שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הקופים שמלמדים תלמידים תִּכְנוּת
    לימוד שפה מרחוק, מתמטיקה באמצעות אפליקציה ואפילו קופים שמלמדים דרך משחק מחשב את יסודות התכנות. בתערוכת BETT, שנפתחה היום בלונדון יציגו החברות הישראליות את הטכנולוגיות והיכולות שזוכות להצלחה בתחום הפדגוגיה העולמית. "אנחנו מאד גאים בחברות שיציגו בתערוכה"

    הבוקר (רביעי) נפתחה בלונדון תערוכת BETT, תערוכה שנתית שמהווה מרכז תצוגה והכרות של טכנולוגיות בתחום החינוך. בתערוכה, שמתקיימת השנה בין התאריכים 24-27.1.2018, מציגות חברות שפיתחו פתרונות חדשניים ומתקדמים בתחום טכנולוגיות החינוך. התערוכה מאפשרת חשיפה של חידושים ופתרונות

    מותאמים ואפשרות להכרות עם פתרונות בתחום ומאפשרת פגישות עם לקוחות עסקיים פוטנציאלים ודמויות מפתח מתחום החינוך העולמי.

     

    זו השנה השנייה שמכון היצוא ומינהל סחר חוץ מקימים ביתן רשמי בו מציגות חברות ישראליות את מיטב פתרונות החינוך שפותחו בארץ. בין החברות המשתתפות Amal Group, Annoto, Blossom, CET (מט"ח), Classoos, CodeMonkey, Coderz, Ginger Tiger, Iridize, Matific, MindCet, Proprep, Qlone, Ridge Education, Th!nk, Tomax.

     

    השינויים הטכנולוגיים במערכות החינוך

    מירה גשל, מנהלת ענף תוכן במכון היצוא, מספרת שלהבדיל ממערכות חיים אחרות, שעברו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת בתחילת המאה ה-21, תחום החינוך בבתי הספר נותר במתכונת דומה כבר מאות שנים.

    "בחלוף הזמן התפתח בישראל תחום ה-E-Learning, בתחומי לימוד מרחוק ובמנגנוני שליטה במערכות מרובות משתתפים", היא מספרת. "כיום יש התפתחות כל הזמן ואנחנו התחלנו לרכז את החברות הרלוונטיות בתחום".

     

    הביתן הישראלי בתערוכת BETT הבוקר.  (צילום: יח"צ)
    הביתן הישראלי בתערוכת BETT הבוקר. (צילום: יח"צ)

    החברה הישראלית הגדולה ביותר בתחום היא מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), שמפתחת תכניות דיגיטליות רבות; מלימוד שפה מרחוק, לימוד מתמטיקה באפליקציות ייעודיות ועוד. "לאחר שהבנו שיש חברות רבות בתחום, ריכזנו אותם בענף התוכן במכון. במקביל, בדקנו באיזה מדינות משקיעים בחינוך וגילינו שמדינות אירופה משקיעות הרבה כסף בתחום. כך הגענו לתערוכת BETT", מסבירה גשל.

     

    BETT היא התערוכה הגדולה בתחום התוכנות החינוכיות והיא נערכת מדי שנה בלונדון. בשנה שעברה יצא המכון לתערוכה לראשונה, בשיתוף נספחות סחר החוץ בשגרירות בלונדון ועם 10 חברות מציגות. "7 מהחברות חוזרות אתנו גם השנה ואנחנו יוצאים השנה עם 15 חברות סך הכל".

     

    - מי מגיע לתערוכה ומהיכן?

    "לתערוכה מגיעים מוסדות חינוך, בתי ספר ואוניברסיטאות, שמעוניינים לשלב טכנולוגיות מתקדמות. הם מגיעים ממדינות מכל רחבי אירופה ואצל כולם יש שינוי ורצון להתרחק מהספר המודפס לכיוון הטכנולוגיות. גם באפריקה יש התעוררות משמעותית בכיוון וגם בדרום אמריקה ולמרות שבתחום של האפליקציות החינוכיות יש התקדמות אדירה, לוקח זמן להכניס אותן למערכת ואחר כך נדרש גם זמן הסתגלות".

     

    "אנחנו מאד גאים בחברות שמגיעות איתנו", אומרת גשל. "עיקר המאמצים שלנו מתרכזים באירופה ובמוסדות מדרום אמריקה, שיגיעו גם הם לתערוכה".

     

    על הביתן בתערוכה הענקית הזו אחראים הנספח של מינהל סחר חוץ בשגרירות לונדון, נתן צרור יחד עם הצוות שלו וצוות של מכון היצוא. נמצאים בה קרוב ל-15,000 מציגים שונים וכ-40 אלף מבקרים בעלי עניין מאנגליה, גרמניה, סקנדינביה, דרום אמריקה, קוריאה וסינגפור.

     

    מגמות ופוטנציאל בשוק טכנולוגיות החינוך

    "לפני כשנה וחצי התחלנו לזהות מגמות ופוטנציאל בשוק טכנולוגיות החינוך הבריטי", מספר נתן צרור, הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון. "כחלק מההתארגנות התשתיתית, פנינו לחברות שמפתחות ומשווקות טכנולוגיות חינוכיות, במטרה להבין את הצרכים בשוק הבריטי. החברות הביעו רצון לקחת חלק בתערוכה BETT, שהיא התערוכה הגדולה בעולם בתחום טכנולוגיות החינוך. חברנו למכון הייצוא לטובת שיתוף פעולה בתחום".

     

    צרור מציין כי הוחלט להקים את הביתן עבור החברות הישראליות לאחר מאמצים משותפים עם מכון הייצוא, על מנת לנסות לייצר עבורן הזדמנויות עסקיות מול חברות מקומיות וגלובליות, שלוקחות חלק בתערוכה.

     

    "לפני שנה היתה הפעם הראשונה, שהנספחות יזמה פעילות בתחום החינוך וגם הפעם ראשונה שמכון הייצוא הקים ביתן לחברות הטכנולוגיות מתחום החינוך", מספר צרור שמוסיף כי התערוכה בשנה שעבר סומנה כהצלחה גדולה לאחר שמנהל הסחר ומכון היצוא ליוו את החברות הישראליות לפגישות עם חברות בין לאומיות שהן שחקניות משמעותיות בשווקים הגלובליים, מה שיצר הזדמנויות עסקיות בתערוכה.

     

    הביתן הישראלי בשנה שעברה.  ( צילום: יח"צ)
    הביתן הישראלי בשנה שעברה. ( צילום: יח"צ)

     

    "הפגישות בשנה שעברה תואמו מול גורמים רבים כמו חברות הוצאה לאור של מוסדות חינוך ומוסדות להשכלה גבוהה, ארגונים חינוכיים, חברות הפצת תוכן דיגיטלי ועוד".

     

    לאור ההצלחה הוחלט במנהל סחר חוץ, יחד עם מכון היצוא, להגדיל באופן משמעותי את הביתן הישראלי וכך יש השנה מספר רב יותר של חברות. "אנחנו בנספחות, נתאם עבור אותן חברות שיציגו השנה, פגישות עסקיות ייעודיות עם גורמים משמעותיים ונמשיך ללוות אותן ולפתח את התחום במטרה ליצור עבורן הזדמנויות עסקיות רבות", מסכם צרור.

     

    ללמוד תכנות תוך כדי משחק

    אחת החברות בתערוכה היא CodeMonkey, שמוכרת לכל מי שיש לו ילדים במערכת החינוך, בגילאי בית הספר. המערכת הממוחשבת, שבנויה כמשחק מחשב בו קופים אוספים בננות, תוך ניהול משימות על ידי קידוד של המשתמש, מצליחה ללמד ילדים את יסודות התכנות, תוך ויתור על הצד הדידקטי לטובת חווית המשחק. בעולם, בו יסודות התכנות נראים כמו שפת חובה עתידית ודאית, לא מפתיע שהמערכת הוטמעה מהר מאד במערכת החינוך.

     

    "קוד-מאנקי הוא סטארט אפ, שהוקם לפני 4 שנים עם חזון של למידת מדעי המחשב לילדים בגילאי יסודי וחטיבה דרך חוויה משחקית, כיפית ומאתגרת", מסביר ישי פינצ'ובר, מייסד שותף ו-COO (סמנכ"ל תפעול), שהקים את החברה יחד עם חברי ילדות, יונתן ועידו שור. החברה המעסיקה 15 עובדים יושבת במשרדי Wework בהרצליה פיתוחלצד משרד קטן גם בניו יורק.

     

    "יונתן ואני למדנו יחד בבית הספר היסודי ומאז אנחנו חברים. לפני כ-10 שנים יונתן היה פעיל בלימוד ילדים בסביבות מוחלשות והפעיל מערכת, שהיתה פאזל של כלים קיימים. ראינו איך ילדים מרקעים קשים, נכנסו למערכת ולחלקם זה ממש שינה את החיים. חלקם עובדים עד היום בהייטק", מספר פינצ'ובר. הבנו שיש כאן פוטנציאל, שיוכל להתקיים עם מערכת מקיפה, לא רק בארץ".

     

    "איך ילדים מרקעים קשים, נכנסו למערכת ולחלקם זה ממש שינה את החיים", ישי פינצ'ובר בתערוכה בשנה שעברה.  ( צילום: יח"צ)
    "איך ילדים מרקעים קשים, נכנסו למערכת ולחלקם זה ממש שינה את החיים", ישי פינצ'ובר בתערוכה בשנה שעברה. ( צילום: יח"צ)

     

    התלמיד חווה במערכת חוויה משחקית לכל דבר ולמידת הקידוד שקופה עבורו. האתגרים של השחקן ברמת כתיבת קוד, נעשים תוך כדי משחק חוויתי. כדי להתקדם הוא מתבקש לעשות תרגילי קידוד בצורה אינטואיטיבית.

     

    "מצד המורה זה מוצר לימודי עם כלי בקרה בזמן אמת כמו מתן ציון אוטומטי, מערכי לימוד מסודרים וכו'. זה כלי לימודי שמאפשר למורה להביא את התלמיד למקצועיות והוא עצמו לא צריך לדעת קידוד. כיום, יש בעיה עם מורים מוכשרים לתחום מדעי המחשב ואצלנו הם לא צריכים הכשרה", הוא מסביר.

     

    בצוות של קודמאנקי יש אנשי פדגוגיה ומתחילת הדרך הם מלווים במט"ח, הנחשבים לחלוצים של טכנולוגיה בחינוך ברמה עולמית.

     

    כיום, מעל 5 מיליון ילדים בעולם לומדים קידוד תוך חווית המשחק של קוד-מאנקי שכבר נכנס למערכת החינוך בישראל וגם בזו של ארגנטינה וברמה המחוזית המערכת עובדת בארה"ב, יפן, סין, טאיוואן, ברזיל ושבדיה. "יש לא מעט מוצרים שעוסקים בקידוד של ילדים אבל המוצר שלנו תופס את הילדים לתוך החוויה", אומר פינצ'ובר. החברה עובדת על בסיס שותפויות בכל העולם. היא משתתפת בעשרות מפגשים שנתיים שם. באסיה המערכת זקוקה להתאמות תרבותיות ולשותפים של החברה תפקיד מכריע בהתאמת המערכת".

     

    - כמה שנים אתם משתתפים בתערוכה?

    אנחנו מופיעים ב-BETT כבר 4 שנים ובפעם השנייה עם מכון היצוא והן מניבות עבורנו תוצאות משמעותיות. אנחנו מנסים שם כניסה לשווקים חדשים ומחזקים שווקים קיימים ומנסים לתת דחיפה רצינית ליחסים שיש לנו. אנחנו מאד שמחים לעמוד תחת השלט הישראלי בתערוכה. זו ציונות וגם כבוד מול המוניטין הישראלי הטכנולוגי".

     

     (צילום: יח"צ)
    (צילום: יח"צ)

     

    "מכון היצוא עוזר לנו מאד במודיעין העסקי שהם מספקים וגם במשלחות שהם מביאים לארץ מכל העולם", מוסיף פינצ'ובר. "העבודה עם מערכות חינוך מחייבת לדעת לספר סיפור לשר החינוך של כל מדינה, לשכנע אותם מרמה פוליטית, לרמת מנהלה. יש גם את העניין הבירוקרטי-רגולטרי וזכינו מהבחינה הזו שיש לנו שותפות עם מט"ח, שהם גם משקיעים בנו וגם עזרו לנו עם ידע להתנהלות".

     

    סרטונים מעוררי אינטראקציה

    וידאו הוא אחד האמצעים הדיגיטליים האפקטיביים ביותר ברשת, גם במערכות החינוך. היכולת להפוך וידאו לכלי אינטראקטיבי, שמערב אינגייג'מנט של הצופים בו, יכולה להפוך אותו לאמצעי לימוד עדכני ויעיל.

     

    Annoto, שגם היא מציגה בתערוכה, פיתחה אפשרות לתגובה בכל רגע ושלב של סרטון ווידאו מנגן. "הפיתוח שלנו מאפשר אינטראקציה בזמן אמיתי של צפייה בווידאו עם שפע של מידע, שעולה מהצפייה", אומר קיריל סלבקין, מנכ"ל החברה ומייסד החברה (יחד עם חן איתן, מייסד וסמנכ"ל תפעול וגנדי סוקולוב CTO, מנהל הטכנולוגיות).

     

    - תסביר איך זה עובד

    "כל צופה יכול להגיב, בכל רגע שהסרטון מנוגן ועל הסרטון עצמו יופיע ציר זמן שנותן חיווי ויזואלי תגובות ודו שיח שמתקיים בכל רגע בסרטון בין הצופים בו". סלבקין מסביר כי המערכת יודעת להתאים את עצמה לכל מערכת טכנולוגית והיא יכולה לעבוד על כל וידאו ובכל נגן קיים. 

     

    ציר זמן שנותן חיווי ויזואלי תגובות ודו שיח שמתקיים בכל רגע בסרטון בין הצופים בו (צילום: יח"צ)
    ציר זמן שנותן חיווי ויזואלי תגובות ודו שיח שמתקיים בכל רגע בסרטון בין הצופים בו(צילום: יח"צ)

     

    באמצעות המערכת אפשר להקים מחברת אישית לכל וידאו ולכל צופה, כך שאוסף התגובות יהפוך למערכת הערות רבת תוכן וערך ולהשתמש בה כמוקד לשיח בין המשתתפים בזמן אמיתי וגם לאורך זמן. בהמשך השנה, המערכת תאפשר תגובות בציר הזמן של אירועים שישודרו ב-LIVE ולקראת סוף שנה המערכת תדע לזהות את המשתמש ולבנות לו פרופיל מותאם של תכנים ופעילויות.

     

    המערכת של Annoto עובדת היום על כל הקורסים בווידאו של האוניברסיטה הפתוחה, מכללת לווינסקי, מכון ויצמן ובשותפויות עם חברות מדיה ולמידה נוספות בארץ ובעולם.

     

    - מי קהל היעד שאליו אתם מכוונים בתערוכת BETT?

    "אנחנו מצפים להציג לארגונים שיש להם מערכות וידאו למידע והדרכה, אתרי למידה וחברות שיש להן מערכות למידה פנימיות. במקביל אנחנו מחפשים שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות שמפתחות מערכות למידה. כל מה שקשור להוראה מתוקשבת יכול להתאים לפיתוח שלנו".

     

    "במכון היצוא סיפקו לנו נתונים וסטטיסטיקות, כמידע מקדים על החברות איתן ניפגש ואירגנו עבורנו פגישות בתערוכה עצמה. לטובת התערוכה נעלה פורטל, שיאפשר לכל מבקר להעלות לינק יוטיוב לפורטל ולנצל את כל אפשרויות המערכת, גם ברמת המשתמש הבודד. זה חידוש שכרגע לא קיים אצלנו ויוכנס למערכת בעתיד".

     

    בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקופים שמלמדים תלמידים תִּכְנוּת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים