ערן זהבי, הגרסה הפלסטינית / "עולם אחר"
הוא נולד ברמאללה ועזר להקים את הנבחרת המקומית. עכשיו סאני סכאכיני (29), פלסטיני גאה, מככב בקבוצת הכדורסל של גוואנגז'ו ומבקש רק דבר אחד: "אני רוצה לחיות בשלום. המאבק, הוא לא בשבילנו"
שמונה קילומטרים מהאצטדיון של גוואנגז'ו R&F, המגרש הביתי של ערן זהבי וקבוצתו, נמצא היכל הספורט המפואר של העיר, ביתה של קבוצת הכדורסל גוואנגז'ו לונג ליונס ממרכז הטבלה של הליגה הסינית הבכירה. בין השחקנים המקומיים ושני אמריקאים עם עבר בליגה הטובה בעולם, משחק גם סאני סכאכיני בן ה-29 - הכדורסלן הפלסטיני הטוב בעולם, אם תרצו.
את סכאכיני כנראה לא תמצאו משליך את סרט הקפטן במהלך משחק נבחרת. השייכות לאומה הפלסטינית חשובה לו מאוד והוא אפילו ויתר על אזרחויות במדינות אחרות, שהיו יכולות להקל עליו בהגשמת החלום להגיע לרמות גבוהות הרבה יותר של הכדורסל העולמי - הכול כדי להמשיך ולייצג את העם שלו.
"הוא רוצה לעשות את מה שהכי טוב בשביל כולם, הוא יודע מאיפה הוא בא ולא שוכח את זה. הוא מנסה לשנות את התרבות של העם שלו", אמר עליו מאמן הנבחרת הפלסטינית, ג'רי סטיל בן ה-78, שאימן שנים ארוכות במכללות ובתיכונים בארצות הברית.
סכאכיני נולד ברמאללה, אביו שחקן כדורסל בעצמו. גובהו 2.04 מטרים והוא נשוי לרובי חבאש, בעצמה שחקנית כדורסל ירדנית. לגוואנגז'ו הוא הגיע העונה, אבל זו קבוצתו החמישית בסין והוא הספיק לככב גם בלבנון, ירדן וכמובן בליגה הפלסטינית המקומית, בה שיחק עוד כשהיה בן 14.
צחקו עליו כשאמר שיהיה כדורסלן. סאני סכאכיני עם הכדור הכתום(צילום: gettyimages)
הוא מפלרטט כבר מספר שנים עם ה-NBA, אבל מעדיף את אימוני הנבחרת והמשחקים הבינלאומיים - כמו למשל לפני שנתיים, אז השתתף במחנה אימונים בלאס וגאס והתאמן בין היתר עם פאו גאסול, אבל לא נשאר ולקח טיסה לאימוני הנבחרת לקראת אליפות אסיה.
העונה בגוואנגז'ו הוא שחקן חמישייה קבוע, משחק כסנטר וקולע 18 נקודות בממוצע בכמעט 37 דקות על הפרקט. באוקטובר האחרון הוא קלע 18 נקודות במשחק ידידות מול וושינגטון וויזארדס. תצוגת השיא שלו בליגה הסינית הייתה ב-2016, אז שיחק בטיאנג'ין והתפוצץ עם 48 נקודות ו-22 ריבאונדים.
את נבחרת פלסטין הוביל סכאכיני ב-2014 למקום החמישי וב-2015 למדליית הארד באליפויות מערב אסיה, מול נבחרות כמו לבנון, סוריה ועיראק. הוא חי חיים ספורטיביים מקצועניים לחלוטין, משקיע בכושר ובאכילה נכונה, אבל לא שוכח להקדיש זמן כדי לדבר גם, איך לא, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל העם שהוא אוהב כל כך.
בזמן שזהבי מתמקח על מיליונים עם ראשי R&F (כרגע מחזיק בחוזה של שישה מיליון דולר לעונה), בקבוצת הכדורסל הסכומים צנועים הרבה יותר, ועל פי החוזה שעליו חתם הכוכב הפלסטיני לעונה הנוכחית הוא מרוויח 50 אלף דולר בחודש (כ-600 אלף דולר לעונה).
מבחינתו זה נס שהוא מצליח להתפרנס מכדורסל, לאחר שבתור ילד צחקו עליו כשאמר שהוא יהיה כדורסלן מקצועני: "אמרו לי 'כן, כן, בטח'. פשוט אף אחד לא היה מקצוען לפני כן אצלנו הפלסטינים, אבל אני ידעתי שאם אשקיע ולא אוותר - אני אגשים את החלום".
סכאכיני (באדום). מה היה קורה לו היה נולד בתל אביב?(צילום: gettyimages)
מאמן הנבחרת, ג'רי סטיל, טוען שאם סכאכיני היה נולד בתל אביב ולא ברמאללה הוא היה יכול לשחק במכבי ת"א ואפילו להיות אחד השחקנים הטובים בנבחרת ישראל. זה כמובן כבר לא יקרה, אבל אולי אפשר לפנטז שבעתיד נראה משחק בין שתי הנבחרות שאולי יקרב בין העמים.
בימים בהם ספורטאים מקוריאה הדרומית ומקוריאה הצפונית הסכימו לשחק תחת דגל משותף באולימפיאדת החורף, אולי גם כאן הספורט יפשיר חלק מהיחסים ושחקנים כמו סכאכיני לא ייאלצו לנדוד עד סין כדי להתפרנס. "אני מקווה שתהיה לנו מדינה פתוחה, בה אנשים יוכלו לבוא וללכת", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
סאני סכאכיני
צילום: gettyimages
מומלצים
