שתף קטע נבחר

סיפור מהגיהנום: רצח העם של בני הרוהינגה

חיילים מקיפים את הכפרים, מצווים על התושבים לצאת החוצה ומפרידים בין הגברים לנשים. את הגברים רוצחים ומשליכים את גופותיהם לתוך בורות, ואת הנשים אונסים ואז רוצחים אותן כדי שלא יספרו לאיש על הזוועות. גם ב-2018 יש ג'נוסייד: צור שיזף בדיווח מצמרר ממחנות הפליטים בבנגלדש של בני הרוהינגה שברחו מכפריהם השרופים במיאנמר: "לעולם לא נשוב לשם"

 

"בלילה לפני שהם באו לכפר, יכולנו לשמוע את הנזירים הבודהיסטים משחיזים את כלי הנשק שלהם. כל הלילה שמענו את הקולות", מספר חמיד חוסיין, 40, אחד הניצולים היחידים מהטבח המחריד שאירע בכפר טולה-טולי, שבתחום עיר המחוז מונגדאו, במיאנמר. הכפר טולה-טולי שוכן בצומת שבו עוברים כל מי שנמלטים על חייהם ממיאנמר לבנגלדש הסמוכה. במנגדאו יש מנזר בודהיסטי וסטופה, המקום שבו נמצאים, או שלא נמצאים, שרידיו האמיתיים או הלא אמיתיים של הבודהה. מה לאלוהים כלשהו ולמה שאירע שם.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

כך נראה רצח עם: "נעלו משפחות בתוך בתים ושרפו אותן למוות"

 

"ב-11 בבוקר הקיפו הנזירים את הכפר, והצבא יצא מהמחנה שלו שנמצא ממערב לשם", אומר חוסיין, שניצל רק כי נשאר בשדות של טולה-טולי. "החיילים קראו לכולם לצאת מהבתים ולהתרכז ברחבת הכפר. יחד עם הצבא הגיעו המיליציות ובודהיסטים מכפרים אחרים, ואיתם הנזירים הבודהיסטים, לבושים באדום ובידיהם קלשונים וחרבות. הם צעקו: 'זו מצווה להרוג את הרוהינגה! זו מצווה לטהר את הארץ מהרוהינגה!' לא היה לאן לברוח".

 

 (צילום: צור שיזף) (צילום: צור שיזף)
(צילום: צור שיזף)

 

 

"הם הורו ל-30 גברים צעירים לעמוד בצד ואחר כך לקחו אותם לחפור. הגברים חפרו בור גדול ועמוק. ואז הם הפרידו בין הנשים לבין הגברים והכניסו את הנשים לתוך הבתים. לכל בית שהוכנסה אליו אישה, בא אחר כך חייל. "הם התחילו להרוג את הגברים והבור התמלא. הוא לא הספיק. ואז הם לקחו את 30 הגברים שעמדו בצד ואמרו להם לחפור עוד בור, גדול ועמוק מהראשון.

 

"היה רגע שבו הם התעייפו מלרצוח"

"הם התחילו להרוג בכל מה שהיה להם. אבל היה רגע שבו הם התעייפו מלרצוח. הם רצחו כל כך הרבה והיו מכוסים בדם. ואז הנזירים צעקו ועודדו אותם, שיתאוששו ושימשיכו להרוג. כשהם גמרו להרוג את הגברים ונשארו רק ה־30 האחרונים - הם הרגו גם אותם".

 

"ואז הם פנו אל הנשים. הם אנסו את כל הנשים. לא היה אכפת להם אם הן ילדות, צעירות או מבוגרות. וכשהם גמרו לאנוס אותן, אחד המפקדים אמר לחיילים: 'עכשיו תהרגו את הנשים, כי אם ניתן להן ללכת, הן יעברו לבנגלדש ויספרו לעיתונאים מה עשינו להם. חסלו אותן!'".

 

"אז הם הרגו גם את הנשים וזרקו את הגופות שלהן בתוך הבקתות ושפכו עליהן דלק והדליקו. והחיילים שמרו לעצמם שתיים מהנערות הכי יפות ולקחו אותן איתם למחנה".

 

 (צילום: צור שיזף) (צילום: צור שיזף)
(צילום: צור שיזף)
"כשעברו שם אנשים אחרי כמה ימים, בדרך לבנגלדש, הם לא מצאו בכפר אף אחד חוץ משתי נערות קשורות בחבל. ככה מצאו אותן, וזה מה שהן סיפרו".

 

אלף שנים בארץ ולא מוגדרים אזרחים

צילומי לווין מאמתים את הדיווחים והעדויות על מאות כפרים של בני רוהינגה שנשרפו במדינת ראקין במיאנמר. בני הרוהינגה יושבים במדינת ראקין שנים רבות, לפחות אלף, ייתכן שיותר. במיאנמר נחשבים בני הרוהינגה המוסלמים למהגרים בלתי חוקיים, לבנגלים, והרשויות המקומיות לא מגדירות אותם כאזרחי המדינה שרוב מוחלט של תושביה בודהיסטים.

 

במשך שנים ארוכות הייתה מיאנמר, למרות העריצות הצבאית, אחת הארצות האהובות על מטיילים, גם בגלל מרידות הנזירים במשטר הצבאי וגם בגלל חביבותם של אנשיה.

 

תכננתי לנסוע לטייל במיאנמר השנה, אלא שאז החלו להגיע החדשות על השמדת וגירוש בני הרוהינגה. שיניתי תוכניות. נסעתי לבנגלדש לראות ולשמוע את קולות המיעוט המוסלמי הנרדף.

 

הגעתי למחנה הפליטים הגדול של יוניס"ף, קוטאפאלונג. בכניסה למחנה עמדו פליטים שהגיעו באותו בוקר - גבר אחד, נשים וילדות. הם הגיעו לאזור מחוז קוקס בזאר דרך הים באמצעות סירות בנגליות שלא השתנו כבר אלף שנים. המעבר בין שתי המדינות נמשך שעה וחצי ומשם מובלים הפליטים על ידי הצבא הבנגלי למחנה הפליטים קוטאפאלונג. הם נרשמים במקום ולאחר כמה ימים ישוחררו למחנות פליטים אחרים שכל הזמן הולכים ומתרחבים. עם הגיעם למחנות הפליטים יקימו לעצם בקתה מרצועת קנים וניילון. אז יתחילו חיי הפליטות שלהם.

 

 (צילום: צור שיזף) (צילום: צור שיזף)
(צילום: צור שיזף)
שאלתי אותם למה הם באו. "לא לחפש עבודה", השיב הגבר שראיתי בכניסה למחנה. "אם נישאר שם (במיאנמר) יהרגו אותנו. יש עוצר בלילה ואם ימצאו מישהו מאיתנו הולך בדרכים או בשדות יירו בנו. הם באים ולוקחים מאיתנו דברים, וחוטפים ילדות ושורפים את הבתים שלנו. לא נחזור לשם אלא אם כן האו"ם יבוא ויגן עלינו. אין לנו לאן לחזור".

 

הבודהיסטים רודפים שלום או רודפים מיעוט מוסלמי?

הבנגלי שטיפל במגיעים אמר ששיטות העינוי השתנו. לדבריו, עכשיו כבר לא רוצחים ושורפים את הכפרים של בני הרוהינגה. אולי משום שהרוב כבר נשרפו, נאנסו ונרצחו. עכשיו אוסרים עליהם לעבוד בשדות ואוסרים על הדייגים לצאת לים. הם מגיעים לבנגלדש, לדבריו, כי הם מתים מרעב. מישהו סגר להם את חשבונות הבנק.

 

מיאנמר היא בודהיסטית. יש מי שהדבר נשמע לו מוזר משום שלבודהיזם במערב יש הילה של דת מסתורית רודפת שלום ולמה שמתרחש במדינת ראקין לבני הרוהינגה אי אפשר לכנות כרדיפת שלום בשום דרך. הבודהיסטים במיאנמר, מלמדת ההיסטוריה, לא ממש מגלים סבלנות למי שאינו כמותם. מסיבה זו הם רודפים את בני הרוהינגה. לא סתם רדיפה - טיהור אתני.

 

במשך עשרות שנים היו בני הרוהינגה קורבן לרדיפות ותקיפות אלימות מצד בודהיסטים קיצונים, ובכמה מקרים נהרגו רבים מהם בפרעות. כיום שוהים כמיליון בני רוהינגה במחנות הפליטים במחוז קוקס בזאר. מאז פרוץ המשבר האחרון במיאנמר ב-25 באוגוסט 2017, ברחו מהמדינה כ-600 אלף בני רוהינגה. פחות מ-400 אלף בני המיעוט המוסלמי נותרו במיאנמר ולפחות מאה אלף מהם מוחזקים במחנות.

 

 (צילום: צור שיזף) (צילום: צור שיזף)
(צילום: צור שיזף)

מחסומי משטרה וצבא מונעים מבני הרוהינגה לעבור לחלקים אחרים של בנגלדש. הם לא יכולים לעבוד, אין להם ממה לחיות וכל מחייתם וכלכלתם מוטלת על ארגוני הסיוע.

 

אנשים שאיש לא מגן עליהם

האו"ם, יוניצ"ף, רופאים ללא גבולות, בית חולים מלזי, קרן המזון הבינלאומית וסוכנויות סיוע סעודיות פועלות בבנגלדש למען הפליטים המוסלמים. גם העולם המוסלמי התגייס לטובת הפליטים בני הרוהינגה. מעבר לכך אין לו כוח והשפעה רבה באזור.

 

באופן מוזר, הבחירות החופשיות והדמוקרטיה לכאורה שאותה מנהיגה אונג סן סו צ'י, כלת פרס נובל לשלום, הובילו להתחזקות הממסד הבודהיסטי שהתנגד כל השנים לשלטון היחיד של הצבא.

 

עליית כוחם של כוהני הדת הבודהיסטים הפך את המיליטריזם שלהם לקרדום מחשל בידי הצבא. קרדום שנחת בכל כוחו על הקבוצה החלשה ביותר במארג השבטים והקבוצות של מיאנמר - על בני הרוהינגה.

 

בני הרוהינגה משלמים את המחיר של אנשים שאין מי שיגן עליהם, שאין להם שום כוח שתומך בהם בעולם פרט לכלי תקשורת שמסקרים את סיפורם ולארגוני הסיוע שמתארים ומפיצים את האסון שנחת עליהם.

 

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
כאמור, כ-600 אלף בני רוהינגה חצו בחודשים האחרונים את הגבול לבנגלדש. אינספור סירות נשאו עליהן פליטים רבים. כלכלת הפליטים עובדת כמכונה משומנת גם בחלק הזה של העולם.

 

אחת המדינות העניות בעולם הוצפה בגל של פליטים

ארגוני הסיוע, שממלאים את החלל שיוצרות ממשלות ומדינות, הביאו לבנגלדש שמיכות, שקי אוכל, משחות ומברשות שיניים ואוכל. כל הטוב הזה הונח למכירה. אסונות הם עסק משתלם כמעט לכולם. חוץ מלפליטים.

 

אף שקוקס בזאר היא עיירת תיירות שופעת במלונות, חצי האי של מחוז קוקס בזאר הוא ארץ פורייה של כפרים דלים חומים-ירוקים. נוף גדול עם אנשים דלים. ואת האנשים הדלים האלו, באחת המדינות העניות בעולם, הציף גל של פליטים.

 

טיהור אתני. רצח, אונס, שוד, עינויים. פשעים נגד האנושות. בראשית האלף השלישי עושה רושם שהמילה אנושות הפכה למילה ריקה.

 

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

לבני הרוהינגה יש מעט סיכוי לחזור הביתה. המחנה המפלצתי הזה בבנגלדש הוא עיר של מחנות פליטים עבור כמעט מיליון אנשים שחיים בבקתות ניילון ורשתות עץ. המחנה משתרע לכל עבר, על שדות האורז, ומטפס על הגבעות של הטוף הוולקני, בין עצי הג'ונגל.

 

חיי הפליטות: בתים מבמבוק וניילון

עצרנו ליד נייפרה. עוזבים את המכונית וצועדים לתוך המחנה על הדרך האדומה. ילדים, נשים צעירות, מעט מאוד זקנים ומבוגרים. כמו בכל אסון, הזקנים הם הראשונים למות. הצעירים הם שמוצאים את הכוח לברוח, לחפש חיים. להתחיל מחדש. הלכנו לחפש את הפליטים שהגיעו הבוקר עם הסירות שהיו על החוף. כשיצאנו מתוך סבך העצים והגדרות ועמדנו מעל אפיק נחל שמימיו ירוקים, נפרש לפנינו המחנה החדש. הוא היה בבנייה, כל גל של פליטים מברא את החורש, חוצב את הגבעות הצהבהבות ומקים סוכות מקנים מפולחים לרצועות ארוכות שמשולבים ברשת ועליהן נפרש הניילון העבה שמספקים ארגוני הסיוע.

 

חורף עכשיו בבנגלדש. לא יותר מעשרים וכמה מעלות. נעים. אבל עוד מעט, במרץ, אפריל ומאי, יתחמם הכול והאדמה תתבקע. ואחר כך יגיע המונסון ויהפוך את הכול לזרמי מים ולבוץ. מיליון בני אדם דחוקים במחנות הבמבוק והניילון. "רובם אנאלפביתים" אמר עבדל ממון, מתורגמן צעיר, שאמר שאנשי קוקס בזאר מדברים ניב דומה לזה של בני הרוהינגה, שזו אותה שפה פרט לכמה הבדלים קלים. שפה הודו-ארית.

 

בן רוהינגה צעיר דובר אנגלית בסיסית טיפס איתנו אחרי שחצינו גשר במבוק צר ועלינו במדרגות שנחצבו בטוף הצהבהב אל הגדה השנייה. צעדנו בין שורות בקתות הבמבוק והניילון. פה, הוא אמר, יש משפחה שהגיעה ונקלטה עכשיו. הסנדלים היו מסודרים מחוץ לבקתה שרצפתה הודקה. סוכות הקנים נבנו על שלוחות מוארכות, צמודות זו לזו. בעמק שמצפון הכשירו פועלים את החלקות הבאות. כולם יודעים שלמרות השיחות בין בנגלדש לבין מיאנמר על החזרת הפליטים לא יקרה דבר. כולם יודעים שהפליטים ימשיכו להגיע עד שלא יישארו בני רוהינגה במיאנמר.

 

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

ראשידה, בת 35, יושבת בתוך הבקתה ומספרת שהיא גרה בכפר במיאנמר בשם מונדאו. היא סיפרה שבשעת בוקר מוקדמת הגיעו 600 או 700 חיילים והקיפו את הכפר. הצבא קרא לאנשים לצאת מהבתים ואמר להם שזה לא הבית שלהם יותר. אחר כך הפרידו החיילים את הנשים מהגברים. הילדים של ראשידה ברחו לשדות. החיילים לקחו את הנשים לתוך הבתים ואנסו אותן. ואחרי שאנסו אותן, הם השתינו על האוכל שבבתים ועל שקי האורז. לאחר מכן הם התחילו לשרוף את הבתים. "זו לא הארץ שלכם. אין לכם מה לעשות פה, תלכו מכאן", אמרו החיילים ומי שיכל עדיין לעמוד על הרגליים ברח מהכפר ולא חזר אליו.

 

"החיילים דקרו נשים בהריון ורצחו אותן ואת התינוקות שלהן"

את הילדים שלה מצאה ראשידה בכפר אחר. הם התחבאו במקום, אבל החיילים הגיעו גם לשם. החיילים שוב הפרידו נשים מגברים והושיבו את הנשים והגברים וידיהם על ראשם. לאחר מכן הם חיפשו בכליהם של הבורחים ובזזו את מה שהיה עליהם. כסף, תכשיטים, טלפונים. הם לא השאירו דבר. "החיילים לקחו חלק מהבנות לתוך בתים ואנסו אותן שוב. ראיתי את זה", סיפרה הפליטה המוסלמית.

 

הם לא הסתפקו בכך. "החיילים שחטו. הם ביקעו את בטנן של נשים בהריון עם סכינים. אחת מהנשים כרעה ללדת, ובעיצומה של הלידה הם חתכו את בטנה והרגו אותה ואת התינוק". ראשידה נשאלה אם היא עצמה נפגעה על ידי החיילים, אולם היא לא השיבה. פניה ההמונים היו התשובה. לדבריה, החיילים שהתעללו בהם ורצחו לא לוו על ידי נזירים. "היה רק צבא", היא סיפר. "הם אמרו לנו שזה לא הבית שלנו. שאין לנו מקום במיאנמר".

 

ראשידה לא מתכוונת לצאת מבנגלדש. "לאן? למקום שבו אין לי בו אזרחות, אין לי זכויות? שבו מבצעים בי כל זוועה שאפשר להעלות על הדעת, ששורפים לי את הבית ורוצים לרצוח את בעלי ואת הילדים? בחיים לא!". את המשפט האחרון היא אמרה בנחרצות. היא לא תחצה את הנהר חזרה.

 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

התירוץ של מיאנמר לגירוש ולהשמדת בני הרוהינגה הוא שמדובר בתגובה לתקיפה של מורדים מוסלמים 12 עמדות צבא ומשטרה. 288 כפרים של בני רוהינגה נהרסו ונשרפו ותושביהם נרצחו, נשותיהם נאנסו ומי שנשאר ברח או גורש.

 

ארצות הברית האשימה את מיאנמר בטיהור אתני וביקשה ממנה לכבד את החוק הבינלאומי. סין ביקשה מהאו"ם שלא להפריע למיאנמר להרגיע את הרוחות ולשמור על הסדר במדינה. לסינים יש אינטרסים רבים במיאנמר. אחד מהם הוא הנמל של יאנגון הבירה, שאליו מתכננים הסינים רכבת שתעקוף את מצר מלאקה שיכול להיחסם לתנועה ימית בשל אירוע טרור. שקט תעשייתי הוא דבר חשוב למסחר ולכסף - הדת האמיתית של סין.

 

ישראל ממשיכה לספק נשק לצבא מיאנמר והשגרירות ביאנגון נחשבת לאחת השגרירויות הידידותיות ביותר לשלטון המקומי.

  

אונג אן סו צ'י, כלת פרס נובל לשלום המנהיגה האזרחית בפועל של מיאנמר, מילאה את פיה במים. ואולי בדם. בינתיים, הנזירים הבודהיסטים ממשיכים להשחיז את כלי הנשק שלהם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צור שיזף
בני רוהינגה בבנגלדש
צילום: צור שיזף
מומלצים