שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אני ואת נשנה את העולם
    בדיקות רעלים באמצעות הסמארטפון, אפליקציות במקום רופאים, רובוט שיכין לנו ארוחת ערב ומאגרי מידע שיעבדו כמו הזיכרון האנושי: ארבע נשים בכירות בתחומי הטכנולוגיה, המדע וההייטק מנבאות אילו חידושים צפויים לשנות את חיינו – בשנים הקרובות ובטווח הארוך

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    הם נחשבים למקצועות "גבריים", ונשים רבות נרתעות מלבחור בהם כקריירה. אבל מי שכן בוחרת לקשור את חייה עם עולמות ההייטק, הטכנולוגיה והמדעים, מגלה שאפשר לעשות בהם חיל ואף לחיות חיים מרתקים.

    לקראת פתיחת פרויקט "מהנדסות העתיד 3" שוחחנו עם ארבע מנהלות ומהנדסות מעוררות השראה, המספרות על המקצוע שבו בחרו ועל המהפכות הטכנולוגיות העומדות לפתחנו בשנים הקרובות ובטווח הרחוק.

     

    כתבות נוספות מחכות לכם במתחם מהנדסות העתיד

     

    ד"ר רביד שכטר אושפיזין

    רביד מחזיקה בתואר דוקטור בנוירוביולוגיה ממכון ויצמן והינה ממייסדות מעבדות MyMilk. היא סיימה תואר ראשון בביוכימיה בטכניון, בהצטיינות, והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט.

     

    היא גם אם לשני ילדים, שאותם הניקה, כך היא אומרת בגאווה, בתקופה מצטברת של מעל ארבע שנים ובמקביל לקריירה. מרכז MyMilk, שרביד נמנית על מייסדיו, מאפשר לאימהות מניקות לקבל מידע אישי באמצעות אנליזה של דוגמת חלב אם. בדיקה אחת, למשל, בוחנת רמות של ויטמינים חשובים, אשר מושפעים מתזונת האם ומצבה הגופני וחיוניים להתפתחות התינוק. לפי מידע זה מקבלת האם המלצות מה עליה לאכול (או לא לאכול). בדיקה אחרת בודקת האם יש זיהום חיידקי בחלב, מה שיכול להסביר את מקור הכאבים ולאפשר טיפול מדויק.

    ד"ר רביד שכטר-אושפיזין (צילום: יעל ונעומי צלמות)
    ד"ר רביד שכטר-אושפיזין(צילום: יעל ונעומי צלמות)
      

    לדבריה, "הנקה הפכה לסטנדרט בדאגה לבריאות היילוד. למעלה מ־85 אחוז מהנשים מתחילות להניק מתוך מטרה להמשיך בכך לאורך זמן. במציאות, רבות מתוכן חוות בעיות בהנקה, כאבים, כמות חלב לא מספיקה, ועל פי הנתונים שש מתוך 10 נשים יפסיקו להניק לפני שהיו רוצות בכך ורק שתיים מתוך 10 ימשיכו בהנקה רגילה בהתאם להמלצות. החזון שלנו הוא לעודד הנקה ולשפר את איכות חלב האם באמצעים מבוססי מדע".

    מה המהפכות הטכנולוגיות שאותן את צופה?

     

    "לפי דעתי, נראה בעתיד הקרוב שינוי בעולם הרפואה: הבנה שהחולה הוא לא בורג קטן בתוך המערכת, אלא צרכן לכל דבר. משתמע מכך שהרפואה תצטרך להעניק פתרונות אישיים לכל חולה. בטווח הרחוק יותר אני מאמינה שנגיע למצב שבו אפליקציות שונות יחליפו עבורנו את הבדיקות הרפואיות במרכזי הבריאות השונים, תוך פיתוח חיישנים וסורקים שיאפשרו לנו לקבל רפואה מותאמת אישית".

     

    ד"ר עדי סולומון

    עדי היא פיזיקאית שעובדת במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר־אילן. יש לה תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת תל־אביב, ותואר שני ודוקטורט בכימיה פיזיקלית ממכון ויצמן. היא התפרסמה לאחרונה לאחר שהצליחה לגלות חומר חדש, מתכתי, שלא היה ידוע בעולם, הדומה למתכת אך משקלו כנוצה.

    ד"ר עדי סולומון (צילום: דנה רם)
    ד"ר עדי סולומון(צילום: דנה רם)
     

    לדבריה, "החומר המתכתי הזה מורכב מרשתות של חלקיקים זעירים וחורים, ולכן הוא מאוד קל ומאפשר לחומרים נוספים לחדור דרכו. ניתן לדמות את הרשתות המתכתיות האלה לעלה מלאכותי, והן יכולות בין היתר לשמש כקולטני אור. תכונה ייחודית נוספת של הרשתות המתכתיות היא שטח הפנים העצום שלהן, שמהווה הבטחה לעולם הסוללות והכבלים כיוון שהוא מאפשר צפיפות אנרגיה גבוהה ליחידת משקל. כלומר, הוא יאפשר

    סוללות קלות משקל לתעשיית הרכב ותעשיות נוספות".

     

    מהן המהפכות הטכנולוגיות שאת צופה לעתיד הקרוב ולעתיד הרחוק?

     

    "אני מאמינה שכל עניין בדיקות הדם וזיהוי מזהמים בנוזלים דרך הסמארטפון ימריא בשנים הבאות. זה כבר נמצא בשלבי פיתוח. מדובר בדבר שהולך לשנות הרבה בעולם הרפואה ותעשיית המזון. למשל, תוכל לבדוק את המרק שאתה אוכל במסעדה ולראות אם יש בו מזהמים. בטווח הרחוק יותר אני מניחה שתחום התעופה השמרני ילך לכיוון של שימוש בחומרים קלים יותר מהחומרים הקיימים כיום. ובעתיד המאוד רחוק, מדענים יצליחו לחקות את תהליך הפוטוסינתזה בעלים וליצור דלקים עבור האנושות מאור השמש".

     

    אסתי פשין

    אסתי היא מנהלת מפעל הסייבר בתעשייה האווירית (Cyber Division). בתחילת שנת 2017, פעילות הסייבר של התעשייה האווירית הורחבה, תחת הנהלתה, והפכה למפעל כחלק מחטיבת אלתא. אסתי מכהנת גם כמנכ"לית (בהתנדבות) של שדולת ההיי־טק הישראלית בכנסת. היא שירתה 11 שנים בצה"ל ביחידת טכנולוגיה מובחרת, שם שימשה כסגנית מפקד, ואחר כך מילאה תפקידי ניהול שונים בתחום הגנת הסייבר.

     

    "אם מדינה רוצה להקים מערך סייבר ולהגן עליו, אנחנו אחד מהשחקנים הגדולים בעולם שיודעים לתת לכך מענה", היא מסבירה את תפקידה.

     

    אסתי פשין (צילום: יעקב סער)
    אסתי פשין(צילום: יעקב סער)

    מהן המהפכות הטכנולוגיות שאותן את צופה?

     

    "הראשונה היא IOT (האינטרנט של הדברים). זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בטווח הלא רחוק תהיה לאדם אפשרות לתת פקודות משולבות למכשירים חשמליים בביתו, מרחוק. כך, למשל, נוכל להורות למקרר להוציא אוכל לרובוט קטן, שייקח אותו לתנור, שם הוא יתבשל – ואנחנו נגיע הביתה לארוחה חמה מוכנה. זה כבר קורה היום ברמות מסוימות עם החשמל והמיזוג החכמים, והדברים יילכו ויתקדמו. הפתרונות האלה יאפשרו ניצול זמן מיטבי, אך יגרמו למכשירים שלנו להיות חשופים לשליטה על ידי גורמים עוינים. לכל המכשירים האלו יש מחשב, ומי שיצליח לחדור אליו, יחדור בעצם לביתנו".

     

    לדבריה, מגמות נוספות שעימן נצטרך להתמודד הן גניבת זהויות וירטואליות ופגיעה חמורה בפרטיותנו. "החיים שלנו עוברים יותר ויותר לממד הווירטואלי, הסייבר פתוח, מקושר ופרוץ, כך שחיינו די חשופים דרכו. זה יקשה עלינו לשמור על פרטיותנו ויהווה אתגר עבור העוסקים בדבר למצוא פתרונות".

     

    ד"ר קירה רדינסקי

    קירה החלה ללמוד בטכניון כבר בגיל 15 ובגיל 26 בלבד הספיקה להשלים דוקטורט. היא התפרסמה לאחר שפיתחה את מערכת Big Data, תוכנת ניבוי ייחודית ופורצת דרך, החוזה מגמות עתידיות על סמך תבניות והשתלשלות של אירועים היסטוריים. "המערכת הצליחה לצפות את המהומות שפרצו בסודן בעקבות עלייה במחירי הגז ובארה"ב, את הירידה במחיר מוצרי אלקטרוניקה בעקבות הצונאמי ביפן, ואת התפרצות מחלת הכולירה בקובה לראשונה מזה 130 שנה. במקביל זה גרם לארגוני הבריאות בקובה להיערך למחלה מבעוד מועד", היא מספרת.

    ד"ר קירה רדינסקי
    ד"ר קירה רדינסקי

    בשנת 2012 הקימה קירה את חברת "סיילס פרדיקט", אשר פיתחה מערכת המבוססת על אלגוריתמי למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית לחיזוי אנליטי לאנשי מכירות וחברות. ביולי 2016 רכשה eBay את "סיילס פרדיקט" תמורת 40 מיליון דולר. בעקבות המכירה מכהנת רדינסקי כדירקטורית מדע נתונים ומדענית ראשית ב־eBay ישראל.

     

    מהן המהפכות הטכנולוגיות שאותן את צופה?

     

    "האמונה שלי היא שצפויה לנו מהפכה המבוססת על בינה מלאכותית בתחום הבריאות, החל ממערכות

    תומכות החלטה לרופאים ועד מערכות שיחליפו את העבודה הסיזיפית הידנית של המסמוך הרפואי. בעתיד נוכל גם לייצר ולמצוא תרופות חדשות באופן אוטומטי על סמך ניתוח נתונים היסטוריים רפואיים. לטווח הרחוק יותר, עוד 20 שנה, אני מאוד מאמינה בתחום של ממשק אדם־מכונה. פעם היית צריך ללמוד את כל ספרי ההיסטוריה על מנת להיות אדם מלומד. כיום יש לנו גישה למאגרי מידע עצומים, אך הגישה אליהם איטית משהו, לא דומה ליכולתנו לשלוף מידע מהזיכרון. אני מאמינה שבעתיד נצליח לפתח ממשק שיאפשר גישה מהירה לכל הדאטה בדיוק כמו שאנו עושים עם הזיכרון האנושי".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אני ואת נשנה את העולם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים