דעה: הממשלה ובנק ישראל חייבים לבלום את צניחת הדולר

בתקופה האחרונה אנו עדים לצניחה דרמטית נוספת בשער הדולר. כך למשל, בשבוע שעבר נסחר הדולר ב-3.39 שקלים - שפל של שש שנים. בעקבות הירידה החדה בשער הדולר וההערכה של רבים כי היא תימשך, התעשיינים, המלונאים וחברות הייטק מובילות יצאו בימים האחרונים בקריאה נחרצת לממשלה ולבנק ישראל להתערב באופן מיידי על מנת לפתור את משבר הדולר כדי למנוע סגירת מפעלים ומלונות בישראל והעברתם לחו"ל.

בסיטואציה שכזו עולה השאלה מה צריך לעשות. האם כמו בכלכלה חופשית עלינו לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם ולצפות שאותה "יד נעלמה" תסדר את הדברים באופן ובזמן המיטביים, או שמא על הממשלה להתערב, למשל במתן תמריצים לתעשיינים, על מנת שהקטרים העסקיים שלנו ומי שמובילים את הצמיחה במשק לא יאבדו מכוחם?

לטעמי, הקונספציה של כלכלה חופשית לפיה על כוחות השוק לעשות את שלהם היא נכונה וטובה - אך עד גבול מסוים. אני סבור כי ממשלה אחראית חייבת להתערב כאשר קיימת סיטואציה כלכלית שעלולה לגרום למצב קיצון, שבסופו יביא לסגירת מפעלים, לפיטורי עובדים רבים ולתגובות שרשרת בלתי הפיכות.

אני סבור כי בסיטואציה הנוכחית על הממשלה ובנק ישראל להתערב, ובמיוחד כשמגמה זו מתמשכת ומחלישה מאוד את המגזר העסקי.

שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג. "לפעול במשותף כדי לפתור את המשבר"(צילום: גיל יוחנן)

 

לפעול נגד הספקולנטים ולתמרץ תעשיינים

לדעתי, טוב עשה ועושה בנק ישראל בכך שהוא מתערב לא אחת ומבצע רכישות של דולרים על מנת לחזק את שער הדולר, אולם לא די בכך, שכן לא ניתן לרכוש דולרים ללא גבול על-מנת להקטין ולבלום את ההיצע.

יש לזכור, כי מדינת ישראל אינה פועלת בחלל ריק ומושפעת מגורמים גלובליים, אשר גם להם השפעה על שער הדולר התנודתי. אך אני סבור כי ביכולתה של הממשלה לנקוט במספר צעדי מנע, אשר יש בהם כדי לחזק את ציבור התעשיינים, המלונאים וחברות ההייטק וכל גוף עסקי המנהל פעילות גלובלית ובמיוחד מול גוש הדולר.

לדידי , משבר הדולר הנוכחי מונע מ"מוקשים" שזורעים גופים ספקולנטים, שמטרתם לעתים היא למכור דולרים בחסר על מנת לייצר להם רווחי הון ספקולטיביים. גורמים ספקולנטים אלה יוצרים מצב של תנועות כלכליות מלאכותיות על ידי הגדלת ההיצע, מה שגורם לצניחה חדה בשער הדולר. פעילות זו יש לנסות לעצור או לפחות להאט למינימום.

הפתרון המיטבי בעיני הוא משולב: בנק ישראל יאתר את הגורמים הספקולנטים באמצעות כלים דיגיטליים ואמצעי מידע נוספים ובמקביל הממשלה תמסה גופים אלה בשיעורי מס גבוהים, כך שפעילות זו תופסק או לכל הפחות תיחלש משמעותית.

ובכך לא די. על הממשלה להכניס יד לכיס ולנקוט במדיניות של מתן תמריצים לתעשיינים, למלונאים ולחברות עתירות הידע המייצאות מוצרים ושירותים לחו"ל. כמי שמייעץ ומלווה שנים רבות גופים עסקיים ובהם תעשיינים וחברות הייטק, אני ממליץ לגופים העסקיים שלא לשבת על הגדר ולהמתין כי הישועה תגיע רק מהממשלה אלא לנקוט בצעדים אקטיביים. 

בין הצעדים: פיתוח מוצרים ושירותים שיניבו ערך מוסף גבוה יותר, שדרוג וייעול קווי ייצור והשקעה בטכנולוגיה מתקדמת במטרה לצמצם עלויות ולהגדיל את שיעור הרווח, בחירת חלופות נוספות של יציאה לשווקים ומגזרים חדשים שאינם עובדים עם גוש הדולר על מנת לצמצם את התלות בשערו התנודתי של הדולר.

אנו מצויים במדרון חלקלק בו מרבית היצואנים, הן מייצאי טובין והן שירותים, חווים קשיים רבים וחלקם עלולים להעתיק את פעילות הייצור לחו"ל, מה שיאפשר להם גיוס עובדים זולים יותר. לכך יש להוסיף את היעדר הנגישות המספקת למקורות מימון, הביורוקרטיה החונקת - והתוצאה היא מציאות עסקית מדאיגה.

על קברניטי המשק להפנים כי מדובר ביזמים, הנוטלים על עצמם סיכונים ומייצרים תשתית למקומות תעסוקה רבים ומסייעים בכך להגדלת מקורות התעסוקה גם בפריפריה. חובתה של הממשלה להעניק לאותם יזמים עתירי ייצוא רמת ודאות סבירה וסיבות טובות לפתוח כאן מרכזי פיתוח ומפעלים חדשים ולשמר את אלה שהוקמו.

כל זאת יש לבצע בנוסף לצעדים המלווים במתן הקלות במיסים, הפחתת ארנונה, מתן מענקים, סובסידיות ותמריצים אחרים.

רק כך נוכל להמשיך ולהיות שחקן משמעותי בכפר הגלובלי הרחב.

הכותב הוא שותף מנהל וממייסדי RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח