שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    תא הזכוכית של אדולף אייכמן חזר לארץ

    57 שנה אחרי משפטו המפורסם של פושע המלחמה הנאצי, מוצגת במוזיאון בית לוחמי הגיטאות תערוכה שנבנתה סביב תא הזכוכית שבו ישב. אוצרת התערוכה: "הישיבה בתא היא התמונה שנחרטה הכי חזק ממשפט אייכמן"

     

    התא המפורק חוזר למוזיאון בלוחמי הגטאות    (צילום: אתי רוט)

    התא המפורק חוזר למוזיאון בלוחמי הגטאות    (צילום: אתי רוט)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תא הזכוכית של אדולף אייכמן, התא שבו ישב פושע המלחמה הנאצי בעת משפטו בישראל בשנת 1961, הוקם מחדש במוזיאון בית לוחמי הגטאות בגליל המערבי במסגרת תערוכה חדשה. התא המקורי שכולל את המושבים, הרצפה וקירות העץ המקוריים, הוצג בשנים האחרונות בתערוכות בארצות הברית.

     

    התא הועבר לבעלות המוזיאון זמן קצר אחרי המשפט. אוצרת התערוכה, יערה גלאור, מספרת כי מייסדיו פנו למשטרה וביקשו את התא, והיו היחידים שעשו זאת. לדבריה, הם קיבלו את מבוקשם גם בזכות הסיוע הרב שהגישו אנשי המוזיאון למשטרה ולפרקליטות במהלך ההכנות למשפט. הוא הוצג בעבר במוזיאון אך זו הפעם הראשונה שתערוכה שלמה נבנית סביבו.

     

    "מבחינתי, תא הזכוכית עצמו ישר מעלה את הסוגיה של אדם שהפך להיות לא אנושי. אני לא אשב בתוכו לעולם, ולא רק בגלל הצורך בשימור. מדובר בחפץ רב עוצמה, גם מבחינת מוזיאלית. התמונה שנחרטה הכי חזק מהמשפט היא של אייכמן יושב בתוך התא. הוא מעורר דיון, כמו המשפט עצמו, וזה אולי הדבר החיובי היחידי שאפשר להגיד על משפט אייכמן", אמרה.

    תא הזכוכית שבו ישב הצורר הנאצי אייכמן (צילום: אתי רוט) (צילום: אתי רוט)
    תא הזכוכית שבו ישב הצורר הנאצי אייכמן(צילום: אתי רוט)

    המשפט ב-1961. אייכמן בתא הזכוכית משמאל ()
    המשפט ב-1961. אייכמן בתא הזכוכית משמאל

    התערוכה מחולקת לשלושה. היא מתחילה בנאום הפתיחה של התובע במשפט, היועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר, שמעלה את השאלה "איך זה יכול היה לקרות?".

     

    בהמשך, מול תא הזכוכית, ניתנות נקודות מבט לדמותו של אייכמן מתוך "מסמכי סאסן". מדובר בריאיון שערך העיתונאי ההולנדי הנאצי וילם סאסן עם אייכמן שנים ספורות לפני לכידתו. הריאיון פורסם במגזין Life במהלך שנת 1960 (לאחר שאייכמן נלכד על ידי המוסד בארגנטינה). חלקים אלו מובאים לראשונה בעברית ובמסגרת ישראלית.

     

    מאחורי התא מוצג "מיצב בארבעה קולות", שבו מקריאים שחקנים טקסטים של ארבעה משקיפים שדיווחו על המשפט לקהל מדי יום: העיתונאי אורי אבנרי שסיקר את המשפט עבור "העולם הזה", הפילוסופית חנה ארנדט, שסיקרה עבור "הניו יורקר", המשורר חיים גורי שסיקר עבור "למרחב" והסופר הארי מוליש שסיקר עבור השבועון ההולנדי "Elsevier".

     

    לדברי האוצרת גלאור, "אנחנו נותנים נקודות מבט לדמות, ופוגשים את העדים שמרחיבים את התמונה. מאחורי התא עומד מנגנון ההשמדה ולא רק אייכמן, והסיקור משמעותו דיון יותר עמוק בנושא הרוע והאדם הרגיל שהופך מפלצת. אנחנו מנסים להדהד את זה, כדי שהאנושות תשים את עצמה מאחורי תא הזכוכית ותבחן את עצמה. הסוגיות האלה עדיין רלוונטיות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים