודה", מספר נוי על בחירתו להשתתף בסרט, "לא הכרתי את הבמאי לפני אז ראיתי עבודות קודמות שלו והתרשמתי מהן, נפגשנו והיה מפגש חיובי".

     

    כאמור, הקרנת הבכורה של הסרטים הייתה בפסטיבל ערבה לפני מספר חודשים, אז עוד היו רק שני סרטים בפרויקט. "הקהל הגיב אליהם טוב, יש להם קונטקסט של מדבר, וכבר באותו רגע חשבתי שאפשר להוסיף להם עוד סרט, ומתברר שלא רק אני חשבתי על כך", מספר נוי. כך בעצם הצטרף סרט שלישי למקבץ, "חמורים", של דוד וולך שאורכו לא יותר מחמש דקות.

     

    זו לא הפעם הראשונה שנוי משתתף בסרטים קצרים או בסרטי סטודנטים שלרוב נעשים בהתנדבות. "אני לא עושה הרבה, אבל אם התסריט מעניין אותי ויש חיבור טוב עם הבמאי אז כן".

     

    "אפילו עבורי פיצ'ר הוא דבר מייגע" ()
    "אפילו עבורי פיצ'ר הוא דבר מייגע"
     

    כמעט לא נותנים מקום בארץ לסרטים קצרים, ועכשיו מקרינים אותם.

    "דווקא בתקופה שלנו סרטים קצרים זה דבר טוב. אפילו עבורי פיצ'ר הוא דבר מייגע. רובם חוזרים על עצמם וצפויים והחוויה הופכת לשבלונית. פתאום סרט קצר, שזה משהו שלרוב היה שייך לסטודנטים ולא הייתה לו מסגרת, נראה כמו משהו שכן צריך לעשות ולחפש עבורו את המסגרת המתאימה. כמו שיש רומן ויש סיפור קצר, הסיפור הקצר עומד בפני עצמו. במהלך ההיסטוריה של הקולנוע זה משהו שהיה, הקרנות של מקבצים קטנים כאלה. ובכלל, היום כולנו סובלים מהפרעות קשב, אז זה הפורמט הנכון".

     

    בשלב זה של הקריירה לנוי אין מחשבות לעבור לחו"ל. "בינתיים אני גר פה. יש לי כסף לשכר דירה אז אני לא חושב על לעזוב", אבל מודה שלא הכול שייך להחלטות ציניות קרירות, "בגילי המתקדם אני שייך למי שכן גדל פה וכן קשור לתל אביב ולשפה העברית. קצת קשה לי להרגיש בנוח עם האנגלית או הצרפתית. אבל נראה לי שצעירים עושים את זה יותר בקלות ממני".

     

    אז איפה אתה מוצא את עצמך היום כשלדבריך "אין תרבות ישראלית"?

    "היום? קם בחמש בבוקר והולך לסט צילומים. אני מצלם עכשיו את 'עבודה' של מיכל אביעד".

     

      

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים